ביהמ"ש לענייני משפחה דחה בקשה למשמורת משותפת חרף זמני שהייה זהים עם שני ההורים וקבע כי אב אלכוהוליסט, ובייחוד אב המצוי לסירוגין בהכחשה לתופעה זו, לא יזכה בקלות לאמון בית המשפט, אך הבהיר לאב כי ניתן יהיה לשקול בחיוב את בקשתו, לאחר הליך גמילה משמעותי
בית המשפט לענייני משפחה בנצרת דחה תביעת אב לקבוע את משמורתם הפיזית של ילדיו אצלו, לאחר שזה הופיע שיכור לדיון ההוכחות והאם והילדים העידו כי הוא סובל מהתמכרות לאלכוהול. השופט אסף זגורי קבע כי למעט סוגיית ההתמכרות לאלכוהול יש לאב כל הנתונים האפשריים להפוך להורה משמורן משותף עם האם, וכי לשם כך עליו להרים את הכפפה שהושלכה לעברו מצד בית המשפט ולעבור תהליך גמילה משמעותי.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
בין הצדדים מתנהלים הליכי גירושין שונים בבית המשפט לענייני משפחה מזה שבע שנים. משמורת שלושת ילדיהם המשותפים נקבעה אצל אמם, תוך שנקבעו הסדרי שהייה מוסכמים הכוללים לינה בסופי שבוע ובאמצע השבוע אצל האב, והוא חויב במזונות ילדיו בסך של 1,300 שקל לכל אחד מהם.
חרף ההסכמות, עתר האב לקבוע את משמורתם הפיזית של הילדים אצלו וכן לבטל או להפחית את החיוב במזונות. לטענתו, הוא מהווה למעשה המשמורן הבלעדי או העיקרי, שכן הילדים נמצאים אצלו רוב ימות השבוע, וכאשר הם שוהים אצל אמם הם נמצאים אצל סבתם, וברוב הימים האם לא נמצאת בבית או מגיעה בלילות ולא מטפלת בהם היטב.
מנגד, הגישה האם תביעה להגדיל את חיובו של האב במזונות הילדים. האם טענה כי התביעה לשינוי המשמורת נובעת אך ורק מרצונו של האב להפחית או להימנע מתשלום מזונות, וכי האב הוא זה שלעתים אינו מוכן לקבל את הילדים בשל שכרותו או חוסר נכונותו לקבלם.
הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית אלא שישיבת ההוכחות לא התקיימה כמתוכנן, לאחר שהאב הופיע שיכור לבית המשפט, נגע וליטף את ראשה של האם, התפרץ כלפי עורכת הדין שלה וכלפי בית המשפט, ולא היה מסוגל להעיד באופן הגיוני ושכלתני ולנהל את הדיון. לאחר שהניסיונות לקיים את הדיון לא צלחו, הופסקה שמיעת העדויות והתקיים דיון בלתי פורמלי שבסופו הסכימו הצדדים שהתביעות יוכרעו על בסיס החומר שבפני בית המשפט.
לבית המשפט הוגשו שני תסקירי סעד, שהתבססו על מפגשים של עו"ס עם ההורים, ביקורי בית וקבלת דיווחים ממוסדות החינוך של הילדים. בתסקיר האם דווח כי בשנים האחרונות החריף חוסר היציבות בקשר של הילדים עם אביהם, על רקע העובדה כי הוא מכור לטיפה המרה ואף שותה אלכוהול בזמן שהילדים שוהים אצלו, דבר שמשפיע על התנהגותו.
האב הכחיש כי הוא נוהג לשתות משקאות אלכוהוליים מדי יום ואמר שבהיותו עורך דין שעובד בתל אביב ובירושלים, הוא לא יכול לצרוך אלכוהול בתדירות גבוה, ולדבריו הילדים מושפעים מהאם בכל הנוגע לסוגיה זו.
השופט אסף זגורי ציין כי השימוש וההתמכרות של האב לאלכוהול הם קשים בנסיבות העניין ולמעשה מדובר בתופעה כרונית המלווה את האב ואף מחריפה בעת האחרונה. "אב אלכוהוליסט ובייחוד אב המצוי לסירוגין בהכחשה לתופעה זו, פוגע בעצמו, בילדיו ובמשפחתו ולא יזכה על נקלה לתג של 'הורה משמורן' גם לא 'משמורן משותף'", קבע השופט. "מקום שבו הסדרי שהות משתנים לסירוגין בגלל השימוש באלכוהול, מקום שהילדים כבר למדו לזהות שימוש באלכוהול וחווים זאת באופן מרתיע ופוגעני ובעיקר מקום שאין נכונות של האב להודות בהתמכרות ולטפל בה, הרי גם אם זמני שהות יהיו דומים אצלו ואצל האם, לא יוכל בית המשפט לסמוך עליו כי תמיד ישגיח ויטפל וישהה עם הילדים ככל ההורים".
