ביהמ"ש פסל ראיות שהושגו באופן לא חוקי ועל בסיס פרשנות מעוותת של צו החיפוש ע"י המשטרה. לעמדת המשטרה כאשר ניתן צו חיפוש על בסיס תצלום אוויר, כל השטח המסומן בתצלום הוא שטח שמותר לחפש בו. מדובר בכשל "מערכתי", משהתצלום נועד לדייק את צו החיפוש, ולא לאפשר באופן גורף, חיפוש אצל צדדים שלישיים
הסוגיות הניצבות במרכזו של ההליך הינן השלכותיו של חיפוש לא חוקי שבוצע על קבילות הראיות שנתפסו, וכן והשימוש שעושה משטרת ישראל בתצלומי אוויר בבקשותיה למתן צווי חיפוש. החיפוש המשטרתי שהניב את הראיות שהובילו להרשעת המבקש בוצע באופן פגום כמעט מתחילתו ועד סופו – החל משלב הוצאת הצו, דרך שלב הכניסה לקרוואן שבו הוא מתגורר וכלה באופן ביצוע החיפוש לאחר מכן. נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של החזקה/שימוש בסמים שלא לצריכה עצמית וכן החזקת כלים להכנת סם שלא לצריכה עצמית. בית משפט השלום (ת"פ 26079-01-20) קבע כי "נחצו קווים אדומים על ידי המשטרה" באופן המחייב את פסילת הסמים שנתפסו בחיפוש שבוצע בקרוואן המשמש למגוריו ובשל כך זיכה אותו מהעבירות שיוחסו לו. המשיבה ערערה לבית המשפט המחוזי וערעורה התקבל תוך שנקבע כי החיפוש נעשה כדין. המבקש הורשע בעבירות אשר יוחסו לו והדיון הוחזר לבית משפט השלום לגזירת העונש. בית משפט השלום גזר על המבקש עונש של 4 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות. ערעור המבקש על גזר דינו לבית המשפט המחוזי נדחה.
המערער עמד בבקשתו על הפגיעה בפרטיות הגלומה בביצוע חיפוש בביתו של אדם, כמו גם על הפגיעה בכבודו, בחירותו ובאוטונומיה על מרחבו האישי. מחדל הרשות היה חמור, לאור הסתמכותה על תצלום אוויר.
לעמדת המדינה, מרגע שניתן צו חיפוש על בסיס תצלום אוויר, כל השטח המסומן בתצלום הוא שטח שמותר לחפש בו.
כב' השופט י' אלרון פסק כי אין מנוס מפסילת ראיות שהושגו באופן פסול שכזה, ומשכך יש לקבל את הבקשה ואת הערעור ולזכות את המבקש. כתב האישום הוגש נגד המערער ואדם נוסף בשם שלתיאל, לפיו, השניים התגוררו במתחם שבו שני קרוואנים במושב. המשטרה הגישה בקשה להוצאת צו חיפוש. בבקשה הצהיר רס"ל שושן, החתום על הבקשה, כי שלתיאל "עוסק בסחר בסמים". בית המשפט התבקש ליתן צו המאפשר עריכת חיפוש כדין בכתובת שפרטיה צוינו בתצלום אוויר שצורף לבקשה. פרטי המקום תוארו כך: "קישון, ישרש (תצ"א מצורפת) שטח, יח' דיור ומחסנים". השופטת נעתרה