בית המשפט העליון אישר את הקמת שכונת "דניה החדשה", וקבע כי התוכנית אושרה בעקבות הליך מינהלי תקין, וכי הפתרונות שניתנו משפרים את המצב הקיים. התערבות במסקנה המקצועית של הוועדה בנוגע למילוט של התושבים בעת שריפה, מהווה התערבות בשיקול דעתה המקצועי, ואינו בוחן את סבירות ההחלטה
עסקינן בשני ערעורים על פסק דינו של בית משפט לעניינים מנהליים בו הורה על ביטול החלטת הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז חיפה וביטול תוכנית המתאר המקומית להקמת שכונת "דניה החדשה". מטרתה של התוכנית היא הרחבת שכונת הוד הכרמל, הידועה בכינויה שכונת דניה, הנמצאת על אחד מרכסי הכרמל הדרומיים וגובלת באזור מיוער – גן לאומי הר כרמל. הגישה לשכונה היא משני צמתי גישה המתנקזים לציר אחד – רחוב אבא חושי, כך שהיציאה מהשכונה היא בפועל באמצעות נתיב אחד. את התוכנית יזמה והגישה המערערת - חברת דניה הירוקה בע"מ. על פי התוכנית, שכונת דניה תורחב לכיוון דרום בתוספת כוללת של 107 דונם המיועדים למגורים, מבנים ומוסדות ציבור, מסחר ומלונאות. זאת, בהתאם לייעוד השטח כשטח המיועד לפיתוח עירוני. התוכנית משתרעת בשטח שבין שכונת דניה הקיימת לבין הגן הלאומי המשתרע על מורדות ההר. התוכנית אושרה בתנאים על-ידי הוועדה המחוזית, ועררים שהוגשו לוועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובניה, נדחו. נקבע כי אכן במקרה שתפרוץ שריפה באזור, עלולים עומסי התנועה הנוצרים במהלך פינוי השכונה להחמיר את הסיכון לתושבים. יחד עם זאת, נקבע כי התוכנית עצמה אינה צפויה להשפיע לרעה באופן משמעותי על הסיכון הקיים. עתירה שהגישו התושבים נדחתה ברובה, אולם נקבע כי הוועדה המחוזית וכן וועדת הערר לא בחנו באופן מעמיק את החשש שבמקרה שתפרוץ שריפה באזור, עלולים עומסי התנועה הנוצרים במהלך פינוי השכונה להחמיר את הסיכון לתושביה. בהמשך אושרה החלטה מחודשת שלעמדת הוועדה משפרת באופן משמעותי את מצב השכונה בעת התרחשות אירוע חירום. בית משפט קמא הורה על ביטול החלטתה המחודשת של ועדת המשנה להתנגדויות וביטל את התוכנית בכללותה, תוך שקבע כי בשלוש חוות הדעת שהוגשו לוועדה ושימשו תשתית להחלטתה המחודשת, אין התייחסות מעמיקה לחשש מפני היווצרות "מלכודת אש" לתושבי שכונת דניה בשל קשיי תעבורה בעיצומו של אירוע חירום מסוג שריפת יער.
הועדה המחוזית טענה כי התוכנית משפרת את ההגנה על השכונה מפני התמודדות עם סיכוני אש באופנים רבים ומגוונים. בית המשפט המיר הלכה למעשה ובניגוד להלכה הפסוקה את שיקול דעת מוסד התכנון בשיקול דעתו שלו. חברת דניה הירוקה טענה גם היא כי בית משפט קמא החליף את שיקול הדעת של מוסדות התכנון המקצועיים, והתעלם מקביעת הוועדה כי לא זו בלבד שהתוכנית לא תחמיר את המצב הקיים בשכונה היום מבחינת אפשרות המילוט באירוע חירום, אלא תשפר אותו.
לטענת המשיבים-התושבים, אין באישור התוכנית כדי למנוע את האסון הבא, ואין בתוכנית פתרונות לדרכי גישה ומילוט. עיריית חיפה והוועדה המקומית טענו, כי אין באמצעים המצמצמים את סכנת השריפה או התפשטותה כדי לתת מענה לסיכון ולמילוט בפן התחבורתי.
