חדשות

בדיון שקיימה הוועדה המיוחדת לזכויות הילד בכנסת סיפרו הורים שבחרו לקיים אורח חיים חילוני על הרחקת הילדים מהם ועל אדישות מערכת בתי הדין הרבניים להפרת הסדרי המשמורת. נציג בתי הדין: "הרחקת הילדים לא נעשית בידי הדיינים אלא על ידי ראשי הקהילה"

הוועדה המיוחדת לזכויות הילד קיימה אתמול (ב', 26.6) דיון בנושא "זכות הילד לקשר עם הוריו על רקע חזרת הורה בשאלה", ושמעה את דבריהם של ההורים שבחרו לקיים אורח חיים חילוני וכתוצאה מכך הורחקו מילדיהם.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

יו"ר הוועדה, ח"כ יפעת שאשא ביטון, ציינה כי "מטרת הישיבה היא לדון בתופעה שבה קורעים בקור רוח ובאכזריות ילדים מאחד ההורים רק בשל מידת הדתיות שלו. אנחנו מבקשים לגעת במשמעות עבור הילדים, בחשיבות הקשר עבורם וכן במה שזה עושה להורה שנאסר עליו לפגשו את ילדו. היינו עדים למקרה ההתאבדות של אסתי ויינשטיין, וכאמא אני יכולה להבין מה עובר על אישה או גבר כשקורעים את הילדים מהם. יש כאן הורים עם עדויות קורעות לב ואנחנו כאן כדי לעזור להם ולילדיהם לזכות אחד בשני."

אביבה, אם לשישה שהתגרשה ובחרה לקיים אורח חיים חילוני, סיפרה בדיון כי "אתמול בצהריים קיבלתי טלפון ממישהי שביטלה לי את פגישותיי עם הילדים היום. אין לי למי לפנות, הסיפור הזה נמשך כמה שנים, איבדתי את הזכות לראות את ילדיי. אני נאבקת כל הזמן על מנת לראות אותם. בית הדין החליט על משמורת משותפת אך זה לא נאכף ולא נעשה דבר. על מנת לראות אותם התבקשתי להתלבש צנוע. זו שיטה, אין דרך לאכוף את זה. אני כאן כי אני רוצה תשובה בשביל הילדים שישאלו אותי כל חייהם איפה הייתי כל הזמן הזה. אף אחד לא יחזיר לי ולהם את השנים האבודות. תחליטו עכשיו שאתם מחזירים לי את האפשרות לראות את ילדיי".

לדברי שימי, שהתגרש לפני כעשור, "התיק נמצא בדיונים בבית הדין הרבני שהחליט לא להחליט במשך שש שנים, במהלכן יצאו חמישה תזכירים מצד עובדת סוציאלית שבכולם מוצגת דמות של אב למופת שעושה טוב לילדים שלו, נטעם גם נטען שהאם משתמשת במידת הדתיות כקרדום לחפור בו. ומה יצא מזה? כלום. הסדרי הראייה לא נאכפים, לא ראיתי את ילדיי במשך שנה. לא חזרתי בשאלה כדי שאוכל לראות את הילדים. שופט בית הדין הרבני אמר לי שאם לא אנהג לפי האג'נדה הדתית לא אוכל לראות את ילדיי. האם רשמה אותם לבית הספר מבלי שאדע היכן הוא, אני כעת פחות חרדי ממנה ועל הבסיס הזה מונעים ממני לראות את ילדיי".

ד"ר רפי רכס, סגן היועץ המשפטי לשיפוט הרבני של בתי הדין הרבניים, אמר כי "מה שחשוב לבית הדין הרבני בצורה חד משמעית הוא אך ורק טובת וזכויות הילד. בית הדין הרבני מפעיל את כל כובד משקלו הרבני וההלכתי על מנת להבטיח זאת".

ח"כ שאשא ביטון שאלה מה עושים בתי הדין הרבניים כדי לאכוף את הסדרי הראייה, וד"ר רכס השיב כי "ניכור הורי הוא אתגר של כל מערכת המשפט. חשוב לדווח לבית הדין והוא עושה הכל על מנת לאכוף את הסדרי הראייה. הרחקת הילדים לא נעשית בידי הדיינים אלא על ידי ראשי הקהילה. בג"צים בנושא לא התקבלו, בית המשפט העליון השתכנע בכל המקרים שלא להתערב, אפילו לא במקרה של אביבה. מטרתנו היא שהילדים ייראו את ההורה גם אם זה שינה את אורח חייו כי הם חייבים את שני ההורים".

לדברי מירי ספיר, עו"ס מחוזית לסדרי דין במשרד הרווחה, "אנחנו כותבים תזכירים וחוות דעת בנושאי משמורת והסדרי ראייה עבור בתי המשפט, ובכלל זאת גם בתי הדין הרבנים. מידת הדתיות של ההורה אינה מהווה פקטור בתזכירים הללו. לרוב טובת הילדים היא להישאר אצל הורה ששומר על אורח החיים שהילדים מכירים, זה קורה גם הפוך - כשההורה מחליט לחזור בתשובה. במקרה שהורה לא מקיים את הסדרי הראייה אנחנו מכניסים את חוק הנוער לפעולה וההורה מגיע למסגרות החרדיות ופוגש שם את הילד".

פנינה ברנס, מפקחת יחידות הסיוע במשרד הרווחה, הוסיפה כי "האג'נדה היא להביא את ההורים להסכמה על קשר של הילדים עם שני ההורים. אנחנו נעזרים בפסיכיאטר ופסיכולוג כדי לעשות הכל כדי להעביר להורים את ההבנה לגבי המחירים שהילד ישלם אם לא יעמוד בקשר עם שני ההורים".

יאיר הס, מנכ"ל עמותת הלל, סיפר כי העמותה מטפלת ב-100 הורים שיצאו בשאלה ורבים מהם מתמודדים עם סוגיית המשמורת. "יש מערכת שלמה שעושה את המוות לילדים האלה וכדי שהילדים לא יהיו בקשר עם הצד החילוני", אמר הס.

בסיום הדיון הציעה יו"ר הועדה לשקול את האפשרות שנושא המשמורת יוצא מסמכות בית הדין הרבני לטובת בתי המשפט לענייני משפחה, כדי שיהיה אפשר לשמור על אובייקטיביות עד כמה שניתן.