לבקשה, תוך שצוין כי מותר החיפוש אצל שלתיאל וכי החיפוש ייערך בפני שני עדים. כל אחד מהקרוואנים במתחם מוקף חצר מגודרת ובעל שער כניסה משלו. בין שני הקרוואנים קיים מגרש חניה. השוטרים הגיעו למתחם האמור והחלו לחפש במקביל בשני הקרוואנים ובשניהם נתפסו סמים מסוכנים. בית משפט השלום קבע כי השימוש בתצלום אוויר במסגרת בקשה למתן צו חיפוש, נעשה במקרים שבהם האתר מושא החיפוש נעדר שמות רחובות ומספרי בתים סדורים או במקרים שבהם קיים מידע חלקי בלבד על אודות המיקום. בנוסף צוין, כי המקרים שבהם בית המשפט מסתפק בסימון הכתובת על גבי תצלום אוויר הם חריגים, וכי בנסיבות אלו קיימת חובת זהירות גבוהה יותר מן החובה בבקשות "רגילות" לצווי חיפוש, מאחר שהמשטרה מגישה בקשה למתן צו חיפוש על אף שאין בידה לעמוד בדרישה הבסיסית של ציון הכתובת המדויקת. צוין, כי מתן צו חיפוש על סמך תצלום אוויר לא נועד להעניק יתרון כלשהו לחוקרי המשטרה, והוא אינו מהווה היתר גורף ומרחיב לחיפוש בכל תא השטח, כפרשנות המדינה. עוד צוין, כי המשטרה ידעה ששלתיאל אינו המחזיק הבלעדי בתא השטח. נקבע כי נפלו פגמים בהיערכות המשטרה לביצוע החיפוש, כאשר שושן, כלל לא הכיר את המתחם ולא ידע אילו מבנים ומחזיקים מצויים שם, וכי החיפוש בקרוואן בו מתגורר המערער בוצע ללא עדים כנדרש. בית משפט השלום כינה את אופן ביצוע החיפוש כ"כושל" וציין כי השוטרים פעלו בהעדר כל מודעות לגבולות סמכותם, להוראות הדין ולזכויות הפרט. עוד נקבע כי ביצוע חיפוש משטרתי פתאומי בביתו של אדם, ללא סמכות ומבלי שקם נגדו כל חשד, גורם לפגיעה קשה בזכות להליך הוגן. פגם זה חמור במיוחד משמדובר במבצע חיפוש יזום ומתוכנן. במסגרת בחינת המחיר החברתי הכרוך בפסילת הראיה לעומת התועלת החברתית שבפסילתה, הודגש, כי לא מיוחסת למערער עבירה של סחר בסמים, אלא החזקה שלא לצריכה עצמית, וכן צוין שלפי חוות דעת מומחה החומר שנתפס הוא חומר צמחי שריכוז החומר הפעיל בו נמוך יחסית. על כן כי התועלת מפסילת פירות החיפוש הפסול עולה עשרת מונים על אינטרס האכיפה נגד עבירת הסמים, ונפסלו הסמים שנתפסו בבית המערער מלשמש כראיה. המחוזי קיבל את ערעור המדינה וקבע כי תצלום האוויר לא היה כלי עזר, אלא חלק מן התשתית העובדתית אשר הוצגה ושעל בסיסה ניתן הצו. לשיטתו, באשר להיקף צו החיפוש, הרי שניתן בו היתר לחפש בכל תא השטח המסומן בתצלום האוויר, אשר כלל גם את הקרוואן שבו התגורר המערער.
