שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > ביה"ד הגדול: אביו של סרבן הגט שנמלט ממשיך לעמוד מאחורי עיגון כלתו

חדשות

ביה"ד הגדול: אביו של סרבן הגט שנמלט ממשיך לעמוד מאחורי עיגון כלתו, צילום: istock
ביה"ד הגדול: אביו של סרבן הגט שנמלט ממשיך לעמוד מאחורי עיגון כלתו
06/02/2020, עו"ד לילך דניאל

אחת מפרשות העיגון הקשות בתולדות המדינה ממשיכה להתנהל: לאחר פסיקות שקבעו כי אביו של סרבן גט שנמלט לארה"ב הוא העומד מאחורי עיגון כלתו במשך שנים רבות, דחה לאחרונה בית הדין הרבני הגדול את ערעורו על הקביעה כי הוא ממשיך במעשיו

בית הדין הרבני הגדול דחה את ערעורו של האב העומד מאחורי עיגון כלתו, על קביעת ביה"ד האזורי לפיה גם בנקודת הזמן הנוכחית הוא מהווה גורם מרכזי בסיכול מתן הגט על ידי בנו. נקבע, כי בית הדין האזורי בחן את הראיות שאותן נתבקש לבחון תוך שיקול דעת הוגן, ישר ונכון והגיע למסקנות הנכונות, כשבין היתר עלה כי שליחותו של הרב גרוסמן אל הבן הייתה כולה תרגיל 'כיסוי' בלבד ונעשתה כלפי חוץ ולמראית עין, וכי הקשר הכלכלי בין האב לבן לא נותק כלל, בניגוד גמור לעדותו של האב בבית הדין האזורי.

מדובר בעניינם של בני זוג שנישאו זה לזו בסוף שנות התשעים, וזמן קצר לאחר מכן עברו להתגורר בארה"ב. בשנת 2005 הגיעו האישה והילדים לביקור משפחתי בישראל, ובמהלך הביקור לקתה האישה באירוע מוחי קשה שבעקבותיו נותרה נכה ומוגבלת עד היום. לאחר תקופה קצרה נטש הבעל את האישה החולה והנכה עם שני ילדיהם בישראל ושב לחו"ל תוך שהוא משאירם בחוסר כל.

בשנת 2014 ניתן פסק דין המחייב את הבעל במתן גט, אך הוא התעלם מכך. בעקבות טענות האישה לפיה חמיה וחמותה, הוריו של הבעל, הם העומדים מאחורי עיגונה, החל ביה"ד לבחון את הנושא לעומקו. כשהגיעו הורי הבעל הסרבן לביקור בארץ, זימן אותם בית הדין למתן עדות ואף עיכב את יציאתם מן הארץ. בהמשך, קבע בית הדין כי המערער - אביו של הבעל, הוא הרוח החיה מאחורי ההחלטה לעגן את האישה, ועל פי זאת קבע כי יש מקום לעכבו בארץ ואף לגזור עליו מאסר בהתאם לחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון).

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

על פסק דין זה הוגש ערעור לבית הדין הגדול, שאישר כי המערער הוא שסיכל את מתן הגט וכי במצב זה ניתן בהחלט להורות על אכיפה על פי החוק. בעקבות זאת, פנה המערער לבג"ץ, שם טען כי הוא מנסה בכל דרך להביא לידי הגט המיוחל, כי שלח את הרב גרוסמן להשפיע על בנו וכי אף התרשמותו של בא כוחו שנשלח מטעם בית המשפט הייתה כי אין למערער קשר לעיגון המתמשך מאחר שלבן יש והיה דעה עצמאית בניגוד לדעת המערער.

