עורך דין הסתלק מצוואת אימו המנוחה כדי לחמוק מחוב של מאות אלפי שקלים לנושיו בתיק הוצל"פ. על בעל דין שהנו עורך דין חלה אחריות מוגברת, אולם הוא פעל בחוסר תום לב והבריח את חלקו בעיזבון לאחיו במטרה שנושיו לא יוכלו להפרע ממנו. זאת שעה שתלוי ועומד נגדו פסק דין כספי חלוט ותיק הוצל"פ לביצועו
עסקינן תביעת התובעים לביטול הסתלקות הנתבע 1– עו"ד פלוני, מצוואת אמו המנוחה לטובת הנתבע 4, ומתוך כך תיקון צו קיום צוואת המנוחה בהתאם לסעיף 72 (א) לחוק הירושה. התובעים זכו בהליך משפטי שניהלו נגד עו"ד אשר ייצג אותם בעסקת מקרקעין. בפסק דין חויב עוה"ד לשלם לתובעים סך 199,606 ₪ ושכ"ט בסך 9,300 ₪. משהפר את פסק הדין התובעים נקטו נגדו בהליך הוצל"פ לביצוע פסה"ד. נכון לחודש 12/24, החוב עמד על סך של 430,000 ₪. הנתבעים 2 -6 הנם אחיו של הנתבע, כולם יורשי אמם המנוחה. המנוחה ערכה צוואה לטובת ששת ילדיה, ביניהם עוה"ד, בחלקים שווים ביניהם. המנוחה נפטרה כשבע שנים לאחר מתן פסק הדין הכספי, וכשנתיים לאחר שהחלו התובעים לפעול בהליכי הוצל"פ לגביית החוב. עוה"ד הסתלק מחלקו בעיזבון המנוח לטובת אחיו הנתבע 4, וניתן צו קיום לצוואה לאחר הסתלקותו. התובעים הגישו תביעה לביטול ההסתלקות. סמוך לאחר הגשת התביעה, דירת העיזבון נרשמה על שם הזוכים על פי צו קיום הצוואה - ללא הנתבע. הדירה נמכרה על ידי היורשים לבתו וחתנו של הנתבע 4. עוה"ד לא הפקיד הכספים בתיק ההוצל"פ.
התובעים טוענים כי הם מחזיקים בפסק דין כספי חלוט לחובת עוה"ד, אשר אינו משלם את חובו מזה עשור. עוה"ד הסתלק מחלקו בעיזבון כדי לחמוק מתשלום החוב כלפיהם.
עוה"ד טען כי חווה נפילה כלכלית ולכן הסתלק מחלקו לטובת אחיו על מנת שיוכל לפרוע את החוב כלפי אחיו.
כב' השופטת ע' בן-דב ג'וליאן פסקה כי יש לקבל את התביעה. בע"א 4372/91 בעניין סיטין, נקבעו שני שלבים לבחון אם הסתלקות של יורש מחלקו בעיזבון הייתה כדין: בתחילה יש לבחון אם ההסתלקות בוצעה טרם חלוקת העיזבון, וככל שהתשובה חיובית, יש לבחון את נסיבות הסתלקותו של היורש מחלקו בעיזבון. במידה ועולה חשש לפגיעה בזכויות צדדים שלישיים, הדרך הטובה ביותר לבחון זאת היא באמצעות חוק החוזים ובפרט עקרון תום הלב. בעניין דנן, עוה"ד הסתלק מחלקו בעזבון המנוחה לטובת אחיו, טרם חלוקת העיזבון. עוה"ד לא הוכיח כי אחיו הלווה לו כספים וכי סוכם שיחזיר לו את ההלוואה מתוך חלקו בעיזבון האם. הוכח כי עוה"ד פעל בחוסר תום לב להבריח חלקו בעיזבון לאחיו במטרה שהתובעים לא יוכלו להפרע ממנו את חובו כלפיהם על פי פסק הדין. עוה"ד לא הציג כל הסכם הלוואה, וטען כי עשה תרשומת לגבי כספים שהלווה לו אחיו אבל בחר "לא לנבור" ולא לנסות לאתרם. עוה"ד לא אומר אמת לגבי קיום ראיות בכתב. לו היו ראיות בכתב, חזקה כי בהיותו עורך דין במקצועו, היה עושה מאמצים לאיתור הראיות. עדותו כי בחר שלא לטרוח לאתר הראיה מביאה למסקנה כי לא קיימת ראיה כזאת, וכי עדותו בעניין אינה אמת. בהיותו עורך דין פעיל הוא מודע לחשיבות הצגת הראיות.
