שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > פיצויים בגובה של 250,000 ₪ נפסקו לאב שגילה כי בנו אינו שלו

חדשות

פיצויים בגובה של 250,000 ₪ נפסקו לאב שגילה כי בנו אינו שלו, צילום: istock
פיצויים בגובה של 250,000 ₪ נפסקו לאב שגילה כי בנו אינו שלו
21/10/2020, עו"ד שלי גולדמן

בית המשפט לענייני משפחה קיבל תביעה כספית שהגיש גבר נגד אשתו לשעבר בשל נזקים אשר נגרמו לו לטענתו מפאת מצג שווא אותו הציגה כלפיו, כי ילד אותו ילדה במהלך הנישואין הוא בנו הביולוגי, על אף שנולד מזרעו של אחר. נקבע כי תרופת האיש על הנזקים שנגרמו מפאת מעשה מרמה מכוון זה, צריכה לבטא אף את שאט הנפש של החברה ממעשים כגון דא, בכדי לשדר מסר ברור, כי אין להסכין עם מעשים מעין אלה.

עסקינן בתביעתו הכספית של איש כנגד אשתו לשעבר - לפיצוי על נזקים, אשר נגרמו לו לטענתו מפאת מצג שווא אותו הציגה כלפיו, כי ילד אותו ילדה במהלך הנישואין הוא בנו הביולוגי, על אף שנולד מזרעו של אחר. עסקינן איפוא בתביעה בשל הונאת אבהות (Paternity Fraud), המעוררת את השאלה, האם ראוי להכיר בעילת תביעה זו, וככל שכן, האם יש בה כדי לזכות את האיש כלפיו בוצעה אותה הונאה בפיצוי כספי, ובגין אילו ראשי נזק.

התובע טען כי במעשיה ומחדליה אלה גרמה לו האישה נזק ממוני בסך 100,000 ₪ לשנה, בגין ההוצאות שהוציא עבור הילד, ובסך הכל 500,000 ₪, עבור חמש שנים; וכן נזק לא ממוני בסך 350,000 ₪, בגין פגיעה ביכולתו להינשא בשנית, פגיעה נפשית ותפקודית כללית, סבל וכאב כתוצאה מניתוקו מהילד, פגיעה בכבוד ובאוטונומיה, בושה והשפלה. האישה טענה מצדה כי שכלל טענות האיש מבוססות על ניאופה כביכול, ולטענה היא "נאלצה" להיעזר "בתורם זרע" כדי להרות, וזאת מתוך תקווה, כי "בהולדת ילד יהיה משום אירוע מספיק לתיקון היחסים ולשלום המשפחה". האשה הוסיפה וטענה כי אף אם יונח, כי קמה לתובע עילת תביעה, אין לאפשר לו להגיש תביעה בגין עוולה שנגרמה תוך כדי שהוא עצמו ביצע מעשה פסול כלפיה העולה בגדר עוולה נזיקית, וזאת מכוח הכלל לפיו "מעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה" - זאת נוכח העובדה שהתובע הוא שהפר את חובת תום הלב אותה הוא חב כלפיה, והציג מצג שווא רשלני בדבר עקרותו הנטענת.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

כב' השופט נ' פלקס  פסק כי אין צורך להכביר מילים באשר לאינטרס האיש לו הוצג מצג השווא. הדעת נותנת, כי לאדם הזכות, או למצער הרצון, לדעת לאשורן עובדות המקימות לו זכויות וחובות כלפי ילד. זכות זו היא חלק מהאוטונומיה האישית של אדם, ועולה בקנה אחד עם תחושת האחריות, החובה, החיבה והשייכות שחש אדם כלפי יוצא חלציו. רגש זה מעוגן בתפיסות חברתיות ושיטות משפט רבות, ואף קיבל ביטוי משפטי בזכויות ובחובות המוקנות ומוטלות על הורה כלפי ילדו הביולוגי - אך מפאת אותו קשר ביולוגי - ללא קשר לשאלת הרצון או ההסכמה להביא ילד לעולם.

עוד נקבע כי מושגית יש להכיר בדין הישראלי בעילת תביעה של "הונאת אבהות", אך זאת בשים לב לכללים המיוחדים שנקבעו באשר לאופן בירור הסוגייה העובדתית העיקרית, היא עצם הטענה בדבר היעדר אבהות ביולוגית של האדם כלפיו הוצג מצג, כי הוא אכן האב הביולוגי. כללים אלו, המעוגנים כאמור הן בחקיקה ראשית והן בפסיקת בתי המשפט, מובילים מטבע הדברים להפחתת מספר המקרים בהם יעלה בידי איש להוכיח את טענתו בדבר אי אבהותו הביולוגית. כך הדעת נותנת, כי "סקרנות" גרידא, ולא כל שכן "סקרנות" שנולדה אגב פירוד בני זוג, לאחר שגידלו יחדיו את הילד נושא אותה "סקרנות" משך תקופה ארוכה, לא תצדיק בירור אודות קשרי אבהות, וזאת מטעמי טובת הילד. "מסננים" נוספים להטלת אחריות על האישה, אשר הציגה את מצג השווא, ניתן יהיה למצוא "בצינורות" עוולת הרשלנות או תום הלב - עת סבירות או תום לב האישה - יבחנו בהתאם לכל מקרה ונסיבותיו, בהתאם לסנטדרטיים הראויים של החברה, כפי שבית המשפט רואה אותם מעת לעת.

