שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > בקציבת עונשו של אסיר עולם יש להתחשב בתשלום הפיצוי לנפגעי העבירה

חדשות

בקציבת עונשו של אסיר עולם יש להתחשב בתשלום הפיצוי לנפגעי העבירה, צילום: pixabay
בקציבת עונשו של אסיר עולם יש להתחשב בתשלום הפיצוי לנפגעי העבירה
06/07/2025, עו"ד שוש גבע

העליון קובע כי הוועדה המיוחדת רשאית להביא בחשבון את שאלת התשלום של פיצוי אזרחי או פלילי שהושת על אסיר עולם, במסגרת גיבוש המלצתה לקציבת עונשו. תשלום הפיצוי עשוי להוות אינדיקציה לחרטה שמביע האסיר, כמו גם לנטילת אחריות למעשיו. עם זאת, יש להתחשב אף במצבו הכלכלי ובגובה הפיצוי

 

האם הוועדה הדנה בבקשה לקצוב עונש מאסר עולם של אסיר יכולה להביא במניין שיקוליה את השאלה האם הוא שילם פיצויים לנפגעי העבירה, כלומר למשפחתו של המנוח שהוא גרם למותו, והאם יש להבחין לעניין זה בין סוגי פיצויים, כזה שהושת במסגרתו של ההליך הפלילי לבין פיצוי שנפסק בגדרו של הליך אזרחי. בר"ם 1933/24 עניינו של באסיר המרצה עונש מאסר עולם החל משנת 2013 בגין הרשעתו בעבירת רצח לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין כנוסחו אז. הרצח בוצע מתוך מניע כלכלי. על המבקש הוטל בגזר הדין תשלום פיצוי כספי לבנותיה של המנוחה, בסך של 258,000 שקלים. בשל אי תשלום במועד, החוב צבר ריבית. בשנת 2023, הוועדה המיוחדת המליצה שלא לקצוב את עונשו מאחר שסברה כי שהוא לא פועל בנחישות מספקת להסדרת תשלום הפיצוי. עתירתו למחוזי נדחתה, ונקבע כי המבקש לא עמד בהסדרי התשלומים שהוגדרו לו לאורך השנים  וכי בנסיבות שבהן הרצח בוצע בשל מניע כספי, קיימת חשיבות משמעותית לתשלום הפיצוי כחלק מנטילת האחריות. בבר"ם 7116/23 נדון עניינו של אסיר המרצה מאז שנת 2006 עונש מאסר עולם בגין הרשעתו בעבירת רצח לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין בנוסחו הישן. בשנת 2023 דחתה הוועדה המיוחדת את בקשתו להמליץ על קציבת עונשו. הנימוק העיקרי היה אי-תשלום פיצוי בסך של כשני מיליון שקלים, שבו חויב במסגרת ההליך האזרחי, שהוגש נגדו מטעם עזבונו של קורבן העבירה. עתירתו למחוזי נדחתה, ונקבע כי אי-תשלום הפיצוי מלמד כי החרטה שגילה לוקה בחסר.

המבקש בבר"ם 1933/24, טוען כי אין לדחות בקשה לקציבת עונש שהגיש אסיר עולם על יסוד אי-תשלום פיצוי לקורבן העבירה בלבד. אין ביכולתו לעבוד בהיקף שיאפשר לו לשלם את מלוא הפיצוי, אשר סכומו רק הולך ותופח.

לטענת המבקש בבר"ם 7116/23, אי-תשלום פיצוי אזרחי אינו יכול לשמש נסיבה אשר בגינה תסורב בקשתו של אסיר לקציבת עונשו. פסיקת פיצויים בהליך אזרחי אינה מוגבלת לתקרה הסטטוטורית של 258,000 שקלים ביחס לכל נפגע בחוק העונשין, ועל כן יכולה להגיע לסכומים גבוהים בהרבה. אפשרויותיו של אסיר להשתכר בין כותלי בית הסוהר, מוגבלות.