זאת ועוד נקבע כי עוה"ד לא ידע להצהיר על סכומי ההלוואות, וטען כי אינו צריך להוכיח מה סכום ההלוואות שקיבל מאחיו. בכל הקשור לסכומי הכספים שניתנו כנטען כהלוואה, מועדים ואופן העברת הכספים והסכומים, עדויות עוה"ד ואחיו סתרו את עצמן וסתרו אחד את השני. השניים נמנעו מלצרף אסמכתאות אשר לטענת שניהם קיימות, ללא הסבר. עוה"ד הגדיל לטעון שאף לא טרח לאתר את המסמכים אשר לטענתו נמצאים בידיו ויש בהם לחזק את גרסתו. הוא לא הניח הסבר מניח הדעת להסתלקותו מירושת אמו לטובת אחיו, ויש לדחות גרסתו לפיה הסתלק על מנת להשיב לאחיו הלוואות שנתן לו. במועד פטירת האם היתה לעוה"ד זכות בעיזבון, והיתה לו חובה כלפי התובעים לפרעון החוב על פי פסק הדין. במועד פטירת האם התנהל תיק הוצל"פ נגדו לביצוע פסק הדין. לעוה"ד אינטרס ברור להעדיף את אחיו על פני התובעים, שהנם נושיו שאינם בני משפחה. מתוך כך, המשקל שיש לייחס לעדותו לחוב כלפי אחיו נמוך. עוה"ד פעל בחוסר תום לב, שעה שבמועד ההסתלקות, היה תלוי ועומד נגדו פסק דין כספי חלוט ותיק הוצל"פ לביצועו. הוא הסתיר בדיון בתיק ההוצל"פ לאחר ההסתלקות, כי הסתלק מחלקו בירושת אמו, ואף לא התייצב לחקירת יכולת אלא לאחר שהוצא נגדו צו הבאה.
נוכח האמור, נקבע כי כאשר נמצא כי הסתלקות מעיזבון נובעת ממניעים שנועדו לפגוע בזכויות צד ג' ובמקרה זה, זכותם של התובעים לממש את פסק הדין שניתן לטובתם - עסקינן בחוסר תום לב המחייב את ביטול ההסתלקות. עוה"ד, התחמק לאורך כל הדרך מתשלום חובו, לאחר שנפתח נגדו תיק הוצל"פ בשנת 2020 שם לו למטרה לעכב כל הליך ולחמוק מתשלום החוב. הסתלקותו מחלקו בעיזבון האם לטובת אחיו נועדה למנוע מהתובעים לגבות את חובו כלפיהם מחלקו בעיזבון. הוא הצהיר כי לא הייתה לו כוונה ואין לו כוונה לפרוע את חובו הפסוק כלפי התובעים. עוד הצהיר כי דיבר עם אחיו על אפשרות הסתלקותו מירושת האם לטובתו עוד בחייה, ולאחר שהתובעים פתחו נגדו תיק הוצל"פ לגביית החוב. די בכך כדי ללמד על כוונתו לחמוק מתשלום החוב לתובעים וזאת באמצעות הסתלקותו מעיזבון המנוחה. עוה"ד נהג בחוסר תום לב, בחוסר הגינות דיונית תוך שימוש לרעה בהליך המשפטי במטרה להאריך ההליך שלא לצורך, לצרכיו. הוא הציג מצגי שווא וסתר את עצמו בכל דבר ועניין, החל בכך שלווה מאחיו כספים, טענה כי התובעים מחלו לו על החוב, וכלה בכך שפסק דין שניתן בהסכמתו המפורשת הנו בגדר "הצעה" בלבד. הלכה היא כי כאשר בעל דין משקר בדברים מהותיים, חזקה שיש לדחות את גרסתו. הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר בבעל דין שהנו עורך דין אשר חלה עליו אחריות מוגברת. נפסק כי הסתלקות עוה"ד מחלקו בעיזבון אמו המנוחה לטובת אחיו, מבוטלת, ובהתאם ינתן צו מתוקן לקיום צוואת המנוחה. עוה"ד ישלם לתובעים הוצאות ההליך ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 65,000 ₪.
לסיכום, התביעה מתקבלת.
התובעים יוצגו ע"י: עו"ד מרדכי סאסי; הנתבעים יוצגו ע"י: עו"ד פלוני
