שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > השף שגב משה ומסעדה בבעלותו הגישו קוקטיילים בחינם לנשים בלבד - ויפצו

חדשות

השף שגב משה ומסעדה בבעלותו הגישו קוקטיילים בחינם לנשים בלבד - ויפצו, צילום: תמונה: getty images israel
השף שגב משה ומסעדה בבעלותו הגישו קוקטיילים בחינם לנשים בלבד - ויפצו
23/08/2020, עו"ד לילך דניאל

בית משפט השלום בת"א חייב את מסעדת "שגב אקספרס" בראשון לציון ובעליה, השף שגב משה, לפצות לקוחות ב-30 אלף שקל, בגין אירוע במהלכו הוגשו לנשים במסעדה קוקטיילים בחינם ואילו התובעים - גברים שישבו בשולחן הסמוך נענו שמדובר בהטבה לנשים בלבד. השופט שוכנע כי מדובר בהפליה אסורה, בין היתר על יסוד פרסום בפייסבוק של משה, אולם קבע כי לא הייתה כוונה לפגוע בגברים או להעליבם

ביולי 2018 הגיעו שלושת התובעים למסעדת "שגב אקספרס" בראשון לציון, לאחר שהזמינו בה מקום מראש, והושבו ע"י המארחת בשולחן הסמוך לשולחן בו ישבה קבוצת נשים. בתביעה שהגישו נגד המסעדה ובעליה, השף שגב משה, באמצעות עו"ד אייל אבידן, טענו התובעים כי במהלך הערב הבחינו התובעים כי המלצר ניגש אל שולחן הנשים הסמוך כשבידו מגש עמוס בקוקטיילים והגיש להן אותם, כשאלו מצדן הגיבו בצהלות שמחה רמות.

התובעים שאלו את המלצר מה הגיש לאותו שולחן וזה השיב כי מדובר בקוקטיילים מיוחדים כפינוקים "על חשבון הבית". בתגובה, ביקשו התובעים מהמלצר שיגיד גם להם את אותם קוקטיילים, אולם זה השיב כי הם אינם זכאים להטבה שכן מדובר ב"ערב נשים" וגם לאחר שהתובעים שאלו שוב האם הוא אינו מתכוון להעניק להם את ההטבה רק בשל היותם גברים – נענו כי אכן מדובר בהטבה לנשים בלבד וכי זו המדיניות.

מספר דקות לאחר מכן ביקש אחד התובעים מהמלצרית ששירתה אותם כי תעניק גם להם את ההטבות תוך שהוא מדווח לה שביקשו זאת מאת המלצר האחר שסירב לכך, אולם גם מלצרית זו השיבה כי התובעים אינם זכאים להטבות משום שהם גברים ואילו ההטבות ניתנות רק לנשים. בחלוף מספר דקות, ניגש אל שולחן התובעים הברמן במסעדה, אך גם הוא אמר לתובעים כי אותם קוקטיילים שהוא מחלק כפינוקים הם הטבה לנשים בלבד.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בעקבות האמור, כך נטען, נכנס אחד התובעים לעמוד הפייסבוק של השף משה, ושם גילה לטענתו שלא זו בלבד שהוא מפלה את לקוחותיו ממין זכר אלא שהוא אף מתגאה בכך ומפרסם את ההפליה בראש חוצות לשם קידום עסקיו. בין היתר, פרסם משה פוסט לרגל המונדיאל שנערך באותה תקופה, בו נכתב כי "בחודש הקרוב העולם מתחלק ל- 2. אלו שיעדיפו להעביר את הערב מול משחקי המונדיאל ואלו שלא. אני אישית מעדיף לבשל במטבח במקום לשבת מול המסך ולכן אני מזמין אתכן יקירותיי לערב שכולו חגיגה נשית. לאורך החודש הקרוב ובכל המסעדות שלי, כל שולחן שיהיה מורכב רק מנשים יקבל ממני פינוקים...".

על יסוד האמור טענו התובעים כי נפגעו כתוצאה מהיחס המכליל והסטריאוטיפי ועל כן ביקשו לחייב את משה והמסעדה בבעלותו לפצותם בהתאם להוראות חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים. התובעים עתרו לפיצוי ללא הוכחת נזק ברף הגבוה של 50,000 ש"ח לכל אחד מהם, וכן פיצוי נוסף בסך כולל של 50,000 ש"ח בגין פרסום ההפליה בפייסבוק. סכום התביעה הכולל עמד על סך של 200,000 ש"ח.

