חדשות

שומר הסף: עורך דין הבטיח עזרה לחברו, אך החתימו בעורמה על משכון לטובת אחותו. בית המשפט פסל את המשכון וחייב את עורך הדין בהוצאות כבדות

בתביעה שנדונה בימין אלה בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, נחשף סיפור חמור. בעל בית דפוס, תושב באר-שבע, פנה לחברו עורך הדין על מנת שייחלץ אותו מהסתבכות כלכלית מול הבנקים. עורך הדין הבטיח לו כי יסייע לו להגן על דירה שנמצאת בבעלותו ובבעלות בת זוגו מפני נושים – וכל מה שדרש היה שהחבר יבוא יחד עם בת זוגו ויחתום על מסמכים. אך במקום להחתימם על מסמכים המגוננים עליהם, החתים עורך הדין את האישה על משכון לטובת אחותו שלו.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

לדברי עוה"ד רפי בוקר, המייצג את החייב ובת זוגו - אותה אחות השכירה לחייב נכס לצורך עסקיו, והוא נשאר עם חוב גדול של שכר דירה אותו לא שילם.

כעבור מספר שנים הופתעו בני הזוג לקבל לידיהם תביעה של האחות, הדורשת מהם לפנות את דירתם – בהציגה את שטר המשכון ועליו התנוססו חתימותיהם.

בצר להם פנו השניים אל עוה"ד רפי בוקר – אשר הגיש לביהמ"ש המחוזי תביעה לביטול שטר המשכון – מסיבות רבות, וביניהן: בני הזוג פנו אל עורך הדין כחבר, אשר ייצג אותם בעבר, מבלי לדעת שהוא מייצג האינטרסים של אחותו - שלה הם חייבים כסף.

כמו כן, בת זוגו של החייב כלל לא הייתה חייבת כספים לאחותו של עורך הדין – ועל כן חתימתה על המשכון תמוהה.

בנוסף, טען עוה"ד בוקר, שהשניים הוחתמו על שטר המשכון שלא מדעת, אשר לא צורף אליו שום הסכם אשר מסביר את מהות החתימה על המשכון.

כב' השופטת רחל ברקאי מביהמ"ש המחוזי בבאר שבע קיבלה את טיעוניו של עוה"ד בוקר, פסלה את שטר המשכון, והשיתה על עורך הדין שהטעה את בני הזוג הוצאות משפט בסך 30 אלף שקלים.

בני הזוג שהסתבכו כלכלית היו נשואים בעבר, ועדיין מתגוררים יחד, גם לאחר גירושיהם, בדירה בבאר שבע אשר בבעלותם המשותפת. הגבר הפעיל בתי דפוס,  ושכר לשם כך נכס מחברו עורך הדין. נכס זה נמצא גם בבעלותה החלקית של אחות עורך הדין.

בשנת 2003 הגישה אחותו של עורך הדין תביעה נגד בעל בית הדפוס  - בשל חובות שכירות שצבר בין השנים 1999-2001, בסך כ-190 שקלים – וזכתה בה. כתוצאה מכך, פתחה האחות תיק הוצאה לפועל נגד בעל בית הדפוס.

לימים פתח גם 'בנק מזרחי טפחות' תיק הוצאה לפועל נגד בעל בית הדפוס וזוגתו, בשל חוב הלוואה שעמד על למעלה מחצי מיליון שקלים. בצר לו, פנה בעל בית הדפוס לחברו עורך הדין – ביקש להתייעץ איתו כיצד מומלץ לפעול, וסיפר לו על ההליך שנקט הבנק.

על פי התביעה, עורך הדין לא התבלבל - וייעץ לגבר להגיע עם זוגתו למשרדו, ולחתום על מסמכים שיאפשרו לו לשמור עבורם על דירתם המשותפת, וימנעו מהבנק לממש את הנכס.

בעל בית הדפוס שכנע את זוגתו להגיע למשרדו של חברו  - ושם היא חתמה על טופס, שלימים התברר כעמוד האחרון של הודעת משכון על דירתם. לדברי עוה"ד בוקר המייצג את בני הזוג – עורך הדין לא טרח להסביר לבני הזוג על מה הם חותמים, ומה משמעותה של חתימה זו.

העובדה כי נרשם משכון על דירתם של בני הזוג לטובת אחותו של עורך הדין הובאה לידיעת האישה ובן זוגה רק לפני כשלוש שנים – כשהאחות הגישה בקשה לפינויים מדירתם.

בצר להם פנו בני הזוג לעוה"ד רפי בוקר, אשר הגיש בשמם בקשה לביטול המשכון על הנכס - לבית משפט המחוזי בבאר שבע.

