חדשות

עו"ד זאב ולנר: "עורכי הדין ימצאו את עצמם מוצפים בתביעות משמורת. זה קורא למלחמה – גבר שירצה לדכא את אשתו ירצה לתבוע משמורת על ילד בן שנה". רוב נציגי המשרדים המובילים בדיני משפחה שהשתתפו בפורום של 'דן אנד ברדסטריט', סברו שמדובר בדרמה מיותרת סביב ביטול חזקת הגיל הרך

"ביטול חזקת הגיל הרך היא הצעה שערורייתית והיא תביא לנזק גדול מאוד לנשים. נוצרת כאן מלחמה על הגיל הרך, דבר שעד היום לא היה. לגברים שהם הצד החזק ובעל הרכוש בדרך כלל יהיה כוח בזירה שעד כה לא היה להם, והנשים שיש להן את הקשר הקרוב ביותר לילד יאלצו לוותר על הרבה דברים בתמורה לביטול התביעה למשמורת". כך אמר עו"ד זאב ולנר, שותף ומייסד משרד עורכי הדין זאב ולנר, בפורום שערכה חברת דן אנד ברדסטריט בהשתתפות נציגי המשרדים המובילים בתחום דיני המשפחה.

עו"ד ולנר הביע התנגדות נחרצת להצעת החוק, שעברה לפני שבועיים בוועדת השרים, ומתח ביקורת על השוויון כביכול שאותו היא מבקשת לקדם. "אם רוצים שוויון, שגברים ייכנסו להריון, ילדו ויניקו את הילדים. אין גם שוויון מגדרי אחר – הגבר יכול להימלט מהגירושין, להיפרד מאשתו, לעשות ילד מאישה אחרת, הוא השולט בכל. אנחנו עושים שוויון רק בפאזה אחת ושוכחים שבכל יתר התחומים הנשים לא שוות", טען ולנר. "עורכי הדין יימצאו את עצמם מוצפים בתביעות משמורת לגיל הרך. זה קורא למלחמה – גבר שירצה לדכא ולקפח את אשתו ירצה לתבוע משמורת על ילד בן שנה. אם גבר יבוא אלי ויבקש להגיש תביעה כזאת, אני לא אתן לעצמי לעשות את השגיאה הזאת".

מול ההתנגדות הנחרצת, מרבית המשתתפים סברו שמדובר במהומה על לא מאומה. "המהפכה כבר קרתה. חזקת הגיל הרך כיום כבר לא קיימת. בית המשפט קובע כיום משמורת משותפת כברירת מחדל, כולל לילדים מתחת לגיל 6", אמר עו"ד איימי בכור בוני, בעלת משרד המתמחה בדיני משפחה. "בתי המשפט החליפו את המונח משמורת משותפת בחלוקת זמני שהות שוויונית. בסופו של דבר, הילדים נמצאים אצל שני ההורים, על רקע המחקרים הקובעים שגם האמא וגם האבא חשובים באותה מידה". לצד זאת, עו"ד בכור בוני סבורה כי לא צריך להיות ביטול גורף של חזקת הגיל הרך, אלא יש לבדוק כל מקרה לגופו. "לא צריך להצניח משמורת משותפת גם למשפחות שבהן האבא עובד עד 10 בלילה", היא אומרת.

לדברי עו"ד רות דיין, שותפה מייסדת של המשרד הנושא את שמה, "עצם הסערה שהחוק הזה עורר מעידה עד כמה הוא מנותק מהשטח. זה לא משנה אם היית אלמנת הייטק – לעת גירושין אם בעלך ירצה הוא יקבל משמורת משותפת. משמורת משותפת לא סותרת את חזקת הגיל הרך כי האמא עדיין משמורנית. אמנם, עד גיל שנתיים יש נטייה לא לחלק את הזמן בחלקים שווים, אך מעבר לגיל זה אין משמעות לחזקת הגיל הרך. בתי המשפט מתעלמים ממנה כבר שנים".