בכתב ההגנה טענו הנתבעים כי התביעה הוגשה שבועיים בלבד לאחר הביקור הנטען, מבלי שהתובעים טרחו לפנות אליהם טרם הגשתה. לטענתם, לו היו התובעים עושים כן, הם היו מבינים כי אין דבר ואף לא חצי דבר בטענותיהם וכי המסעדה מפנקת את כלל המתארחים אצלה במנות שונות ובפינוק על חשבון הבית ללא כל הבחנה. לטענתם, כחלק ממדיניות המקום, כל שולחן המורכב מאורחי המסעדה, ללא קשר לדת, גזע או מין, מקבל מנות פינוק ללא חיוב על חשבון הבית, כאשר כמות הפינוקים וסוג הפינוק המוגש למי מהשולחנות אינו נקבע מראש אלא נתון לשיקול דעת צוות המסעדה.

המסעדה לא זימנה לעדות את העדים הרלוונטיים

גם בערב האירוע הנטען, בדומה ליתר הערבים, הגישה המסעדה לשולחנות השונים מנות שונות כפינוק ללא חיוב וללא הבחנה בין מקבליהם, כאשר ייתכן מצב ששולחן פלוני קיבל מנה של סלט ללא עלות בעוד ששולחן אלמוני קיבל קוקטייל או קינוח אחר ללא עלות. הודגש, כי אין שום הנחיה לצוות המסעדה להוציא פינוק שקשור למינו של האורח, גזעו או כל סממן אחר וכי קורה לפעמים ששולחן מסוים מתפספס ולא מקבל מנות פינוק או שלא מספיקים להוציא לו מנות על חשבון הבית או שלקוח פלוני מתאכזב שלא קיבל פינוק ספציפי שניתן לשולחן אחר בדומה למקרה אותו מתארים התובעים. עם זאת, בניגוד גמור לטענות התובעים, לא מדובר בעניין של מדיניות מפלה. בנוסף, טענו הנתבעים, במטרה לשמור על רמת שירות גבוהה עושה המסעדה שימוש במערכת משובים ממוחשבת כך שלקוח שנתקל בבעיה כלשהי במסעדה מוזמן למלא משוב דיגיטלי אשר מועבר להמשך טיפול ומעקב. הנתבעים טענו כי בדיקה שערכו העלתה כי ברישומים לא מופיע מקרה שכזה וגם הברמן, אחראי המשמרת ומנהל המסעדה אינם מכירים את המקרה המתואר.

השופט אילן דפדי קבע כי מנוסח הפרסום בעמוד הפייסבוק של משה עולה כי במסעדה אמור היה להתקיים ערב שהוא כולו "חגיגה נשית", במהלכו כל שולחן שיהיה מורכב רק מנשים יקבל פינוקים. בפרסום אמנם לא נכתב כי אורחים אחרים של המסעדה שאינם נשים לא זכאים לקבל פינוק, אולם לדעת השופט ניתן להבין ממנו כי מדובר בהטבה ייחודית לנשים. מכל מקום, תוכן הפרסום תומך בגרסת התובעים בדבר התרחשות הדברים כפי שתוארה בכתב התביעה ונתמכה בעדויותיהם.

זאת ועוד, הנתבעים זימנו לעדות את מי שלפי הנטען שימש בערב האירוע כברמן וסומליה, אולם במהלך עדותו התברר כי באותו ערב לא עבד בבר אלא היה עם עגלת הקוקטיילים, בניגוד למה שהצהיר בתצהירו. כמו כן, הנתבעים לא טרחו להציג את רשימת העובדים של יום האירוע או את לוח הנוכחות ממנו ניתן היה ללמוד האם העד אכן עבד באותו ערב ומיהם העובדים הנוספים שהיו במסעדה באותו מועד. בעניין זה הוזכר כי התביעה הוגשה כשבועיים בלבד לאחר האירוע, כך שיש להניח שניתן היה לאתר בקלות מסמכים בהם נעשה שימוש לצרכי תשלום שכר לעובדים או לשחזר מי היו העובדים באותו ערב. בנוסף, אף אחד מהעובדים הנוספים שלפי הנטען עבדו בערב האירוע לא זומן לעדות.

אשר לעדותו של שגב משה עצמו, ציין השופט כי מחקירתו הנגדית עלה כי לא היה במועד האירוע במסעדה ואין לו כל ידיעה ממקור ראשון על מה שאירע באותו מועד, ועדותו התייחסה בעיקר למדיניות הכללית והנהלים הנהוגים במסעדות השונות שבבעלותו.

עוד צוין כי מעדותו של אותו "ברמן" עלה כי במסעדה קיימות מצלמות מהן ניתן היה לכאורה ללמוד על שהתרחש באותו ערב ולגלות מי מעובדי המסעדה נכח בה, אלא שקיומן של מצלמות אלה לא הוזכר כלל על ידי הנתבעים והנושא הועלה רק במסגרת החקירה הנגדית. על כן, יש לזקוף מחדלים אלו לחובת הנתבעים, על פי הכלל הנהוג בפסיקה לפיו בעל דין שנמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו, ואין לכך הסבר סביר, ניתן להסיק שאילו הובאה הראיה - זו הייתה פועלת נגדו.

