בית המשפט המחוזי בת"א קבע כי המקרקעין המופקעים המצויים ב"כפר שלם" בת"א ימסרו לחזקתה של חברת נת"ע, מפעילת פרויקט הרכבת הקלה בגוש-דן. יחד עם זאת, על מנת לאפשר את בירור תביעתם של תושבי האיזור להכרה בזכותם בקרקעות, תידחה המסירה עד למרץ 2020, כשאם עד מועד זה לא יתקבל פס"ד סופי – תשלם להם נת"ע "דמי הסתגלות"
בית המשפט המחוזי בת"א דן השבוע בהמרצות פתיחה שהגישה חברת נת"ע, המקימה את הרכבת הקלה בגוש-דן, לאפשר לה לתפוס חזקה במקרקעין מופקעים המצויים ב"כפר שלם" בדרום מזרח ת"א. נקבע, כי לאור האינטרס הציבורי הגלום בהקמת הרכבת תוכל נת"ע לתפוס חזקה בקרקע, אולם זו תדחה עד ליום 1.3.20 על מנת שתביעתם של תושבי האיזור להכרה בזכויותיהם בקרקע תתברר ותוכרע.
המבקשת, חברת נת"ע, היא חברה ממשלתית העוסקת בתכנון והקמת פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן. כחלק מהתכנון להקמת המקטע המערבי של הקו הסגול של הרכבת, הפקיעה המדינה מקרקעין, שחלקם ממוקמים בשכונה הידועה בשם "כפר שלם" השוכנת בדרום מזרחה של העיר תל אביב. המקרקעין רובם ככולם רשומים בבעלות המדינה ועיריית תל אביב-יפו.
המשיבים הם תושבי כפר שלם והמחזיקים במקרקעין לאורך שנים. נוכח סירובם להתפנות מהמקרקעין, הגישה המדינה תובענות בהמרצת פתיחה, במסגרתן עתרה כי יוצהר כי היא רשאית לתפוס חזקה מיידית במקרקעין בהתאם להוראות סעיף 8 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור).
נת"ע מצדה, טענה כי אין למשיבים זכויות ולכן הציעה תשלום פיצוי בגין מחוברים בלבד, סכום אותו מסרבים המשיבים לקבל. עוד החליטה נת"ע כי לפנים משורת הדין, ומעבר לתשלום הפיצויים בגין המחוברים, ישולם למחזיקים סכום נוסף המכונה "דמי הסתגלות": מדובר בתשלום המשקף דמי שכירות בדירה שגודלה נקבע, למשך שנתיים ימים, שישולם למי שמחזיק בלעדית ודרך קבע ביחידת מגורים בתחום המקרקעין המופקעים, שהתגורר בפועל באותה יחידת מגורים ברציפות במשך 5 שנים שקדמו למועד הפרסום ההודעה על ההפקעה.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
המשיבים מנגד, טענו כי כוונת המדינה לפנותם מבתיהם ללא פיצוי, עניין היורד לשיטתם לשורש מעשה ההפקעה והופך אותו לבלתי חוקי. לשיטתם, ניסיונה של נת"ע לפנותם מבתיהם ללא מתן פיצויים משמעה השלכת אזרחים רבים ובני משפחותיהם ממקרקעיהם ומדירותיהם והותרתם ללא קורת גג, מבלי שיש להם דיור חלופי ללכת אליו, הכל תוך פגיעה אנושה בזכויותיהם הקנייניות הבסיסיות ביותר. עוד טענו המשיבים כי נת"ע לא מציעה פיצוי כלשהו עבור הפגיעה בזכויותיהם בקרקע, אלא אך ורק עבור המחוברים או לשם תקופת הסתגלות, וזאת בניגוד מוחלט לדין הנוהג במדינת ישראל מקדמת דנא, לפיו אין מבצעים הפקעת מקרקעין ללא פיצוי.
השופט עודד מאור ציין כי בהתאם להוראות סעיף 8 לפקודת הקרקעות, אין בית המשפט דן בפסיקת פיצויי הפקעה, הוא אינו בוחן את כשרות ההפקעה ולא מאפשר העלאת טענות אלא אם כן מדובר בפגמים שורשיים ובסיסיים בהפקעה, כגון היעדר סמכות נגלה על פני הדברים.
משמעות הדברים, לדברי השופט, היא שהוראת סעיף 8 הנ"ל היא בעלת מאפיינים של הוצאה לפועל – מסירת חזקה בעקבות הפקעה. על מנת לזכות בצו להקניית חזקה במקרקעין לפי הסעיף, על נת"ע להראות קיומם של 4 תנאים: האחד, כי פורסמה הודעה ברשומות על כוונה להפקיע את המקרקעין; השני, כי פורסמה ברשומות הודעה למסירה החזקה במקרקעין; השלישי, כי הגיע המועד שנקבע בהודעה שניתנה; והרביעי, כי המחזיקים מסרבים להרשות לרשות המפקיעה לתפוס את החזקה.
עוד הבהיר השופט כי תפיסת חזקה לפי סעיף 8 אינה מותנית בתשלום פיצויים, ומחלוקת בדבר הפיצויים המגיעים למשיבים אינה מהווה עילה לדחייה או עיכוב לסילוק יד ופינוי המקרקעין.
במקרה הנוכחי, ציין השופט מאור, התקיימו התנאים האמורים והמשיבים לא פינוי את המקרקעין למרות ההודעה, ועל כן זכאית נת"ע לקבל פסק דין לטובתה. לצד זאת הובהר כי טענות המשיבים אינן נפגעות, אלא דינן להישמע בהליך מתאים ובמסגרת הנכונה. על כן, סבר השופט כי נכון יהיה להשהות את מסירת החזקה במקרקעין לפרק זמן מסוים, על מנת שתביעת המשיבים להכרה בזכויות תתברר לעיצומה, ועל מנת להפיג את חששם כי הם עלולים להימצא ללא פתרון עוד בטרם הסתיים הדיון בתובענה להכרה בזכויות.
אשר על כן, דחה השופט את מסירת החזקה בקרקע עד מרץ 2020. ככל שעד אותו מועד לא יינתן פסק דין סופי בתובענה להכרה בזכויות, תוכל נת"ע לתפוס חזקה במקרקעין, ויופעל המנגנון של "דמי הסתגלות". לשיטתו, יש במנגנון האיזון כדי להפיג את חששם של המשיבים, ועל כן, גם אם לא יסתיים הדיון בתובענה להכרה בזכויות – הרי לא יימצאו הם ללא קורת גג מעל לראשם.
נת"ע יוצגה בהליך ע"י עוה"ד דוד כחלון וברוך סמורזיק. המשיבים יוצגו ע"י עוה"ד גלעד וקסלמן, אוריאל מוזס ואריאל שחר.
ה"פ 40050-11-18
