בית המשפט לענייני משפחה קיבל בקשת אם לרשום על מצבת בתה הקטינה גם את שמה הלועזי וגם את שמה העברי. נקבע כי אין אלא להצטער שעוצמת הקונפליקט ההורי לא רק שלא שכחה, לאחר פטירת הקטינה בטרם עת, אלא דומה שאף הועצמה; כל זאת שעה שלצדדים ילד משותף נוסף, אף הוא מקטני קטינים. תקוות בית המשפט היא כי כשיקומו הצדדים מאבלם יתגייסו ויפעלו להפחתת הקונפליקט ביניהם, כשטובתו של בנם, לרבות כאח שכול, תעמוד לנגד עיניהם.
מהו השם שייחקק על מצבתה של קטינה, ילידת יולי 2019, אשר הלכה לבית עולמה בחודש פברואר 2022, בהיותה כבת שנתיים וחצי בלבד? זו הסוגיה המצערת שהונחה להכרעה לפתחי בית המשפט בגדרי הליך זה.
המבקשת (להלן גם - "האם") והמשיב (להלן גם – "האב") הם הוריה של הקטינה, אשר למרבה הצער הלכה לבית עולמה בטרם עת; להורים בן נוסף משותף כבן שלוש וחצי, מקטני קטינים אף הוא. נסיבות חייה הקצרים של הקטינה ז"ל קשות עד כדי טראגיות; מעיון בחומרים המצויים בתיק, עולה, בין השאר, כי היא נולדה מספר חודשים טרם מועד הלידה ואובחנה עם מוגבלות שכלית התפתחותית, לצד צרכים רפואיים מורכבים וכל אלו הכתיבו לה מראשית חייה את ההכרח שבקבלת טיפולים רפואיים ובשהייה בבתי חולים לסירוגין, עד למועד פטירתה.
במסגרת הבקשה דנא עתרה המבקשת לרישום שמה של הקטינה על המצבה באופן שיירשם שמה המלא, הכולל שם פרטי לועזי, שם פרטי עברי ושני שמות משפחה של הצדדים: "xxx xxx xx xx", זאת לאחר שנודע לה כי בכוונת המשיב להשמיט את שמה הפרטי הלועזי מהכיתוב על המצבה.
האם טענה כי משניתן פסק דין בעניין שמה של הקטינה, אין זה ראוי והוגן לכתוב כל שם אחר על המצבה שאחרת הדבר יחטא למצב הדברים המשפטי והחוקי. בתשובה ולאור טענות האב לעניין חלוקת הנטל במימון עלות המצבה טענה, כי משקיבל האב לידו את מענק הפטירה של הקטינה מטעם המל"ל וכן את מלוא הקצבה החודשית לחודש פברואר 2021, הרי שאין מקום לקבל טענתו על השתתפותה הכספית של האם במימון המצבה; האם הדגישה כי היא בוחרת בגדרי תשובתה, שלא להתייחס לחלק מטענות האב בדבר זכאותו לקבוע את השם שייכתב מחמת טענות בדבר נטל טיפול והעדרו מצד האם, זאת בהינתן הנסיבות. האב מצידו התנגד בתוקף לרישום השם הלועזי "xx" על מצבת הקטינה ומבקש כי ייכתב רק שמה העברי ולצידו שמות המשפחה של שני הצדדים באופן עוקב; הסכמתו לרישום שמה המלא של הקטינה כפי שנרשם במשרד הפנים, ניתנה בכפוף להליכים שהתנהלו בבית המשפט ובעקבות מעשיה הנלוזים של המבקשת, אשר נתנה לקטינה את השם "xx" ב-yy בניגוד לידיעתו ותוך התכחשות לאבהותו ביחס לקטינה. חרף מצבה הבריאותי הקשה, בחודשיה האחרונים של הקטינה, נמנעה המבקשת מלבקרה או לטפל בה. אף לאחר הפטירה, לא נטלה המבקשת חלק בסידור ההלוויה או רכישת המצבה ועתה עתרה בבקשה חסרת רגישות זו.