כב' השופטת ר' רונן פסקה כי יש לקבל את הערעור. הצדדים חלוקים בשאלה האם ניתן בתוכנית מענה מספק לחשש מפני התפרצות שריפת יער בסמוך לבתי השכונה, שיש בה כבר היום קשיים תחבורתיים, ולסיכון תושבי השכונה במצב שכזה. למוסדות התכנון מוקנה שיקול דעת רחב, בפרט בהחלטות שעניינן בשיקול דעת תכנוני-מקצועי ואין בית המשפט ממיר את שיקול דעתם המקצועי של מוסדות התכנון בשיקול דעתו. הפעלת ביקורת שיפוטית על החלטותיהם של מוסדות התכנון תיעשה רק בהתקיים עילה מובהקת המצדיקה התערבות במעשה המנהלי, כגון: חוסר תום-לב, ניגוד עניינים, חריגה מסמכות או חריגה קיצונית ממתחם הסבירות. בית המשפט אינו "מתכנן-על" ואינו מתערב בשיקול הדעת התכנוני-מקצועי של מוסדות אלה למעט במקרים בהם נפל פגם היורד לשורשה של החלטה. משכך, לא היה מקום להתערב בהחלטתה המחודשת של הוועדה. הוועדה המחוזית בחנה את הסוגיה אותה נדרשה לבחון בהתאם לפסק הדין הקודם, ואין מקום להתערב במסקנותיה. בפסק הדין נקבע כי בהחלטה המחודשת אין התייחסות מעמיקה לחשש מפני היווצרות "מלכודת אש" לתושבי השכונה בשל קשיי תעבורה. החשש של בית המשפט היה כי התוכנית מגבירה את הסיכון הקיים לתושבים בעת אירוע של שריפה. לאחר שהדיון הוחזר אל הוועדה המחוזית, התקבלו שלוש חוות דעת מקצועיות ובלתי תלויות. בחינה של חוות הדעת מעלה ששאלה זו אכן נבחנה בחוות הדעת ונשקלה על-ידי הוועדה. כך, שאלת נתיבי המילוט נבחנה בצורה פרטנית בחוות הדעת של יועצת התנועה והתחבורה. חוות הדעת התייחסה לנתוני השכונה באופן פרטני, היא דנה בחיבור שיתווסף על-פי התוכנית לשבילי רכבי החירום בגן הלאומי, התייחסה להשפעה הצפויה של תוספת יחידות הדיור וחדרי מלון ומסחר, וקבעה ש"אין בתוספת יח"ד לעיל השפעה תנועתית מהותית". ההחלטה התייחסה באופן מפורש להיבט התחבורתי בעת אירוע חירום, תוך בחינת העומס הצפוי ויכולת המילוט של תושבי השכונה, ולא היה מקום שבית המשפט יתערב בכך בהעדר סיבה מבוררת לעשות כן. גם חוות הדעת האחרות של רשות הטבע והגנים ורשות כבאות והצלה בחנו את הסיכון הקיים לשכונה בעת חירום.
זאת ועוד, נקבע כי בחוות דעת הללו אין אמנם התייחסות קונקרטית לנושא פינוי השכונה בעת אירוע שריפה. יחד עם זאת, ההיבטים הנבחנים בהן – יצירת חיץ מראש, טיפול בעשביה יבשה, שיפור נגישות רכבי החירום לדרכי גישה בגן הלאומי, והקמת תשתיות מים לצורכי כיבוי אש, משליכות באופן ישיר גם על ההתמודדות עם היציאה מהשכונה. מניעת שריפות, כמו גם הקטנת עוצמתן כאשר הן מתרחשות ועיכוב מהירות התפשטותן, מאריכות את פרק הזמן העומד לרשות התושבים כדי להתפנות מהשכונה. מסקנה זו עולה גם מחוות דעתה של יועצת התנועה והתחבורה. היא הבהירה כי ריסון האש ושיפור יכולת הביצוע של כוחות ההצלה - בין היתר באמצעות יצירת חיץ מראש, שיפור הנגישות לדרכי גישה ליער ועוד - יכולה אף למנוע את הצורך בפינוי אזרחים. כלומר, ישנה קורלציה בין קצב התפשטות האש לבתי השכונה לנוכח האמצעים המניעתיים הננקטים, לבין מידת ההכרח בפינוי מהיר, והחשש מפני מערכת תחבורה שאינה מותאמת לכך די הצורך לכך. חוות הדעת שהוזמנו על-ידי לשכת התכנון בחיפה, ואשר שימשו תשתית להחלטה המחודש של הוועדה, נדרשו באופן מעמיק ומפורט לסוגיה התחבורתית בעת שריפה, כפי שנדרש בהתאם לפסק הדין שניתן בעתירה הקודמת. חוות הדעת בחנו את הסיכון הכרוך באירוע שריפה, ואת דרכי ההתמודדות של השכונה עם אירוע כזה, בפרט לאור מצבה התחבורתי המורכב של השכונה. לאחר מכן, התקיים דיון פנימי בוועדת המשנה להתנגדויות, התקבלו התייחסויות של הצדדים והתקיים דיון פומבי. בסופו של דבר, לאחר כל אלה, התקבלה ההחלטה המחודשת.