נוכח האמור, נקבע כי חיפוש בחצרים הוא אחד מאמצעי החקירה אשר הדין מקנה בידי רשויות אכיפת החוק, וסמכות זו, כיתר הסמכויות הנתונות לשוטרים בכלל וסמכויות החיפוש בפרט, מבטאת את האיזון בין האינטרס הציבורי בתפקוד יעיל ואפקטיבי של המשטרה לבין הצורך בהגנה על זכויות האזרחים עימם באה המשטרה במגע. לכל אדם עומדת זכות חוקתית לאי-עריכת חיפוש ברשות היחיד, המעוגנת בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. בהתאם, מרחב הפעולה של רשויות החקירה כפוף למגבלות ולסייגים שנועדו להבטיח הליך הוגן ואת מידתיות הפגיעה בזכויות נחקרים וצדדים שלישיים. בסיס נוסף לחובה זו, ניתן למצוא בעקרון חוקיות המנהל – שהרי בעריכת חיפוש מפעיל שוטר את סמכויותיו השלטוניות ועליו לעמוד באמות המידה שנקבעו בהוראות המשפט המינהלי ובחוקי סדר הדין הפלילי. במקרים שבהם בוצע חיפוש שלא כדין, הדבר עלול למנוע את השימוש בתוצרי החיפוש כראיה בבית משפט. המשטרה חייבת להציג לפני השופט הדן בבקשה למתן צו החיפוש את מלוא המידע הקיים, בדיוק המרבי שניתן. החובה לדייק ככל שניתן בבקשתה מוטלת על המשטרה, גם כשמדובר במתחם אשר לא ניתן לציין כתובת מדויקת בעניינו. הצגת התצלום, כאמצעי זיהוי חלופי למקרקעין שבהם מבוקש לבצע חיפוש, אינה מרחיבה את צו החיפוש מעבר להיקפו ה"טבעי". תצלום האוויר מהווה אמצעי גידור לצו החיפוש, ולא אמצעי מרחיב המטשטש את הגבולות בין המותר לאסור. התצלום נועד לדייק את צו החיפוש, ואינו נועד לאפשר באופן גורף, חיפוש אצל צדדים שלישיים אשר איתרע מזלם להתגורר בסמוך למושא הצו. תצלום האוויר נועד לצמצם אפשרות פגיעה במידה העולה על הנדרש ולמנוע תקלות, ולא על מנת לפתוח פתח לפגיעה קשה פי כמה. כלומר תצלום האוויר מהווה תחליף לכתובת מדויקת.
זאת ועוד, נקבע כי צו החיפוש שניתן אינו חל על הקרוואן שבו מתגורר המערער. זולת אם נכתב אחרת באופן מפורש, כאשר ניתן צו חיפוש בסיוע תצלום אוויר לא ניתן ללמוד שבית המשפט היה מודע לכך שקיימים צדדים שלישיים באותו תא שטח. כלומר, משלא הוצג לפני בית המשפט מידע ממנו הוא יכול ללמוד על כך שישנם צדדים שלישיים באותו תא שטח, כמובן שלא ניתן לפרש את החלטתו ככזו המתירה פגיעה בזכויותיהם. במקרה דנן, קיים פער לא מוסבר בין הכתובת שצוינה בבקשה לצו החיפוש לבין הכתובת המופיעה בצו החיפוש עצמו, כלומר מדובר בצו חיפוש שניתן לכתובת אחרת מזו שבה מתגורר מושא הצו – שלתיאל. תצלום האוויר שעל בסיסו ניתן הצו אינו ברור ומדובר בדף מטושטש שלא ניתן ללמוד ממנו על פרטי השטח ולא ניתן לראות בו את הקרוואן שבו מתגורר שלתיאל. לעמדת השוטרים, אין זה משנה מי המחזיק בכל נכס במתחם, היות שניתן להם צו חיפוש המאפשר להם, לשיטתם, לחפש בכל תא השטח המסומן בתצלום האוויר. זוהי פרשנות לא נכונה של הצו שכן השימוש בתצלום נעשה רק בשל העדר כתובת מדויקת. לא ניתן לקבל את הגישה הגורפת שהוצגה ע"י השוטרים כי כלל לא משנה מי גר באותו תא שטח שלגביו הוצא הצו – כוחו של צו החיפוש יפה כלפיו. צו החיפוש התייחס במפורש למחזיק ששמו שלתיאל, שבעניינו התגבש המידע שהצדיק את מתן הצו. שלתיאל גר בקרוואן אחר, המוקף גדר ואשר רחוק עשרות מטרים מהקרוואן שבו מתגורר המערער. על כן, החיפוש בקרוואן של המערער הוא בגדר תקלה משמעותית. המשטרה לא יכולה להפגין שוויון נפש כלפי אפשרות ביצוע חיפוש ללא צו במקרקעין של אדם שאין לו, למיטב ידיעתה, כל קשר לחשדות שהובילו למתן הצו. אין לקבל שימוש בתצלום כאמצעי מרחיב לצו החיפוש, באופן כמעט אקראי, כפי שנעשה בהליך דנא. בנוסף, החיפוש עצמו בוצע ללא שני עדים כמתחייב. מדובר בפגם חמור כשלעצמו. מדובר בחיפוש שבוצע שלא כדין, תוך הפרת גבולותיו של הצו, ויש לפסול את הסמים שנתפסו במסגרתו מלשמש כראיה, על בסיס דוקטרינת הפסילה החוקתית.