בהחלטתו קבע בג"ץ כי לבית הדין סמכות להורות על נקיטת אמצעי כפייה נגד צד ג' במקרה שבו הוא עומד מאחורי הפרת פסק הדין, אומנם מנגד לא הכריע אם בנתוני המקרה הנוכחי יש מקום לקבוע כי אכן המערער הוא שמסכל את פסק הדין, בדגש על טענות המערער כי פעל מאז פסק הדין כדי שהבן יציית וייתן גט לאישה. משכך, הורה בג"ץ על השבת התיק לבית הדין האזורי כדי שיבחן אם יש בפעולות האב כדי להוכיח כי אכן מציית הוא לפסק הדין. הראיות שאותן הורה בג"ץ לבחון הן דבר שליחותו של הרב גרוסמן וביקורו של בא כוח המערער בניו יורק, אשר לטענת המערער מוכיחות כי הבעל אינו נשמע לדרישותיו של אביו לתת גט.

בית הדין האזורי קיים דיונים מספר והגיע למסקנה כי אין בטענות המערער דבר חדש וכי מהראיות שהביא מצטיירת תמונה הפוכה של המשך סיכול פסק הדין על ידו. על כן, הגיש המערער ערעור לבית הדין הרבני הגדול, שנידון בפני הדיינים הרב אליהו הישריק, הרב אליעזר איגרא והרב מיכאל עמוס.

שליחותו של הרב גרוסמן סוכלה מראש

בפסק הדין, קבעו הדיינים כי נקודת המוצא לדיון אינה השאלה אם האב רוצה בעיגון האישה, אלא אם ניתן להוכיח כי הוא שינה את דרכו וחזר בו מהרצון לעגן את כלתו. זאת, בדגש על הנתון כי במשך יותר מעשר שנים הוא זה שעמד במוקד ההחלטה האכזרית של בנו לעגן את אשתו. משכך, המטלה המוטלת על בית הדין הגדול היא לבחון ולבדוק אם אכן עשה בית הדין האזורי את המוטל עליו ובחן את הראיות אותן דרש בג"ץ שיבדוק ואם הבדיקה ותוצאותיה נבנו על שיקול דעת נכון.

לגופו של עניין ציינו הדיינים כי בכל הנוגע לשליחת הרב גרוסמן לדבר עם הבעל, בית הדין האזורי דחה ראיה זו מאחר שהרב גרוסמן אמר בדיון כי לא ידע את ההיסטוריה של התיק, ועל כן לא ברור כיצד היה אמור לשכנע את האיש למתן גט. בנוסף כתב בית הדין האזורי כי תמוה לפניו מדוע בחר האב לשלוח רב ישראלי הידוע בארץ, בניגוד לרב מקומי מארצות הברית הדובר את השפה ושאולי יש לו יותר השפעה על האיש. מכאן הסיק בית הדין האזורי כי למעשה דובר בשליחות פיקטיבית, קרי שבעצם ניצלו את כבוד הרב גרוסמן ואת שמו הטוב ההולך לפניו ליצירת מצג שווא שלפיו האב מנסה לשכנע את הבן לתת גט. גם דייני בית הדין הגדול סברו כי כל הפעולה של שליחת הרב גרוסמן, שכאמור לא ידע כלום מהאמור בתיק ואת כל ההיסטוריה של סרבנות הבעל, הייתה מלכתחילה מעשה שכוונתו רק 'לצאת ידי חובה' ולא נעשתה מתוך כוונה כנה שישפיע על הבן – הבעל ליתן גט.

עוד תמהו הדיינים כיצד ניתן בכלל להעלות על הדעת כי במקרה זה יצליח הרב גרוסמן, שידיעותיו על פרטי התיק הן אפסיות ושאינו מכיר כלל את הבעל באופן אישי, להביא את הבעל לחזור בו מסירובו ליתן גט ולהצליח במקום שאחרים הקרובים אליו ומכירים אותו זמן רב כשלו ולא הצליחו. לדברי הדיינים, שליחות כזו ללא כל ידע נידונה מראש לכישלון ולמעשה היא מיותרת, אלא אם כן נעשתה לשם מטרה אחרת. לשיטתם, האב רצה לקנות לעצמו תדמית על ידי שימוש באישיות מוכרת ופופולרית - הרב גרוסמן, בבחינת 'למען יראו' כביכול כי אפילו הוא אינו מצליח.