השופט הוסיף כי אם התווית של המשמורת או המשמורת המשותפת חשובה לאב, הרי שבית המשפט מעוניין להשליך כפפה למגרשו, ועליו לבחור אם להרימה או להותירה על הקרקע. "זמני השהות של הילדים אצל ההורים דומים. לכאורה, ניתן יהיה לקבוע בעתיד משמורת משותפת של הילדים אצל שני ההורים. הכל תלוי באב", הבהיר השופט. "באם יעיין בדברים הנכתבים כעת ויהיה נכון להבין ללב ילדיו, להפוך לגורם הורי משמעותי יותר, זמין ואחראי, שיעשה מעשה ויתחיל בהליך גמילה משימוש באלכוהול (ראינו כי הפסקת שתייה שבועיים שלושה לפני הגשת תסקיר, אין בה די והרי בדיון ההוכחות הופיע האב שתוי באולם הדיונים במחזה מבזה מבחינתו)".
השופט הדגיש כי למעט סוגיית ההתמכרות לאלכוהול יש לאב כל הנתונים האפשריים בנסיבות העניין להפוך להורה משמורן משותף עם האם, ואף היא לא פסלה אפשרות שכזו. "כל שנותר הוא שיכיר בהתמכרותו לאלכוהול, שיפסיק לצרוך אלכוהול, ישתלב בהליך גמילה משמעותי ויבצע שינוי בחייו", קבע השופט. "היה וירים האב את הכפפה, הרי חרף פסק דין ולמעשה באמצעותו, תהא פתוחה בפניו הדרך, ככל שיהיה זקוק 'לתווית ההורה המשמורן', לעתור בהתאם ועתירה שכזו תטופל בהתאם. ולהיפך, כל עוד הכפפה מונחת לה על הקרקע ללא שינוי בחייו של האב, אין ולא יהיה כל מקום מלשנות הסדרי משמורת, שהות ואחריות הורית ולהיפך, בית המשפט יראה באם כמי שהיא אחראית הורית דומיננטית ביחס לילדים יותר מאשר האב, הואיל והיא זו שיכולה בכל עת למלא תפקיד זה ולהיות המקום הבטוח האמיתי והיחידי שלהם".
השופט דחה את התביעות ההדדיות בנושא המזונות והבהיר כי אין שינוי משמעותי בנסיבות העניין שיכול להצדיק שינוי של החיוב במזונות. השופט דחה את טענותיו של האב, עורך דין במקצועו, להידרדרות במצבו הכלכלי וסבר כי חרף ההתמכרות לאלכוהול, מצליח האב לשמור על רמת חייו, על עיסוקו ועל הכנסותיו – שככל הנראה אינן מובאות במלואן בפני בית המשפט. "הטיעון כאילו הוא מתקיים מקצבת נכות בסך 2,500 שקל ומשכר כעורך דין בסך 1,500 שקל לחודש הוא בבחינת אבסורדום", קבע השופט. "האב מחזיק ברכב ובדירה. הוא עורך דין עצמאי. אם שכרו כה נמוך יכול היה לנסות להתקבל לעבוד כשכיר והוא לא עשה כן מאז 2009... בשולי הדברים יש לשאול מהיכן לאב הכספים לצרוך משקאות אלכוהוליים בתדירות גבוהה כל כך?".
מנגד התחשב השופט בדמי המזונות שהאם נושאת בהם בעצמה, בין היתר בקייטנות, טיפולי שיניים, שכר לימוד לבתי ספר פרטיים, חוגים, לימודי פסיכומטרי, שיעורי עזר, נסיעות, טיולים וכיוצא באלה הוצאות חריגות אשר האב אינו משתתף בהן ואשר עולות לאין שיעור על דמי המזונות החודשיים שאמור האב לשלם. עם זאת, סבר השופט, גם תביעתה להגדלת המזונות מוטב שלא היתה מוגשת, שכן לא חל כל שינוי נסיבות המעיד על יכולת כלכלית לשלם מזונות העולים על הסכום שנפסק בזמנו בהסכמה.