יתרה מזו, נקבע כי מדובר באי-חוקיות בוטה ברמת חומרה משמעותית ביותר, עת שנעשה חיפוש באישון ליל במקום מגוריו של המערער שלא כדין, מבלי שיש כל חשד נגדו ועל בסיס פרשנות מעוותת לחלוטין של צו החיפוש שניתן. מדובר במספר פגמים שנפלו, הן בשלב הבקשה למתן הצו הן בשלב ביצועו. בהעדר כל חשד כלפי המערער לא היה מתבצע כל חיפוש בקרוואן שבו הוא מתגורר אלמלא העובדה כי התגורר, במקרה, ליד שלתיאל. לעניין קבילות ההודעות שמסר המערער כראיות נגזרות לתפיסת הסמים, הרי שהן קשורות בקשר הדוק – עובדתי ומשפטי, לחיפוש הלא-חוקי שהתבצע בקרוואן שבו הוא מתגורר. מתקיימת אפוא זיקה מהותית וקשר סיבתי מובהק, בין הפסול שנפל בראיה הראשית – החיפוש הלא-חוקי – ובין הראיות הנגזרות. במקרה שבו חולייתה הראשונה, המשמעותית והיסודית של שרשרת פעולות האכיפה טבולה כל כולה באי-חוקיות משמעותית, הפסול שנפל בראיה הראשית מכתים את הראיה הנגזרת באופן היורד לשורש העניין. על בית המשפט מוטלת החובה להגן על הפרט מפני שימוש גורף ופסול בסמכויות גופי החקירה ומפני חריגתם מסמכות. גישה המשלימה עם כל פגם, המעדיפה פעם אחר פעם את האינטרס הציבורי שבהרשעת עבריינים, הסולדת מטענות לפגיעה בזכויות נחקרים וחשודים, היא גישה אשר תוביל, בין היתר, להתדרדרות בתפקוד גופי החקירה, לירידה באמון הציבור באותם גופים ולפגיעה קשה בכל אותם פרטים אשר זכויותיהם נפגעו עד כדי נרמסו. גם אם לא היה נמצא לנכון לפסול את הראיות לחובת המערער, ניתן היה לזכותו גם מטעמי הגנה מן הצדק. דוקטרינת ההגנה מן הצדק חלה במגוון רחב של מקרים בהם ניתן להצביע על פגם חריף וחמור בהתנהלות רשויות האכיפה והתביעה. ייתכן שהמקרה מתאים יותר ליישום דוקטרינת ההגנה מן הצדק, בהתחשב בכך שמדובר בהפרה בוטה, ומשהפגם שבלב ההליך הוא בהחלטה המודעת של משטרת ישראל להעניק פרשנות כה רחבה לצו החיפוש. משמע, אין מדובר בשגגה נקודתית של שוטר בעיצומו של החיפוש או במהלך חקירה, אלא בכשל "מערכתי". טוב יעשו הגורמים הרלוונטיים אילו יגבשו נוהל אשר יכווין וייתחם את השימוש בתצלום אוויר, באופן אשר יקדם בהירות, ודאות וימנע תקלות דומות.
לסיכום, הערעור מתקבל, המערער מזוכה.
המבקש יוצג ע"י: עו"ד שירן ברגמן; עו"ד נתנאל יעקב-חי; המשיבה יוצגה ע"י: עו"ד סיגל בלום
