שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > ביקורת חריפה על מנהל מע"מ: נקט מול נישום הליכי גבייה שלא כדין לפחות שני עשורים

חדשות

ביקורת חריפה על מנהל  מע"מ: נקט מול נישום הליכי גבייה שלא כדין לפחות שני עשורים , צילום: istock
ביקורת חריפה על מנהל מע"מ: נקט מול נישום הליכי גבייה שלא כדין לפחות שני עשורים
15/10/2020, עו"ד שלי גולדמן

בית המשפט המחוזי קיבל ערעור שהגיש נישום על שומות שהוציא לו מנהל מע"מ לפני 20 שנה תוך שמתח ביקורת חריפה על התנהלות מנהל מע"מ לאורך השנים. נקבע כי בתיק נפלו פגמים המכרסמים בחזקת התקינות המנהלית, שכן התברר כי מנהל מע"מ נהג באופן שאינו תקין הן בכך שהמסמך המכונן של השומות והקנס, הוצא כך שהתאריך שעל גביו אינו נכון והן בכך שמנהל מע"מ מנע במשך שנים מהנישום ומבתי המשפט, מידע המצוי בידיו לגבי מועד הוצאת השומות.

עסקינן בערעור שהוגש בשנת 2020, על שומות וקנס, לפי חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן: "החוק"), שהוציא המשיב (להלן: "מנהל מע"מ") למערער באמצע שנות ה-90 והמתייחסות לתקופה שבין 1991 – 1993. תחילה מנהל מע"מ ביקש לסלק את הערעור מחמת התיישנות ומהטעם שההשגות אותן הגיש המערער הוגשו באיחור. במסגרת ההליך התברר כי ההשגות שהגיש המערער הוגשו במועד, אולם מנהל מע"מ לא החליט לדחותן במועד שנקבע לכך בחוק. לאור הודאת מנהל מע"מ בדבר מועד הוצאת השומות, התבקשה עמדתו מדוע לא יתקבל הערעור.

מנהל מע"מ טען כי נוכח הליכי הגבייה בהם נקט כלפי המערער במרוצת השנים, חובה היה על המערער לפנות לבית המשפט במועד מוקדם הרבה יותר. לצד זה, העובדה כי המערער הגיש ערעור בשנת 2011 וזנח אותו, מחייבת שלא לשוב לפרשיה זו. מנהל מע"מ הוסיף  וטען כי  עומדת לזכותו חזקת התקינות המנהלית, ממנה נובע כי ברגיל ניתן להניח לטובתה של הרשות כי נהגה כדין. המערער טען מצדו כי טענות מנהל מע"מ בכל הנוגע להשגות הן בבחינת הרחבת חזית אסורה, שכן במשך שנים טענותיו היו כי ההשגות הוגשו באיחור של כשנה ולא מעבר לכך.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

כב' השופט א' גורמן פסק כי בתיק זה מנהל מע"מ מנע מהמערער ומבתי המשפט מידע רלוונטי שהיה באמתחתו (או נכון יותר - במחשביו). לענייננו, בין אם אי מסירת המידע שבמחשבי מנהל מע"מ הייתה מכוונת (כך שבמרוצת השנים היה מי שגילה את הדבר ובחר להסתירו) ובין אם היא נבעה מרשלנות גרידא - כך שלא בוצעה בדיקה פשוטה כגון זו, מדובר בהתנהלות שאינה מקובלת. עניין זה כה חמור עד כי הוא משמיט את הקרקע תחת טענת מנהל מע"מ בדבר חזקת התקינות המנהלית - אשר הייתה עשויה לעמוד לימינו במקרה אחר.