להעמיד את הכוונות למבחן

עו"ד עינת טירר ממשרד עורכי הדין א. טירר מסבירה כי עיקר הבעיה בביטול חזקת הגיל הרך היא השימוש לרעה שיקרוץ להורים שאינם מעוניינים במשמורת עצמה אלא בהטבות הכספיות שהם סבורים שנלוות לה – ובראשן הפחתת המזונות. לשיטתה, אב שחושב שהוא ראוי להיות הורה משמורן לילד קטן צריך לעבור תקופת ניסיון של שנה, שבה לא ידונו כלל במזונות. "נראה איך הוא פורט למעשים את ההצהרות. אם הוא מצליח לתפקד כמו האמא – להפחית שעות עבודה, לתפעל מטפלות – וטובת הילד לא תיפגע – נדבר על המזונות", היא אומרת.

עו"ד יוסי הרקוביץ, מייסד ובעלים של משרד המתמחה בדיני משפחה, מסכים גם הוא עם האמירה שהחוק לא רלוונטי, שכן בתי המשפט אינם דוחים תביעות משמורת משותפת בשל חזקת הגיל הרך, אך מבהיר כי הדגש צריך להיות על טובת הילד. "ברור שיש את המקרה הקיצון שמשתמשים במשמורת המשותפת ככלי ניגוח, אבל זה לא שולל את זכותו של הילד להורות מלאה ושוויונית של שני ההורים, גם אם הם רבים ביניהם".

לדעה זו הצטרף גם עו"ד יהונתן קניר, שותף בכיר ובעלים של משרד קניר ושות'. "לפי הצעת החוק, ילד בן חודשיים יכול להיות בחלוקת זמנים שווה בין ההורים, אבל אם בטובת הילד עסקינן צריך להסתכל על היציבות, ההדרגתיות וההסתגלות, מעבר לנושא המזונות", הוא טוען. "כשבני זוג נפרדים זה שבר. צריך לאפשר תקופת זמן להסתגל. אנחנו מגיעים להסדרים שבהם בתוך חודש מגיעים לחלוקת זמן שווה. זו מחשבה אבסורדית. לילדים זה לא טוב, ולכן הצעת החוק לא נכונה".

"ברוכים הבאים למאה ה-21", אומרת עו"ד אירית רוזנבלום, מייסדת ארגון "משפחה חדשה", התומכת בביטול חזקת הגיל הרך. "במאה ה-21 ישנן משפחות חדשות שהחוק לא רלוונטי להן – שני גברים, שתי נשים. החוק הזה הוא חוק ארכאי, פטרוני, שמביא בחשבון את האישה בתפקיד האימהי הנצחי, כחסרת מעמד, וזה לא מתקבל על הדעת. בפועל מדובר בתאים משפחתיים חדשים ובעיקר במאבק של נשים לשוויון. אם האישה תקועה בבית, היא לעולם לא תקבל שכר שווה". עו"ד רוזנבלום שלחה עקיצה לעבר עורכי הדין המשתתפים בדיון ואמרה כי היא היחידה מבין היושבים שבונה משפחות ולא מפרקת אותן.

עו"ד טליה קופלמן פרדו, שופטת בדימוס ובעלת משרד עורכי דין, הוסיפה כי "האבות של היום הם לא האבות של פעם. הם באמת מגדלים את הילדים שלהם פחות או יותר בשוויון. לי קצת עצוב שלא רואים את הילדים בסיפור הזה ומתמקדים בעיקר בהורים. צריך לראות איך המשפחות האלה תפקדו קודם. אם האב היה שותף מלא, אין סיבה שהוא לא ימשיך בכל. פה זה באמת מתחבר לעניין של המזונות. זה מאוד יפה לבוא ולבקש שוויון בנקודה שבה האישה הכי חלשה. שופטים כמעט לא פוסקים לפי חזקת הגיל הרך אלא בודקים את טובת הילדים במשמורת. אני לא רואה שופט שייתן ילד בן חודשיים למשמורת אביו".

