ביהמ"ש דחה את טענת ההורים כי המתנה ניתנה לבת בתנאי שבן זוגה לא יגור עמה שם ולא יהיה איתה בקשר, וחייב אותם להעביר את הדירה על שם הבת ולהשיב לה את דמי השכירות שגבו: "אם הוסיפו כספים נוספים, לא ניתן לראות בהם שותפים שמגיע להם לקבל השבה כלשהי"
בית המשפט לענייני משפחה בנצרת קיבל תביעה שהגישה בת נגד הוריה להצהיר עליה כבעלה החוקיים של דירת מגורים בתל אביב אשר נרכשה מכספי סבתה עבורה אך נרשמה על ידי אביה על שמו. השופט אסף זגורי קבע כי הדירה לא נרשמה על שמה של התובעת בניגוד לעמדת הסבתא, הן כיום והן בעת מתן המתנה ועריכת החוזה לטובתה. בהקשר זה נקבע כי לשלוח חובת נאמנות כלפי השולח והוא לא רשאי לעשות פעילות שליחות עם עצמו או לסטות מהוראות השליחות.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
בתביעה שהגישה טענה התובעת כי סבתה ביקשה להבטיח את רווחתן של נכדותיה, התובעת ואחותה, בכך שתהיה להן קורת גג משל עצמן. על כן, במהלך 2007, היא העבירה לבנה סכום של כ-1.4 מיליון שקל, שהיו אמורים לשמש לרכישת הדירות. האב רכש דירה עבור אחותה של התובעת, אך כאשר איתרה התובעת דירה בת שני חדרים בתל אביב המתאימה לה וביקשה מהאב לרכוש אותה מכספי המתנה, רשם האב את הדירה על שמו כבעלים בלעדי, בניגוד להוראותיה של הסבתא.
התובעת טענה עוד כי היא התגוררה מספר שנים בדירה, טרם נישואיה, אך לימים, כאשר החליטה לחזור בתשובה ונישאה לבעלה שהוא אברך, חרף התנגדות הוריה, הדבר הביא לכך שהבעלות בדירה לא הועברה על שמה כפי שהובטח. הדירה עצמה הושכרה לאחר נישואיה של התובעת ודמי השכירות או לפחות חלקם הועברו אליה כסדרם, אולם בשנת 2015 הפסיק האב להעביר את כספי השכירות ולתובעת לא נותרה ברירה אלא להגיש נגדו תביעה. לטענה, הדירה או לפחות הכספים ששימשו לקנייתה ניתנו לה במתנה על ידי סבתה, אך האב למעשה "גנב" את הדירה, רימה אותה ואת סבתה, מעל באמונן וסירב לבצע את השליחות ואת החובות המוטלים עליו על פי כל דין. בתביעתה עתרה התובעת להצהיר עליה כבעליה החוקיים של הדירה, וכן לחייב את הוריה בדמי שימוש ראויים או בדמי השכירות שקיבלו החל מאוגוסט 2015.
ההורים טענו כי הם החליטו לרכוש את הדירה בין היתר בכספים שלהם ושל הסבתא אשר העבירה אותם לידיהם, כאשר היא מורה להם שאותם כספים אמורים לסייע בידיהם לרכוש דירה עבור שתי הבנות. עוד נטען כי הסבתא הורתה במפורש כי למרות מתן הכספים לטובת התובעת, אם תירכש דירה, היא לא תועבר אליה כל עוד בן הזוג, שהוא כיום בעלה, מצוי בחייה. הבת אכן עברה לגור בתל אביב וההורים אפשרו לה לגור באותה דירה, בתנאי מפורש שאותו בן זוג לא ייכנס ולא יגור בה, ואף לא יבקר בדירה. הורים כפרו בכל הטענות המשפטיות של הבת וטענו שהדירה מעולם לא נרכשה כמתנה, כי לא היה כל הסכם שליחות בינם לבין הסבתא, ואם היה הסכם שכזה הרי הם עשו בדיוק כמצוותה
השופט אסף זגורי קיבל את התביעה וקבע כי הסבתא איששה לחלוטין את טענות הנכדה לפיהן בעת שהעניקה את כספי המתנה להורים, בן הזוג של התובעת כלל לא היה בתמונה, ומכל מקום הבהירה כי היא מסרה את הכספים ללא כל תנאי.
השופט הוסיף כי בדומה למבחנים של חוק המתנה, התנאי הנטען שהציבה הסבתא במקור אינו הגיוני ואינו ישים – גם אם הטענה היתה נכונה עובדתית. זאת, שכן גם במתנה על תנאי או בחיוב, התנאי או החיוב צריכים להיות כאלה שלא ישללו את ערכה של "ההטבה", שאם כן יהפוך החוזה לטובת צד שלישי לחוזה לחובת צד שלישי. במקרה זה, לא הוכחה הסכמתה של התובעת לחוזה המחייב שבן זוגה לא יהיה בקשר עמה כתנאי לכך שתירשם הדירה על שמה. מנגד, לא נמצא שההורים מוכנים להשיב היום את הכספים או את הדירה לסבתא שנתנה את כספי המתנה בשל "אי קיום התנאי" על ידי בתם.
השופט קיבל את גרסתה של התובעת וקבע כי הדירה נרכשה עבורה ברובה המכריע מכספי סבתה ולא נרשמה על שמה בניגוד לעמדת הסבתא, הן כיום והן בעת מתן המתנה ועריכת החוזה שבעל פה לטובתה. השופט הוסיף כי ההורים עשו שימוש בכספים כבשלהם, רכשו דירה על שם אב ושילמו מכספים אלה את עיקר התמורה. אם הוסיפו כספים נוספים, לא ניתן לראות בהם שותפים שמגיע להם לקבל השבה כלשהי.
עוד צוין כי הכספים שמסרה הסבתא להורים עבור בנותיהם ועבור רכישת דירה בשבילן היו אמורים להישמר בנפרד ולא להתערבב עם כספי האב, אשר הפר את חוק הנאמנות האוסר עליו להפיק רווחים מנכסי הנאמנות או לפעול בניגוד למטרתה. במקרה זה, ציין השופט, האב היה שלוח של הסבתא לצרכי רכישת דירה עבור התובעת. ההרשאה האמורה נערכה בעל פה ולא בכתב כפועל יוצא מיחסי האמון והקרבה בין קרובי משפחה. לשלוח חובת נאמנות כלפי השולח והוא לא רשאי לעשות פעילות שליחות עם עצמו או לסטות מהוראות השליחות. לאור כל האמור לעיל, נקבע כי ההורים הפרו את חובתם כלפי הסבתא וכלפי בתם וזו האחרונה רשאית הייתה לעתור לאכיפת החוזה שנעשה לטובתה בשנת 2007.
התובעת תהיה זכאית להירשם כבעלים בלעדיים של הדירה. ההורים חויבו להעביר לתובעת את כל דמי השכירות שהתקבלו בידיהם מאז חודש אוגוסט 2015 בדין השכרת הדירה לצדדי ג' בצירוף הצמדה למדד המחירים לצרכן.
