שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > חריג- המחוזי חייב מוביל דעת קהל בתשלום פיצוי בגין שידול לעוולת לשון הרע בפייסבוק

חדשות

חריג- המחוזי חייב מוביל דעת קהל בתשלום פיצוי בגין שידול לעוולת לשון הרע בפייסבוק, צילום: istock
חריג- המחוזי חייב מוביל דעת קהל בתשלום פיצוי בגין שידול לעוולת לשון הרע בפייסבוק
08/03/2022, עו"ד שוש גבע

בית המשפט המחוזי קבע שפרסום שעשה אדם ידוע בפייסבוק היווה זרז לפירסומים מכפישים נגד עסק וחייבו בפיצוי בגין שידול ללשון הרע. נקבע כי המשיב היה  מודע לכוח השפעתו הרבה בהיותו דמות ידועה, ולכך שבעקבות הדברים שכתב, ייכנסו רבים לדף העסקי של המערערת, ויכתבו בגנות עסקה. משכך תרם באופן ניכר לביצוע מעשה עוולה אסור.

עסקינן בערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום שדן בתביעת לפי חוק איסור לשון הרע, בעקבות פרסום שעשה י' א' בדף הפייסבוק שלו ופרסומים שעשו המשיבים 2-15 בדף הפייסבוק העסקי  של המערערת. המערערת מפעילה ברשת הפייסבוק  דף פרטי ודף עסקי. הדף העסקי משמש למערערת לצורך שיווק פעילותה בתחום המזון והקולינריה. התביעה הוגשה גם נגד פייסבוק. התביעה נגד י' א' ונגד פייסבוק נדחתה. הערעור הוגש על דחיית התביעה ועל סכומי הפיצוי וההוצאות הנמוכים, לטענת המערערת, שהושתו על יתר המשיבים. תחילת הפרשה בדברים שהעלתה המערערת בדף הפרטי, שהתייחסו לפרשת החייל אלאור עזריה, בהם היא הביעה את עמדתה נגד אלה התומכים בו ובמשפחתו, אותם היא ביקשה "לסנן" מבין חבריה, והיא אף כינתה את עזריה ומשפחתו בכינויי גנאי קשים-כגון: "טינופת". בעקבות זאת, י' א', שכתיאורו של בית המשפט קמא, "הינו מוסיקאי אשר לצד פעילותו המקצועית גם נוהג חדשות לבקרים להביע את דעותיו בעניינים שונים אשר על סדר היום הציבורי", פרסם בדף הפייסבוק שלו את הדברים הבאים: "תכנסו לדף של נועה ותפרגנו באיזה תגובה מהלב ואיזה כוכב בודד שידעו איזה נשמה טובה עומדת מאחורי האוכל שהיא מוכרת".. סמוך לאחר הפרסום של י' א' העלו גולשים רבים תגובות בדף העסקי בגנות העסק של המערערת והאוכל שהיא מפרסמת ובמסגרתן הוענק לעסק הדירוג הנמוך ביותר, כוכב בודד מתוך חמישה כוכבים אפשריים. התביעה נגד י' א' הוגשה בגין אחריותו כ"משדל" בהתאם לסעיף 12 לפקודת הנזיקין, והתביעה נגד פייסבוק הוגשה בגין סירובה להסיר את הפרסומים. הערעור נגד פייסבוק, נדחה בהסכמה.

לטענת המערערת, ביחס ל י' א' התקיימו כל התנאים שנקבעו בפסיקה בקשר לאחריותו של "משדל" לפי סעיף 12 לפקודת הנזיקין וכן התקיים קשר סיבתי בין הפרסום של י' א' לבין הפרסומים של יתר המשיבים.

לטענת י' א', לא התקיימו יסודות השידול לפי הפקודה ולא הוכח שהוא שידל את המגיבים לפרסם דברי שקר  או דברים פוגעניים נגד עסקה של המערערת. ר' וו' (היחידים מבין המשיבים האחרים שהגישו עיקרי טיעון) תמכו את טענותיהם  בנימוקי בית המשפט קמא, ולטענתם בית המשפט היה צריך להימנע מפסיקת כל פיצוי,  או לפסוק פיצוי נמוך יותר. עם וזאנה הושג הסדר פשרה במהלך הדיון בערעור.