כב' השופטת ד' ברק-ארז פסקה כי יש ליתן רשות ערעור ולקבל חלקית את הערעורים. הוועדה המיוחדת רשאית להביא בחשבון את שאלת התשלום, או אי-התשלום, של פיצוי אזרחי או פלילי שהושת על אסיר במסגרת גיבוש המלצתה ביחס לקציבת עונשו, במסגרת שיקול הדעת הנתון לה בהתאם לסעיף 29(ד) לחוק. עם זאת, על הוועדה לבחון נתון זה לצד יתר הנתונים המובאים לפתחה ולא כנתון בלעדי המכריע את הכף. כמו כן, ככל שהפיצוי לא שולם, או שולם בחלקו, על הוועדה לבחון את הסיבות העומדות מאחורי אי-התשלום, תוך התחשבות במצבו הכלכלי של האסיר ובנסיבותיו האישיות. בנוסף, עליה להתחשב בהבדלים הרלוונטיים בין פיצוי שנפסק במסגרת הליך פלילי לבין פיצוי שנפסק במסגרת הליך אזרחי. לצורך שמירה על אחידות ושוויון בין אסירים, יש מקום להתקנת נוהל מסודר, המפרט את כלל הנתונים שעל הוועדה המיוחדת להביא בחשבון במסגרת גיבוש המלצתה. בהתאם לכך, יש להחזיר לדיון בוועדה המיוחדת את המקרים דנן, על מנת שתדון בהם על בסיס המתווה האמור ולפי הנוהל שייקבע. כנקודת מוצא לדיון משמשת לשונו של סעיף 29(ד) לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, שהיא כללית ורחבה. נוסח הסעיף אינו כולל פירוט של הנתונים שעל הוועדה המיוחדת להביא בחשבון, אלא אך שיקולים כלליים שעליה לשקול, ובהם טיב העבירה, נסיבות ביצועה ותוצאותיה, וכן נסיבותיו האישיות של האסיר. הסעיף מונה שתי קבוצות של שיקולים עונשיים שעל הוועדה להביא בחשבון: שיקולים שעניינם בעבירה, ושיקולים שעניינם באסיר.

בהמשך לאמור, נקבע כי ניתן לצפות כי מי שמגלה חרטה ומבקש לשאת באחריות למעשיו ולצמצם את תוצאותיה של העבירה שביצע, יעשה כל שלאל ידו כדי לפצות את נפגע העבירה או את בני משפחתו. על כן, תשלום פיצוי למשפחתו של הקורבן הוא בגדר נתון רלוונטי שעל הוועדה המיוחדת להביא בחשבון במסגרת גיבוש המלצה בעניין קציבת עונש. התנהגות טובה בתקופת מאסרו, חרטה שהביע על המעשים או נטילת אחריות מצדו לביצועם, הם חלק מאותן נסיבות אישיות. שאלת תשלום הפיצוי עשויה להוות אינדיקציה למידת החרטה שמביע האסיר, כמו גם למידה שבה הוא נוטל אחריות למעשיו, מפנים את הנזק שנגרם כתוצאה מהעבירה שביצע ופועל לתיקונו. עם זאת, חרטה, נטילת אחריות, הפנמת הנזק – יכולות לקבל ביטוי פרקטי בתשלום הפיצוי רק כאשר לאסיר אכן יש מקורות כספיים שהוא נמנע מלעשות בהם שימוש. על הוועדה להביא בחשבון, בין היתר, את יכולת ההשתכרות של האסיר בכלא, את הנכסים והמקורות הכספיים האחרים שעשויים לסייע לו, כמו גם את המאמצים שעשה על מנת לשלם את הפיצוי למשפחתו של הקורבן. בנוסף, על הוועדה להתחשב בגובה סכום הפיצוי. אי-קציבת העונש כשלעצמה עשויה להוות גורם שמקשה על תשלום הפיצויים. כל עוד עונש של מאסר עולם נותר בלתי-קצוב, אין לאסיר אפשרות להשתלב באגף השיקום ולעבוד בהיקפים משמעותיים יותר. במצבים שבהם מלכתחילה האסיר נכלא כאשר אין ברשותו נכסים או מקורות כספיים, הדבר משליך במישרין על יכולתו להגדיל את תשלומי הפיצויים בפועל. בנסיבות אלו עלול להיווצר מעגל שוטה שבמסגרתו אי-קציבת העונש בשל אי-תשלום הפיצויים מעכבת את ביצוע התשלום הלכה למעשה. עם זאת, נקבע כי אי-תשלום פיצויים אינו יכול לשמש כשיקול בלעדי ומכריע לדחיית בקשה לקציבת עונש. התחשבות בתשלום פיצויים לקורבן העבירה כשיקול מכריע בהחלטה אם לקצוב עונש, כמוה כקביעת מנגנון עקיף של "מאסר במקום פיצוי".