"גישור חובה יפגע בנשים"

נושא נוסף שנדון בפורום הוא החוק המחייב בגישור טרם פתיחה בהליך גירושין. רוב המשתתפים היו תמימי דעים כי מדובר בחוק רע, שיעצים את מרוץ הסמכויות ויפגע בעיקר בנשים. "יש בעיה עקרונית חוקתית בחוק, החוסם את דלתות בית המשפט בפני האזרחיים ומתייחס אליהם כחסויים – ככאלה שאי אפשר לסמוך עליהם, ולכן מחייב אותם לשבת עם אנשי טיפול מטעם המדינה שיחליטו מה צריך לעשות. מחר זה יכול להיות בתביעות נגד רופאים, מחרתיים זה ימשיך בתאונות דרכים וכו'", אומר עו"ד יוסי הרשקוביץ. "ברמה הפרקטית, אנחנו הולכים לתקופה מאוד ארוכה של הליכים ב'ניוטרל'. יהיו פה מאבקים עקרים ללא כל טעם וסיבה". עו"ד הרשקוביץ הדגיש כי החוק קבע מהלך כמעט מהפכני מבלי להתייעץ עם אף אחד מאנשי המקצוע האמיתיים בדיני משפחה – עורכי הדין העוסקים בתחום ואנשי האקדמיה.

עו"ד איימי בכור בוני תקפה אף היא את החוק וציינה כי יו"ר יחידות הסיוע בעצמה הודיעה בכנסת כי היא אינה מעוניינת לגשר בין אנשים בסכסוכי גירושין וחסרת הידע לעשות כן. "אנשים ילכו להליך טיפולי ביחידת הסיוע בשיאו של משבר, בשבר כל כך טוטאלי, ואין להם שום אפשרות לפתור את הסכסוך בישיבה אחת. אנשים צריכים להיות קודם כל באותה יכולת רגשית לשאת פשרה, ואז יש סיכוי לגישור. כשתשב אישה בגישור שלא מקבלת מזונות, היא תחתום על כל הסכם". עו"ד בכור הוסיפה כי השינויים האחרונים הגבירו את אי הוודאות המשפטית עד כי כיום עורכי הדין מתנהלים באופן עיוור מול המחוקק. "יש שבר כללי בכל התחומים", היא אומרת ומוסיפה, "בחיים לא היה תחום שבו החוקים השתנו באופן כל כך דרמטי בפרק זמן כל כך קצר – גם במזונות, גם במשמורת. אף אחד לא יודע מה יקרה".

עו"ד אריה ליבוביץ, בעל משרד המתמחה בתחום הנאמנויות המשפחתיות, טוען כי האנשים הכי פחות מוכשרים מקצועית ינסו לסגור את הסכסוך בין בני הזוג, והמעורבות של יחידת הסיוע רק תעכב את ההליכים.

"מי הם מגישי התביעות העיקריים בבתי המשפט למשפחה, מי זקוקים לעזרה ומבקשים את הסעדים? הנשים. שוב אנחנו נגיע למצב שכל שינוי הופך להיות בומרנג שיפגע בנשים", אומר עו"ד זאב ולנר. "גם בנושא חזקת הגיל הרך וגם בנושא הגישור אנחנו מפריעים לאישה להגיש את התביעה שלה ולנהל אותה בזמן המהיר והיעיל ביותר, ודוחים את הקץ. הגבר יכול בינתיים לנצל את הזמן, להבריח את הרכוש. כל עוד לא ישונה החוק בדיני המשפחה ויהיה תיקון רק של טלאי על טלאי, אנחנו רק נשנה את המצב לרעה כלפי הצד המקופח" .

עו"ד טלי אויזרוביץ, מייסדת ומנהלת משרד עורכי הדין קורן-אויזרוביץ, הוסיפה כשל נוסף בחוק הגישור: "בתקנות רשום שהגישור יהיה חסוי, אבל יחידת הסיוע מחויבות לדווח לבית המשפט – מי הפסיק את התהליך, מי נהג בחוסר תום לב – אז מה המשמעות של החיסיון?"

"עשינו ניסוי ושאלנו שופטים בבית המשפט לענייני משפחה ובבית המשפט המחוזי אם הם חושבים שעוד מעט לא תהיה להם עבודה. הם פרצו בצחוק", מסכמת עו"ד רות דיין. "הם לא מאמינים שזה יחזיק, הם לא חושבים שיחידות הסיוע מוכנות לזה".