כב' השופטת ה' מלר -שלו פסקה כי מותו של ילד קודם להוריו אינו כדרך הטבע; זהו אובדן שהלב והדעת מסרבים לקבל או להכיל; קל וחומר כאשר מדובר בילד מקטני קטינים. ברם, משמובאות לפתחו של בית המשפט סוגיות כאובות מעין אלו בהן נדרש הוא להכריע, ואין מנוס מבחינתן הנורמטיבית, בהתאם לשיקולים והעקרונות שהותוו בפסיקה. בפסיקה נקבע, כי מאחר ובנושאים כגון עצם חובת הקבורה או הצבת מצבה אין החוק דן, וכי החובה חלה על בני המשפחה; הרי שמתוך החובה נמצא למדים על זכותם, למשל, לקבוע את המצבה ותוכנה, זכות הנובעת מעקרון "כבוד האדם".
עוד נקבע כי המדובר בקטינה ששני הוריה הם האפוטרופסיים הטבעיים שלה ואפוטרופסות זו לא נשללה או הוגבלה; זאת מבלי שיש בכך כדי לקבוע מסמרות או להביע עמדה בהתייחס לסוגיה זו במצב דברים בו היו מתקיימים שני האחרונים ולמצער אחד מהם. בכל הכבוד, ובפרט תחת נסיבותיו של מקרה זה, ומבלי שיהא בכך כדי לשפוט אדם בצערו הכבד או להטיל ספק בטיפולו המסור של האב שהיה לנגד עיני, אין לקבל את טענותיו במישור זה; בית המשפט התרשם ממסירות שני ההורים כלפי הקטינה תחת מציאות חיים לא פשוטה, ועל כן אין מקום לפתיחת פתח ולו צר במסגרת מכלול השיקולים שמכוחו תוקנה למי מההורים זכות בעל משקל עודף, היוצרת מדרג אנכי, במסגרת שקלול זכותו של מי מהם לכבוד ילדם המת.
יתר על כן נקבע כי במסגרת ההליך שפתח האב לשינוי שמה של הקטינה, עתר האב עצמו לשינוי השם הפרטי על דרך הוספתו לשם הלועזי. בתיאור השתלשלות האירועים בכתב התביעה ציין האב, כי הביע את הסכמתו לשם הלועזי שנתנה האם חרף העדרו והעובדה כי לא נועצה בו לכתחילה, לאחר שראה את סבלה (היותה חבולה ממכות שנגרמו לו לטענתו מבעלה הקודם) ולאחר שזו הסבירה לו, כי בחרה בו בהיותו שם סבתה: "המבקש שכל כך אהב את המשיבה 2 וראה את סבלה של המשיבה 2 הסכים לשם אלא שביקש להוסיף את השם xx שכן המבקש והמשיבה 2 יהודים", אם לא די בכך, אזי קיים, כאמור, פסק-דין בעניין הליך שינוי השם על יסוד הסכמות הצדדים הקובע, כי השם העברי יתווסף לשם הלועזי של הקטינה, כשם עוקב, זאת לצד הוספת שם המשפחה של האב. על פס"ד זה לא הוגש ערעור והוא חלוט. גם מעמדת האפוטרופסית לדין, עולה, כי בהינתן מצבה המורכב של הקטינה ומחמת העיכוב בהתפתחותה עד ליומה האחרון לא יכולה היתה הקטינה לבטא את עצמה ואת רצונה; ברם לעניין אופן התייחסות הסביבה כלפיה לרבות בענין שמה, ניתן ללמוד, למשל, מעיון בתסקירים המצויים בתיק; שם עולה כי ההתייחסות אליה כללה, לסירוגין את שני השמות, ולמצער ובחלקם רק את זה הלועזי.
לגופם של דברים נקבע כי יש לקבל את הבקשה ולהורות כי על מצבת הקטינה יירשם שמה של הקטינה באופן מלא, כפי שנקבע בפסק-הדין בנדון באופן הכולל את שמה הלועזי והעברי לרבות שמות משפחתם של שני ההורים כך שיירשם: "xxx xxx xx xx".
בית המשפט לענייני משפחה הוסיף וציין כי אין אלא להצטער שעוצמת הקונפליקט ההורי לא רק שלא שכחה, לאחר פטירת הקטינה בטרם עת, אלא דומה שאף הועצמה; כל זאת שעה שלצדדים ילד משותף נוסף, אף הוא מקטני קטינים. תקוותי היא, כי כשיקומו הצדדים מאבלם יתגייסו ויפעלו להפחתת הקונפליקט ביניהם, כשטובתו של בנם, לרבות כאח שכול, תעמוד לנגד עיניהם.
לסיכום, הבקשה התקבלה.