בהמשך לאמור נקבע כי התשובה לשאלה האם מטעמי טובת הילד, יש למנוע באופן מוחלט דיון בתביעות כגון דא, או שמא יש לקבוע מנגנון מרוכך, אשר יגשים מחד גיסא את האינטרס הלגיטימי של האיש כלפיו בוצעה אותה "הונאה", ומאידך גיסא יצמצם ככל הניתן את הפגיעה בילד. היא כי יש להעדיף את האופציה האחרונה. כב' השופט נ' פלקס הדגיש כי החשש "להצפת" בתי המשפט בתביעות מסוג זה נמוך שכן אף אם יימצא, כי עובדתית אכן הוצג לאיש מצג שגוי אודות אבהותו הביולוגית, נוכח התוכן שיש ליצוק לתוך עוולת הרשלנות, ובפרט סבירות אי הגילוי בנסיבות הקונטרטיות (אי ידיעת האישה, חשש לשלומה או שלומו של הילד, היות ההתעברות תוצאה של אונס וכיוב'), יינתן סעד רק במקרים ברורים בהם בוצעה הונאה מכוונת, ללא הצדקה. אף כאשר מתקבלת טענה בדבר "הונאת אבהות" לא יהיה בכך כאמור כדי להטיל "אוטומטית" חבות כספית מיידית על האישה, ובעקיפין על הילד. בכך אף קטן החשש שקבלת תביעות בשל "הונאת אבהות" תפטור את האיש מנשיאה בצרכי הילד על חשבון הציבור.

בית המשפט לענייני משפחה דחה את תביעת התובע בכל הנוגע לטענותיו בדבר הפרת חובה חקוקה ועוולת התרמית אך קבע כי בענייננו התנהגות האישה מקימה חבות ברשלנות, בהיותה התנהגות בלתי סבירה. השיקולים המובילים לראות בהתנהגותה ככזו, נוכח האשם שדבק בה, יפים אף לשם ראיית התנהגותה כהתנהגות חסרת תום לב - הן אובייקטיבית והן סובייקטיבית. בנדון הדעת נותנת, כי "האדם הסביר" צריך היה לצפות שאי גילוי פרט כה מהותי, דוגמת היות הילד שנולד בנו הביולוגי של אחר, עלול לגרום נזק לבן הזוג וכי אין מדובר באי גילוי פרט זניח. די בכך כדי להקים את חזקת "החובה" הנזכרת בעניין גורדון, ולפיה "מקום שניתן לצפות נזק, כעניין טכני, קיימת חובת זהירות מושגית, אלא אם כן קיימים שיקולים של מדיניות משפטית השוללים את החובה". בנוסף התנהגות ועדות הצדדים שניהם מלמדת אף על התקיימות חובת הזהירות הקונקרטית. האישה בחרה לגלות לאיש את האמור עת בחרה לסיים את זוגיותה עמו. נמצא איפוא, כי אף מנקודת מבטה גילוי אותו מידע היה משום אירוע, אשר יוביל לסיום חיי הזוגיות.

יתרה מכך נקבע כי אינטרס התובע אך ברור וראוי להגנה. התובע הוטעה לחשוב שהילד הוא ילדו הביולוגי, וכפועל יוצא מכך אך טבעי שיחוש כלפיו חיבה ואחריות. זאת בנוסף לחובות ולזכויות הקמות לו כאמור מעצם אבהותו הביולוגית. באשר לאישה לא נמצא טעם מדוע יש לפטרה מאחריות למעשיה ומחדליה. אי גילוי מכוון ומודע של פרט מהותי - הוא לידת ילד מאחר, תוך הונאת האיש והטלת חבויות עליו - אינה התנהגות הראויה להגנה. זאת מקום בו האישה פעלה בכוונת מכוון, תיכננה מראש את הבאת הילד לעולם, ואף תכננה מלכתחילה - עוד קודם להתעברותה - להציג לאיש מצג שגוי אודות אבהותו הביולוגית.

לאור כל האמור התביעה התקבלה. נקבע כי תרופת התובע על הנזקים שנגרמו מפאת מעשה מרמה מכוון זה, צריכה לבטא אף את שאת הנפש של החברה ממעשים כגון דא, בכדי לשדר מסר ברור, כי אין להסכין עם מעשים מעין אלה. בנוסף נקבע כי משלא נמצא ממש בטענות האישה בדבר קיומו של אשם תורם או הפרת חובת התובע להקטין את נזקיו ונוכח חומרת המעשה המכוון מצד האישה והצורך לפסוק פיצוי מוגבר ואף עונשי, ולו להרתעת מזיקים פוטנציאליים נוספים, יש לחייב את האישה לפצות את האיש בסך 250,000 ₪.

התובע יוצג בהליך ע"י עוה"ד יהודית שם טוב והנתבעת יוצגה בהליך ע"י עוה"ד ורה קירשטיין

תלה"מ 40832-12-19

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:230
קומיט וכל טופס במתנה