כב' השופט י' אטדגי פסק כי י' א' נתבע לא בשל תוכן הפרסום בדף הפייסבוק שלו, כשלעצמו, אלא בשל אחריותו כ"משדל" לפרסומים שעשו יתר המשיבים בדף העסקי של המערערת. י' א' ולמעשה, גם יתר המשיבים אינם חולקים על קביעתו של בית המשפט, לפיה, הפרסומים שנעשו על ידי המשיבים-המגיבים מהווים "לשון הרע" לפי חוק איסור לשון הרע, ולכן ההכרעה הנדרשת היא בשאלת אחריותו של י' א' לפרסומים הללו, בלבד. "אחריות של משתף ומשדל" – זו כותרת סעיף 12 לפקודת הנזיקין שזה לשונו: "לענין פקודה זו, המשתף עצמו, מסייע, מייעץ או מפתה למעשה או למחדל, שנעשו או שעומדים להיעשות על ידי זולתו, או מצווה, מרשה או מאשרר אותם, יהא חב עליהם". הוראת סעיף 12 הוחלה אף על עוולות נוספות מחוץ לפקודת הנזיקין, בכללן עוולות לפי חוק איסור לשון הרע. בפסיקה נמנו התנאים על מנת שתקום אחריות מכוח סעיף 12 לפקודת הנזיקין -בגין שידול. נקבע כי נדרש שתרומתו של המשדל היא לביצוע מעשה עוולה אסור, המשדל חייב להיות בעל יסוד נפשי של כוונה או של מודעות לביצוע עוולה, וחייב להיות קשר סיבתי בין פעולת השידול לבין העוולה שבוצעה. נקבע  שכל התנאים להקמת אחריותו של משדל התקיימו בקשר לי' א'.

בהמשך לאמור נקבע כי  י' א' כיוון ישירות לפגיעה בעסק של המערערת, בכך שציין שבאמצעות לחיצה על המילה "נועה" נוצר קישור ישיר לדף העסקי שלה, להבדיל מהדף הפרטי שלה, בכך שהוא הזכיר את "האוכל שהיא מוכרת", ובכך שהמליץ לתת ציון של 1 "כוכב בודד" – הציון הנמוך ביותר שניתן לתת לעסק כלשהו. בנוסף נקבע כי מסקנת בית המשפט קמא, לפיה "לשון הרשומה שפרסם, אין בה כל התייחסות לעסקי התובעת" איננה מתיישבת, עם הדברים האמורים. יתרה מכך, באשר ליסוד הנפשי הנדרש של כוונה או מודעות לביצוע העוולה –נקבע כי י' א' העיד כי באותה עת היו לו בסביבות 150,000 עוקבים, לכן היה  מודע לכוח השפעתו הרבה, והיה מודע היטב לכך, שבעקבות הדברים שכתב, ייכנסו רבים לדף העסקי של המערערת, יכתבו בגנות עסקה ויעניקו לו את הציון הנמוך ביותר האפשרי. מסקנת בית המשפט קמא, כי י' א', בפרסום שעשה, ביקש למתוח ביקורת על התובעת בקשר עם הפרסום שעשתה ביחס לפרשת עזריה, אינה מתיישבת גם עם דבריו. י' א' ביקש כי הביקורת, כי תיעשה דווקא בדף העסקי של המערערת ובקשר לאותו עסק. פנייתו לא כוונה באמת למי שצרך את שירותיה של המערערת, אלא לכל מי שמזדהה עם דעותיו, כשהמלצתו היא להעניק "כוכב בודד" ללא קשר לאיכות אותם שירותים שלא נרכשו ממנה כלל. נפסק כי בכך התקיים היסוד הנפשי של כוונה ושל מודעות לביצוע העוולה. הוא התכוון לכך שהמשודלים יבצעו את העוולה שביצעו, ולכל הפחות הוא היה מודע לכך שמעשה העוולה היא תוצאה טבעית של הדברים שכתב.