יתרה מזו, נקבע כי על אף מיקומו בחוק העונשין, פיצוי שנפסק בהליך פלילי לפי סעיף 77 הוא בעיקרו של דבר "פיצוי אזרחי". בדומה לפיצוי האזרחי, גם הפיצוי שנפסק בהליך הפלילי נועד לתקן את ה"נזק" שנגרם לקורבן העבירה. בשני המקרים התשלום עשוי להוות אינדיקציה לכך שהאסיר נושא באחריות על מעשיו, מביע חרטה, מפנים את הנזק והפגיעה שהסב לקורבן ומעוניין להשתקם. על כן, הוועדה רשאית להתחשב אף בשאלה האם האסיר שילם או נמנע מלשלם פיצוי שהושת עליו גם במסגרת הליך אזרחי. עם זאת, על הוועדה להביא בחשבון את מאפייניהם הייחודיים של כל אחד מסוגי הפיצויים ואת ההבדלים ביניהם. סעיף 77 לחוק העונשין קובע תקרה סטטוטורית של 258,000 שקלים לכל עבירה, פסיקת פיצויים בהליך האזרחי אינה כפופה למגבלה כזו, ועשויה להגיע למיליוני שקלים. לפיכך, בחינת תשלום הפיצויים צריכה להיעשות ביחס ישיר ליכולותיו של האסיר ולא ביחס לגובה הסכום הכולל. יש מקום לקביעת נוהל מסודר המפרט את כלל הנתונים שעל הוועדה המיוחדת להביא בחשבון במסגרת גיבוש המלצתה, ובכלל זה נתונים בדבר מאמצים שנעשו מצדו של האסיר לתשלום פיצויים שנפסקו לקורבן העבירה כמו גם נתונים בדבר מצבו הכלכלי. עניינם של המערערים יוחזר לבחינה מחודשת בפני הוועדה המיוחדת, בהתאם לנוהל שיותקן. יש לצפות שהכנת הנוהל תיעשה במהירות הראויה. ההחלטה הסופית בעניין קציבתו של עונש מאסר עולם מתקבלת על-ידי נשיא המדינה. עניינה של ההכרעה דנן ממוקד בשיקולים שעל הוועדה המיוחדת לשקול בעת שהיא מגבשת את המלצתה לנשיא.

לסיכום, הערעורים מתקבלים בחלקם.

המבקש בבר"ם 7116/23 יוצג ע"י: עו"ד איתן פינקלשטיין; עו"ד דוד יפתח; עו"ד מאור שגב;  המבקש בבר"ם 1933/24 יוצג ע"י: עו"ד גיל שפירא; עו"ד מורן נירשברג-דרורי;  המשיבה בבר"ם 7116/23 והמשיבה 3 בבר"ם 1933/24 יוצגה ע"י: עו"ד מיטל בוכמן-שינדל;  הסנגוריה הציבורית יוצגה ע"י: עו"ד גיל שפירא, עו"ד מורן כרמון

בר"ם 7116/23, בר"ם 1933/24

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:245
קומיט וכל טופס במתנה