החלטת רשות ההגירה לדחות בקשה של מטפלת זרה, לקבלת מעמד, לוקה בחסר, ומבוססת על הנחות עובדתיות חלקיות, כך קובע העליון. יש להעניק לה רישיון ישיבה ארעי, מטעמים הומניטריים, שעה שמדובר באשה אשר חיה את רוב חייה בישראל, קשרה שותפות גורל יוצאת דופן עם משפחת המטופלת, ולא שמרה על קשר עם משפחתה בחו"ל
עסקינן בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לעניינים מינהליים בו התקבל ערעור שהגישה רשות האוכלוסין וההגירה על החלטתו של בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל. המבקשת היא אזרחית הפיליפינים, שבעת שהייתה בת 26, נכנסה לישראל ועבדה כמטפלת סיעודית במשך כעשרים וארבע שנים עד לפטירתה של המטופלת. כיום המבקשת בת 56 ולמעשה מתגוררת בישראל כשלושים שנים, שהן רוב שנות חייה. שהותה ארוכת השנים בישראל הייתה בהתאם לדין, ומכוח רישיונות שונים שניתנו לה. המבקשת פנתה לרשות לקבלת מעמד ארעי מטעמים הומניטריים. זאת, בין היתר, בשל הזמן הממושך בו שהתה בישראל כמטפלת סיעודית ובשל הקשר שנרקם לטענתה בינה לבין משפחתה של המטופלת, וציינה כי מרכז חייה מזה כשלושה עשורים הוא בישראל. הרשות דחתה את הבקשה. בהמשך, קיבל בית הדין לעררים את הערר של המבקשת והורה על כך שיינתן לה מעמד מטעמים הומניטריים. הרשות ערערה למחוזי אשר קבע כי "שהייה רבה שנים בישראל אינה מקימה כשלעצמה טעם הומניטרי".
לעמדת הרשות, שהותה הממושכת של המבקשת בישראל אינה יוצרת, כשלעצמה, זיקה המקנה מעמד בישראל. עניינה שונה מהמקרה שנדון בעניין מנדל (עמ"ן 42184-07-19), בו התקבלה בסיכומו של דבר בקשת המעמד של המטפלת מטעמים הומניטריים, לאחר מות האדם שאותו סעדה במשך שנים ארוכות, ובכל מקרה אין לראות בו הלכה מחייבת. קיים חשש מהשלכות רוחב על מעמדם של עובדי סיעוד נוספים השוהים בישראל פרקי זמן ארוכים.
כב' השופטת ד' ברק-ארז פסקה כי יש לדון בבקשה כבערעור ולקבל את הערעור, במובן זה שפסק דינו של בית המשפט המחוזי יבוטל, והחלטתו של בית הדין לעררים תעמוד על כנה. שיקול הדעת הנוגע לבחינתן של בקשות מעמד מכוח חוק הכניסה לישראל הוא רחב למדי, והדברים אמורים ביתר שאת בנוגע לבקשות שעניינן מתן מעמד מטעמים הומניטריים. לגביהן נקבע שהשיקולים שעומדים לרשותו של שר הפנים בעת שהוא בוחן אותן, הינם מגוונים. החלטות אלו – כמו כל החלטה מינהלית – כפופות לעקרונות המשפט המינהלי, לרבות החובה לשקול ולאזן את כלל השיקולים הרלוונטיים ביחס לנסיבות המקרה. החלטת הרשות התמקדה בשיקול משך השהות בישראל תוך שנקבע כי זה אינו טעם הומניטרי מספק כשלעצמו. עם זאת, ההחלטה לא כללה התייחסות מספקת לזיקה הייחודית של המערערת למשפחתה של המטופלת, שהפכה להיות הלכה למעשה משפחתה, וכל זאת, תוך אי-דיוק בהצגת זיקותיה של המערערת למדינת המוצא שלה. בן זוגה של המטופלת ציין כי גם כיום, לאחר שפסקו יחסי העבודה עמה היא מוזמנת לארוחות משפחתיות.
זאת ועוד, נקבע כי התשתית העובדתית שעל-פיה התקבלו ההחלטות המינהליות לא הייתה מדויקת. הזיקה הנטענת של המערערת, ששהתה את מרבית חייה בישראל, למדינת מוצאה נשענה לכאורה על קיומם של בני משפחה מחוץ לישראל ושליחת כספים למדינת מוצאה. אולם התמונה שונה, שכן המערערת נפגשה פעמים בודדות בלבד עם ביתה במהלך עשרות השנים שבהן היא שוהה בישראל, ופגישתן האחרונה נערכה לפני כעשור. בן זוגה לשעבר ובנה הבכור כלל אינם בקשר עמה זה שנים. עיקר כספה של המערערת נותר בישראל, בחשבון בנק מסודר, והיא חתרה לרכישת נכס בישראל. דווקא בית הדין לעררים, שבחן את העובדות בערכאה ראשונה קבע ממצאים עובדתיים ברורים, לאחר שהתרשם באופן בלתי אמצעי מהקשר שנרקם בין המערערת למשפחתה של המטופלת, ואף הגדיר אותו כיוצא דופן. אין מדובר במקרה "רגיל" של שהות ארוכה בישראל כעילה לקבלת מעמד. מדובר באשה אשר לאחר שחיה את רוב חייה בישראל חברו בעניינה שותפות גורל יוצאת דופן עם משפחת המטופלת שלה, והעובדה שלא נותרו לה בארץ מוצאה קרובי משפחה שעמם יש לה קשר. ההחלטות שהתקבלו בעניינה לא התייחסו למכלול נסיבות זה.
יתרה מזו, נקבע כי השוואה לעניין מנדל, תומכת דווקא בקבלת הערעור. גם בעניין דנן, המערערת רקמה קשרים משמעותיים עם משפחת המטופלת, במהלך השנים הארוכות שבהן סעדה אותה. בשני המקרים המטפלת מצאה את מקומה במשפחתה של המטופלת, באופן שחורג באופן ברור מיחסי עבודה רגילים, וסעדה במשך שנים ארוכות מטופלת אחת, וליוותה אותה למעשה עד למועד פטירתה. המערערת שהתה בישראל פרק זמן משמעותי בהרבה מהמטפלת בעניין מנדל - כמעט כפול. הפוטנציאל להשלכות על מקרים אחרים הוא מצומצם ביותר, שכן מדובר בחריג. נפסק כי החלטת הרשות לוקה בחסר. היא אינה מביאה בחשבון את מכלול העובדות הרלוונטיות, ומבוססת על הנחות עובדתיות חלקיות. למערערת יוענק רישיון ישיבה ארעי מסוג א/5 למשך שנה אשר יחודש מעת לעת – כאמור בהחלטתו של בית הדין לעררים.
לסיכום, הערעור מתקבל.
המבקשת יוצגה ע"י: עו"ד ראובן ליפקין; המשיבה יוצגה ע"י: עו"ד מתניה רוזין