נוכח האמור, נקבע כי ההחלטה לאשר את התוכנית, התקבלה לאחר שהתקיים הליך מינהלי תקין, מובנה וסדור, בגדרו נבחנו הסיכון ודרכי ההתמודדות עם אירוע של פריצת שריפה, ואף נוספו הנחיות ותנאים בהוראות התוכנית שנועדו להתמודד עם הסיכון האמור. מכאן כי הוועדה שקלה בהחלטתה את הסיכון מפני שריפה, ובפרט את החשש הכרוך בדרכי המילוט מהשכונה. גם במישור שיקול הדעת לא נפל פגם אשר הצדיק את התערבות בית משפט קמא. חוות הדעת עליהן הסתמכה הוועדה היו ברורות וחד משמעיות. הן קבעו כי לאחר אישורה של התוכנית, מצבה של השכונה במקרה של שריפה אף יהיה טוב יותר מהמצב הקיים. המדובר במסקנה מקצועית המצויה בגדרי שיקול דעתה של הוועדה המחוזית, ואשר מבוססת על חוות דעת מקצועיות ותשתית עובדתית מתאימה. התערבות בית המשפט בהחלטה שכזו היא אפשרית רק במקרים חריגים ביותר, אשר המקרה הנוכחי אינו בא בגדרם. אכן, החשש להתפרצות שריפת יער בסמוך לשכונה אינו תיאורטי והשכונה סובלת כבר עתה מקושי תעבורתי ממשי ועומסים ביציאה ממנה בשעות העומס, ולמעשה, נראה כי אין גם מחלוקת שיצירת נתיב יציאה נוסף מהשכונה תשפר את המצב הקיים. ואולם, הסיכונים הללו קיימים גם כיום, והם אינם נובעים מהתוכנית נושא ההליך דנן, ובהתאם לחוות הדעת שנמסרו לוועדה - התוכנית אינה מחריפה אותם.
לסיכום, נקבע כי הפתרונות שניתנו במסגרת התוכנית משפרים את המצב הקיים. התערבות במסקנה המקצועית של הוועדה לפיה פתרונות אלה הם הולמים ודי בהם להתמודדות עם החשש הנוגע למילוט של התושבים בעת שריפה, מהווה הלכה למעשה התערבות בשיקול דעתה המקצועי של הוועדה ולא בחינת סבירותה של ההחלטה. השאלה בה נדרש בית המשפט להכריע היא, כאמור, אם החלטת הוועדה עומדת במבחן הביקורת כהחלטה מינהלית. כאשר התשובה על כך היא בחיוב – לא יתערב בית המשפט בהחלטה. כך על אחת כמה וכמה כאשר החלטת הרשות המנהלית נשענת על חוות דעת של מומחים ומבוססת עליהן. במקרים אלה, על בית המשפט לנקוט במשנה זהירות כאשר הוא מתערב בשיקול דעת הרשות. פסק דינו של בית משפט קמא מתערב בפועל בשיקול דעתן של רשויות התכנון, זאת למרות שבחינת החלטתה של הוועדה המחוזית מעלה כי המדובר בהחלטה שהתקבלה על בסיס תשתית עובדתית וחוות דעת מקצועיות, וכי היא החלטה שאינה חורגת ממתם הסבירות ושלא היה לכן מקום להתערב בה.
כב' השופטת ד' ברק-ארז הוסיפה כי מתן מענה לחששות מוצדקים מפני הסכנה של מפגעי אש אינו יכול להיעשות במתכונת של ביטחון "מוחלט". הובהר כי הבנייה הנוספת, על המעטפת המלווה אותה, אינה מגבירה את הסיכון הטבוע בכך ששכונת דניה, גם במתכונתה הנוכחית, נבנתה על רכס הכרמל. ההנחה כי כל בנייה נוספת אינה אפשרית, אך משום שבמצב הקיים קיימת סכנה להתפרצות של שריפה – אף בנסיבות שבהן אותה תוספת אינה מגבירה את הסכנה – לא יכולה לעמוד. משמעותה של תוצאה כאמור אינה בהכרח הגנה ראויה מפני סכנת שריפה, אלא, הלכה למעשה, מתן עדיפות לתושבי המקום שנהנים בעקיפין משמירה על רמת אכלוס נמוכה. כב' השופט י' כשר הדגיש כי אין בקבלת הערעור דנן משום גריעה מהחובה המוטלת על עיריית חיפה ועל הוועדה המקומית חיפה לפעול להטבת המצב של פינוי במצב של שריפה המאיימת על השכונה מהיער הסמוך, במיוחד לאחר שהן עצמן טרחו להדגיש את הצורך בכך.
לסיכום, הערעור מתקבל.
המערערת יוצגה ע"י: עו"ד אסף עירוני; עו"ד בעז בן צור; עו"ד גיא רוה; עו"ד יוגב יהושע; עו"ד אנה אליאשקביץ'
המשיבות יוצגו ע"י: עו"ד אבי טוויג; עו"ד מורן גור; עו"ד הלן דורפמן; עו"ד קרן גולדשמידט