"הודעת המשכון נחתמה שלא מדעת"

בכתב ההגנה ציינו עורך הדין ואחותו כי קיים הסכם משנת 2009, שבו הוסבר לאישה את משמעות חתימתה על המשכון. אך עורך הדין ואחותו  בחרו שלא להציג את ההסכם לבית המשפט. "אין הסכם כי מעולם לא היה הסכם" אומר עוה"ד בוקר המייצג את בני הזוג התובעים.

עו"ד בוקר טען בתביעתו, כי אין כל תוקף להודעת המשכון של האישה גם לו היתה נחתמת מדעת, לא כל שכן כאשר הדבר לא היה מדעת. היעדרו של הסכם, לדבריו, משמיט את הקרקע מהודעת המשכון.

בנוסף, טען עוה"ד בוקר, כי האישה מעולם לא צברה חוב כלפי אחותו של עורך הדין, ולא קיבלה ממנה כל תמורה. "המסמך היחיד עליו חתמה התובעת הינו זה שלימים נודע לה כהודעת משכון. עמה לא נערך שום הסכם, לא בנפרד ולא יחד עם בן זוגה".

לדברי עוה"ד בוקר, אין חולק על כך שנעשו שינויים בהודעת המשכון לאחר חתימת הצדדים, אשר גם הם הובילו להטעיית התובעת. כמו כן, ציין עוה"ד בוקר, כי לאורך כל המסמכים, ההסכמים, ההסדר וההמחאות שהציגו הנתבעים בתיק, מופיע שמו של בעל בית הדפוס בלבד. "התובעת מעולם לא הוזכרה בהם ולא היתה צד בהם".

"עוה"ד התחזה לחבר"

בנוסף טען עו"ד בוקר, כי מערכת היחסים החברית בין בעל בית הדפוס לבין עורך הדין, והעובדה כי עורך הדין ייצג בעבר את בת הזוג בתביעת נזיקין, יצרו בפניהם את הרושם, כי הוא מייצג אותם, ומטרתו לסייע להם לשמור על מעונם היחיד. עורך הדין גם חיזק את הרושם הזה בדברים מפורשים אותם אמר.

"כל אלו גרמו לכך, שהתובעת שמה את מבטחה בנתבע תוך שהיא מאמינה שהוא בא כוחה, ושכל מטרתו היא להגן עליה מפני האפשרות שהבנק יממש את ביתה – ואילו עורך הדין הנתבע מפר כל חובה המוטלת עליו מכוח היותו ככזה", דברי עו"ד בוקר.

לדברי עוה"ד בוקר, ייעוץ משפטי הוגן שהיה שם לנגד עיניו את טובת התובעת, היה מוביל לסירוב תקיף לחתום על הודעת המשכון. "התובעת לא היתה חותמת על הודעת המשכון בידיעה שהיא עלולה להיוותר, בגילה המופלג, ללא כל קורת גג ושהיא מוותרת על הנכס היחיד שיש לה, לטובת חוב שאינו שלה".

על כן, טען עוה"ד בוקר שבת זוגו של החייב פטורה מערבותה, מפאת אי עמידת עורך הדין בחובת הגילוי לפי חוק הערבות. בנוסף, נטען, כי עורך הדין גם לא נתן לתובעת לעיין בהודעת המשכון טרם חתימתה, והיא לא קיבלה העתק ממנה – בניגוד מוחלט לחוק הערבות.

השופטת קיבלה את טענות התובעת באמצעות עו"ד רפי בוקר

כבוד שופטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע רחל ברקאי שדנה בתיק, קיבלה את טענות עוה"ד בוקר. השופטת ציינה בפסק דינה כי שוכנעה שלא ניתן לתובעת הסבר מקיף כנדרש על ההסכם שעליו חתמה, כמתחייב מחובת תום הלב בנסיבות הפרשה.

השופטת קבעה עוד, כי אכן מדובר במערכת יחסים מורכבת בין הצדדים, כאשר מצד אחד התובעת ובן זוגה בטחו בעורך הדין והאמינו כי הוא פועל בהגינות כלפיהם, נוכח החברות ארוכת השנים ביניהם. מצד שני, אותו עו"ד נמצא בניגוד עניינים, נוכח נאמנותו המוגברת לאחותו ופעילותו המשפטית נגד בעל בית הדפוס.

בשל כך קבעה השופטת, כי המצג שהוצג בפני האישה היה מצג מטעה, שכן לא נמסרו לה הפרטים המלאים והרלוונטיים לקבלת החלטה מושכלת בנדון. לאור כל האמור, הורתה השופטת על ביטול שטר המשכון, ועל תשלום הוצאות משפט לתובעת, בסך 30,000 שקלים.

עוה"ד רפי בוקר http://www.boker-law.com/ עוסק באיחוד תיקים, גביית חובות, עיקולים, טיפול בצ'קים חוזרים  ובשטרות, ייצוג חייבים וזוכים כינוס נכסים, הסדרי נושים וקבלת הפטר.