"אף לא אחד יעלה על הדעת כי הרב גרוסמן יישלח לשליחות קשה זו מבלי הכנה וידע היטב של כל שלבי תיק קשה זה", כתבו הדיינים. "לצערנו זה מה שהיה בפועל. הרב גרוסמן נשלח ללא ידע מינימלי והיווה בעצם 'כיסוי' עבור מר [אלמוני] ויש אך להצטער על שנכשל ונפל לבור שהכין לו מר [אלמוני]. למעשה היה זה תרגיל במערכת 'יחסי ציבור' הקיימת בתיק זה, אך בשונה מהשאר כאן נתגלה הדבר". לצד זאת הבהירו הדיינים כי אינם מטילים כל ספק ביושרו של הרב גרוסמן, וכי הם מכבדים ומעריכים אותו ואת פועלו, אולם בנסיבות המקרה קיים בסיס להאמין כי הוא הוטעה בכוונה על ידי האב ובאי כוחו, וכאמור נפל בבור שהכינו לו.

עוד התייחס בית הדין לשאלה האם אמנם לאב ישנה השפעה מהותית על הבן או שמא הם מנותקים האחד מהשני. בעניין זה, שוכנעו הדיינים כי הקשר הכלכלי בין האב לבן לא נותק כלל, בניגוד גמור לעדותו של האב בבית הדין האזורי, ומשכך אין כל אמת בעדות האב כי אינו יכול לדבר עם הבן שכן הלה אינו מוכן לדבר עמו בטלפון. זאת ועוד, אין כל היגיון באמירות הבן שמצדו יכול האב 'להירקב בכלא', ואין כל היגיון במצג שהציגו האב ובאי כוחו כאילו אין לאב השפעה כלל על הבן.

הדיינים התייחסו אף לעדויות אחרות שנשמעו בבית הדין האזורי, זו של ב"כ האב וזו של רב נוסף, וקבע כי אין בהם הוכחה של כלום. בעניין זה, הוסיפו הדיינים כי גם השתתפותה של עורכת דין אמריקאית במפגש של הבן עם בא כוחו של האב, שבא בשליחות אביו, מרימה גבה ומעוררת תמיהה רבתי. לדבריהם, לא ברור מי אישר את השתתפותה של עורכת הדין האמריקאית במפגש ומי בכלל פנה אליה ושכר את שירותיה, וכפי שכתב בית הדין האזורי סביר להניח כי הדבר עלה לא מעט כסף.

אף מתוך אישיותו של הבן, כפי שתואר על ידי ב"כ האב, לא נראה כי הוא שיזם את הבאת עורכת הדין למפגש, שהרי לשם מה יש לו צורך בכלל בנוכחותה במשך שעות במפגש שכנוע שנעשה ביזמת אביו. עוד הוסיפו הדיינים כי נראה שאם הדבר היה תלוי בבן, הוא לא היה טורח להיפגש עם ב"כ האב כלל ונראה כי יד אחרת היא שדאגה לכך, כאשר ההסבר הרציונלי לכך הוא, כנראה, שהאב הוא ששכר את שירותיה של עורכת הדין, והיו לו סיבות טובות לכך.

על סמך כל האמור, הגיע בית הדין הגדול למסקנה כי בית הדין האזורי עשה את מבחן הראיות שאותן נתבקש לבחון תוך שיקול דעת הוגן, ישר ונכון והמסקנות שהגיע אליהן היו המסקנות הנכונות, ועל כן הערעור נדחה. המערער יוצג בהליך ע"י טו"ר משה מיטלמן ועו"ד יעל נגר. האישה יוצגה בידי טו"ר דבורה בריסק.

 

תיק 1063350/2

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit.jpg
17 | S:70
קומיט וכל טופס במתנה