מכלל האמור, שוכנע השופט כי האירוע הנטען אכן התרחש בהתאם לגרסת התובעים ועל כן פנה לבחון האם האירוע מהווה הפליה אסורה על פי החוק. מיישום סעיפי החוק על המקרה הסיק השופט כי המסעדה ובעליה מפעילים "מקום ציבורי", וכי יש לראות את התובעים כמי שהופלו לרעה מחמת מינם. גם העובדה שמדובר בקוקטיילים שניתנו כפינוק וללא תשלום אינה גורעת מכך שמדובר בהפליה אסורה.

הפרסום נעשה בכוונת מכוון על מנת למשוך קהל של נשים למסעדות

אשר לאחריותו האישית של השף משה, קבע השופט כי חרף טענתו כי הנהיג במסעדות שבבעלותו מדיניות לפיה כל שולחן של אורחים זכאי לפינוק ללא כל חיוב ומבלי להפלות - הוא לא טרח להציג ראיות כי נקט אמצעים סבירים כדי למנוע את העוולה. זאת, מעבר לעדותו, שלא נתמכה בכל ראיה נוספת. בנוסף, ציין השופט כי סעיף 6 לחוק קובע חזקה לפיה אם תובע הוכיח קיומה של הפליה כקבוע בחוק, הרי שהנטל מונח על כתפי הנתבע להוכיח אחרת, ובנטל זה לא עמדו הנתבעים.

לצד האמור, סבר השופט כי אין לפסוק פיצוי בגין פרסום ההטבה בפייסבוק, שכן התובעים לא נחשפו אליו טרם הגשת התביעה וממילא העניקו לו פרשנות מרחיקת לכת. לשיטתם, מהפרסום עולה כי לדעת הנתבעים "גברים הם פרימיטיביים שמעדיפים לשבת מול המסך", אלא שעיון בפרסום מלמד כי המילה "פרימיטיביים" לא מוזכרת בו ולו ברמז, ולדעת השופט אף לא ניתן ללמוד מנוסח הדברים את מה שטוענים לו התובעים. כמו כן, מקריאת הפרסום לבדו במנותק מהאירוע, אין כדי להגיע למסקנה חד משמעית כי מדובר באפליה על רקע מיני, שכן אין בכתוב אמירה מפורשת לפיה גברים לא יקבלו הטבה. בנוסף, לא נעשה בפרסום שימוש במילים בוטות או פוגעניות בכלל וכלפי גברים בפרט. על כן, לא נפסק פיצוי בגין כך.

אשר לשיקולים בפסיקת הפיצוי עבור האירוע המפלה, ציין השופט כי אכן התובעים הופלו לרעה ולא סופקו להם משקאות בחינם כפי שסופקו לנשים, אולם כניסתם למסעדה לא נמנעה ולא נמנע מהם שירות. כמו כן, מבחינת התובעים היה מדובר באירוע בודד וחד פעמי, כשלצד זאת הפרסום מושא התביעה המזמין לערב נשים פורסם בפייסבוק והתייחס למסעדות נוספות בבעלות הנתבע, שהוא דמות ידועה ומפורסמת. מכאן, שאין לשלול אפשרות שלקוחות נוספים של המסעדות הופלו באופן דומה.

בנוסף, שוכנע השופט כי הפרסום נעשה בכוונת מכוון על מנת למשוך קהל של נשים למסעדות וכי שיקולי רווח כלכלי הם שהנחו את משה, כשהוא אף העיד על כך מפורשות. עם זאת, התרשם השופט כי לא הייתה כוונה מצד הנתבעים לפגוע בגברים או להעליבם, ובפרסומים מאוחרים שנעשו לאחר הגשת התביעה המשיך משה להזמין נשים להגיע למסעדותיו אך הוסיף "גברים לא לדאוג למי מכם שיבואו לחגוג אתנו, הפינוקים יגיעו גם לחלקכם". לדעת השופט, בהחלט ניתן לראות זאת כתיקון והבהרה כי גם גברים זכאים לקבלת ההטבה.

עוד סבר השופט כי יש גם להתחשב בהיבט החברתי ציבורי של הפגיעה בעקרון השוויון, וכי אף שלכאורה נראה שהפגיעה בתובעים אינה משמעותית, אין להתעלם ממנה ויש לעשות שימוש בכלים שמעניק המחוקק כדי למגרה על מנת לקדם את החברה ואת ערך השוויון.

בשקלול כל האמור, קבע השופט כי הנתבעים יפצו כל אחד מהתובעים בסך של 10,000 שקל, קרי בסך כולל של 30 אלף שקל לשלושת התובעים. בנוסף, ישאו בהוצאות ושכ"ט התובעים בסך של 7,500 שקל. התובעים יוצגו בהליך ע"י עו"ד אייל אבידן. הנתבעים יוצגו ע"י עו"ד עופר רוזנברג.

ת"א 35096-07-18

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:121
קומיט וכל טופס במתנה