בנוסף לאמור נקבע כי בית המשפט קמא ציין כי "הפרסום שעשה י' א' היה אותו זרז שהביא לשלל הפרסומים המכפישים שעשו יתר הנתבעים".. כמו כן: " על פניו, הסתבר שאכן יש קשר סיבתי בין הפרסומים שעשו הנתבעים -10-2 ורבים נוספים לרשומה שהעלה .... אלא שקיומו של כזה קשר סיבתי איננו מספיק כדי לקבל את התביעה...".. נפסק ש י' א' אחראי כמשדל, לפי סעיף 12 לפקודת הנזיקין, לפרסומים שעשו המשיבים-המגיבים המהווים פרסום לשון הרע לפי חוק איסור לשון הרע. ב-ע"א 81/337 בעניין בוסקילה נקבע כי : "האחריות של המשדל אינה אחריות ישירה ואינה אחריות שילוחית, אלא היא אחריות מעורבת. הדין מייחס במקרה כזה לאדם את מעשיהם ומחדליהם של אנשים אחרים. האחריות הנובעת מכך, שפעולת המשדל יחד עם פעולותיו של האדם אליו מיוחסות אותן הפעולות יוצרות מעשה אסור". משכך, סכומי הפיצויים וההוצאות, שיש לחייב בהם את י' א', ראוי שלא יפחתו מסכומי הפיצויים וההוצאות הגבוהים ביותר שנפסקו למי מהמשיבים. בעניין גובה הפיצויים וההוצאות נקבע כי המערערת לא טענה, אף לא הוכיחה, שנגרם לה נזק ממוני ממשי בעקבות הפרסומים שנעשו. המערערת מבקשת להשית על כל אחד מהפרסומים את הסכום המירבי לפי סעיף 7א (ב) ו (ג) לחוק איסור לשון הרע – כפל הפיצוי ללא הוכחת נזק כשהוכחה כוונה לפגוע, העומד כיום על סכום של כ-150,000 ₪. נקבע שאין כל הכרח להשית על המשיבים את תקרת הפיצוי הקבועה  ואף לא ראוי לנהוג כך, בהתחשב בכך שהפרסומים, אומנם חלקם בוטים וקשים, היו קצרים בתוכנם, חד פעמיים אף אחד מהמשיבים לא חזר על מעשהו. יחד עם זאת, יש להתערב במידה מסוימת בפיצויים ובהוצאות שנפסקו, על דרך הגדלתם. גובה פיצויים שנפסקו לחובת ר', ד', א' וב' שאינו משקף בצורה מספקת את חומרת הפרסומים שנעשו על ידם. משכך נקבע שראוי להעמידם על סכום של 20,000 ₪ לכל אחד מהם, ובהתאם לכך להעלות את סכום ההוצאות ושכ"ט עו"ד שנפסקו בבית משפט קמא לסכום של 4,000 ש"ח כל אחד. ביחס לל', שגם הפרסום שנעשה על ידו כלל דברים חמורים, אך בהתחשב בנסיבות - התנצלותו והיותו חייל בשירות סדיר בעת המעשה, נקבע להעמיד את סכום הפיצוי בו יחויב על סך 1,500 ₪ ולא להתערב בסכום ההוצאות שנפסקו - 500 ₪. ביחס לע', נקבע שראוי לחייבו בפיצוי בסכום סמלי של 1,000ש"ח ללא הוצאות.

יתרה מזאת נקבע כי באשר לסכום הפיצוי וההוצאות של י' א', בהתחשב באחריותו הרבה לפרסומים שנעשו, ראוי להעמיד את הפיצויים וההוצאות שעליו לשלם למערערת, לכל הפחות על הסכום הגבוה ביותר שנפסק למי מהמשיבים. בהתאם לכך נפסקו לחובת י' א' הסכומים הבאים: פיצויים –בסך  25,000 ₪ והוצאות בסך 5,000 ש"ח. בית המשפט העיר שהמערערת מלינה על כך שההליכים שהיא נאלצה לנהל בקשר לתביעה זו גרמו לה להוצאות בסכום של "עשרות אלפי שקלים", אך צריך לזכור כי חלק ניכר מתביעתה, הוקדש לחלקה של פייסבוק, שתביעתה נגדה נדחתה וכך גם הערעור נגדה. נפסק לקבל את הערעור ביחס לי' א' ולקבוע כי הוא אחראי כמשדל מכח סעיף 12 לפקודת הנזיקין לפרסומים שנעשו על ידי המשיבים-המגיבים, המהווים פרסומי לשון הרע בהתאם לחוק איסור לשון הרע. כמו כן יש לקבל חלקית את הערעור ביחס למשיבים האחרים על דרך הגדלת הסכומים שנפסקו לחובתם, כאמור לעיל.

לסיכום, הערעור התקבל.

המערערת יוצגה ע"י עו"ד גיא אופיר; רועי בן דוד; המשיבים יוצגו ע"י עו"ד יניב לנקרי; עו"ד יוסי תובל; עו"ד שי כגן; עו"ד פיני דואק; עו"ד ליטל גדנסקי

ע"א 52301-10-20

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:193
קומיט וכל טופס במתנה