עוד נקבע כי קשה להאמין כי במשך למעלה מ-20 שנה, איש במשרדי מנהל מע"מ, מבין האנשים הרבים שעסקו בפניותיו החוזרות ונשנות של המערער, לא ראה כי במחשבי מנהל מע"מ מצוין כי השומה הוצאה בימים האחרונים של שנת 1993 ולא הבין כי ההשגות הוגשו למעשה במועד. קשה אף להאמין כי במשך שנים ארוכות אלה, לא היה איש מקרב אנשי המקצוע העוסקים בתחום אצל מנהל מע"מ, אשר הבין כי לא ייתכן כי בראשית חודש ינואר שנת 1993 הוצאה שומה לשנת 1993 כולה. קשה להשתחרר מן החשד כי לאמיתו של דבר נתונים אלה היו ידועים היטב למנהל מע"מ, והוא בחר במשך שנים להעלים אותם מהמערער, מבאי כוחו ומבתי המשפט שישבו על המדוכה. כך או אחרת - ואין דרך לקבוע מסמרות בדבר, לאור הפניות הרבות של המערער, חובה היה על מנהל מע"מ "לטרוח" ולבדוק מה התאריך בו יצאו השומות בהתאם למצוין במחשביו, ולמסור נתון זה לידי המערער ולבתי המשפט. חלף זאת בחר מנהל מע"מ להציג שוב ושוב במשך עשרים שנה נתון שכעת מתברר כי הוא שגוי, כאילו השומות הוצאו ביום ינואר 1993 וכאילו ההשגות הוגשו רק כעבור למעלה משנה בפברואר 1994, באיחור ניכר, ולכן יש להתעלם מהן.

"חזקת התקינות המנהלית אינה מושג אמרופי"

בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי חזקת התקינות המנהלית אינה מושג אמורפי, אלא היא צריכה להיבחן ביחס להתנהלות מנהל מע"מ ואופן טיפולו בתיק הספציפי בו מבוקש ליישמה. בתיק זה נפלו פגמים המכרסמים בחזקת התקינות המנהלית, שכן התברר כי מנהל מע"מ נהג באופן שאינו תקין: המסמך המכונן של השומות והקנס, הוצא כך שהתאריך שעל גביו אינו נכון ומנהל מע"מ מנע במשך שנים (בין אם במכוון ובין אם כתוצאה מרשלנות), מהמערער ומבתי המשפט, מידע המצוי בידיו לגבי מועד הוצאת השומות.

יתר על כן נפסק כי אם מנהל מע"מ היה פועל כנדרש וכבר בראשית שנות ה- 2000, בתשובה למכתביו הראשונים של המערער, היה פורס את מכלול העובדות לאשורן ולא מונע מהמערער, ממייצגיו ומבתי המשפט את הנתונים שבידיו לגבי מועד הוצאת השומות - היה פועל הוא באופן תקין והייתה ניצבת לזכותו חזקת התקינות. במצב היפותטי שכזה, בהחלט ייתכן כי הייתי מוצא לזקוף לחובתו של המערער את השתהותו ארוכת השנים וייתכן כי היה מקום להניח הנחות (תרתי משמע) לטובת מנהל מע"מ. אלא שלא כך הם פני הדברים. מנהל מע"מ מנע מהמערער ומבית המשפט מידע שהיה בידיו (בין אם במכוון ובין אם ברשלנות), ובכך פגע ביכולתו של המערער להתגונן ומבתי המשפט את האפשרות לדעת את העובדות הנכונות. במצב דברים זה יש ללכת עם מנהל מע"מ בדרך הדין - כקבוע בסעיף 82(ד) לחוק - ומשלא החליט מנהל מע"מ תוך שנה מיום שהוגשו לו ההשגות, דינן להתקבל. הליכי גבייה אינם עומדים מכוח עצמם, אלא רק מכוח החבות הנובעת מהליכי השומה. כאשר תוצאת הליכי השומה היא כי דין ההשגה להתקבל, דין הליכי הגבייה להיפסק.

לאור כל האמור, הערעור התקבל. נקבע כי דרך התנהלותו של מנהל מע"מ, אשר לא חשף בפני המערער ובתי המשפט את העובדות לאשורן - אותן ידע או שהיה עליו לדעת, ואשר כתוצאה מכך נקט מול המערער הליכי גבייה במשך לפחות שני עשורים - שלא כדין, חמורה ביותר.

המערער יוצג בהליך ע"י עוה"ד טל לביא; מנהל מע"מ יוצג בהליך ע"י עוה"ד הילה בנסון בסמן מפרקליטות מחוז ת"א – אזרחי

ע"מ 19458-04-20

 

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit.jpg
17 | S:84
קומיט וכל טופס במתנה