פסק הדין התקדימי של בית המשפט העליון הקובע כי בגילאי 6-15 חבים שני ההורים במזונות באופן שווה, על פי יכולתם הכלכלית, התקבל בתגובות מעורבות. עו"ד רונן דליהו: "האבות ידרשו חלוקה אחרת של זמני השהייה כדי להיות פטורים ממזונות". עו"ד שי מויאל: "בעולם אידיאלי זו פסיקה צודקת. במציאות, מוטב לבחון כל מקרה לגופו"
פסק הדין התקדימי של בית המשפט העליון, הקובע כי בגילאי 6-15 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, על פי יכולותיהם הכלכליות וחלוקת המשמורת הפיזית בפועל, התקבל אתמול בתגובות מעורבות. לדברי עו"ד רונן דליהו, מומחה בדיני משפחה המשמש גם יו"ר פורום דיני משפחה בלשכת עורכי הדין, פסק הדין של בית המשפט העליון הוא תעודת עניות למחוקק שלא השכיל להקדים רפואה למכה ולא יישם את המלצות ועדת שיפמן או חוק דומה שמסדיר בחקיקה ראשית את נושא חלוקת המזונות בין ההורים. לטענתו, פסק הדין של העליון נכנס לוואקום חקיקתי ואין בו די כדי לפסוק בסוגיה.
"מדובר במהפכה של ממש בדיני מזונות ילדים, בתיקון נזק של שנים ופתרון משמעותי לערכאות השיפוט הנמוכות שהתמודדו עם הסוגיה", מסביר עו"ד דליהו. "החלטת בית המשפט העליון עומדת בקנה אחד עם המלצות מועצת הרבנות הראשית מה-30 בנובמבר 2015 בדבר חלוקת נטל המזונות בין ההורים".
עו"ד דליהו מבהיר כי כדי שתנאי פסק הדין יחולו חייבים להיות מספר תנאי סף: על בני הזוג להיות יהודיים; קיימת חלוקה שוויונית של זמניי השהייה; הכנסה פחות או יותר זהה (ממקורות שונים); הילדים בגילאי 6-15; מדובר רק בחלוקת מרכיבים הכרחיים. מעבר לסכום הבסיסי תהיה התייחסות להכנסה המסוימת של כל אחד מבני הזוג.
יחד עם זאת מצנן עו"ד דליהו במעט את ההתלהבות ומסביר כי משמורת משותפת לא יכולה להתאים לכל זוג ולכל מצב. "אומנם פסק הדין נוגע בסוגיה של טובת הילד אבל יש חשש שעיקרון זה יפגע כתוצאה מכך שילדים יפלו בין הכיסאות. בנוסף, הדבר עלול להטיל עומס על רשויות הרווחה להכנת תסקירים".
עוד מציין עו"ד דליהו את ההשלכות המעשיות של פסק הדין, העשוי להאריך את ההתדיינות המשפטית. זאת, שכן כל אותם מקרים של בני זוג שנפסקו להם מזונות רגילים ללא הפחתה או עם הפחתה קטנה יגישו כעת תביעות לביטול המזונות בשל המשמורת המשותפת. במקרים שבהם התעוררה השאלה אם מדובר במשמורת משותפת או לא, יתחילו כעת לריב על חלוקת זמני שהיה שוויוניים. האבות ידרשו חלוקה אחרת של זמני השהיה כדי להיות פטורים ממזונות.
לדברי עו"ד דליהו, פסק הדין יפתח פתח למניפולציות בקרב בני זוג, מריבות על הכנסות ודחיקת עיקרון טובת הילד הצדה.
עו"ד שי מויאל המתמחה בדיני משפחה סבור כי יש לדון בכל מקרה לגופו. "מדובר בפסיקה תמוהה מאד", אומר עו"ד מויאל. "המילים 'משמורת משותפת' אינן מכסות על העובדה כי האימהות הן אלו שנושאות בנטל יותר מהאב גם כשמדובר במשמורת משותפת. בעולם אידיאלי יכול והפסיקה הייתה צודקת, אך מכיוון שהעולם אינו אידיאלי – טוב היה אם בתי המשפט היו מסתכלים על כל מקרה לגופו ולא היו פוסקים את הלכתם ככלל גורף".
מנכ"לית עמותת כיאן (ארגון פמיניסטי ערבי) רפאה ענבתאווי מזהירה אף היא מההשלכות השליליות של פסק הדין על הילדים ועל האימהות. "היינו מסכימות עקרונית עם פסיקה זו אילו הייתה מובטחת חלוקת נטל הוגנת ושוויונית, אילו הייתה מובטחת טובת הילד בהתאם למכלול הנסיבות והעניין ואילו היינו חיים במציאות שבה יש שוויון בכל הקשור לדיני אישיות בכלל ומשמורת ומזונות בפרט", אומרת ענבתאווי. "בנוסף, בין המציאות המתוארת בפסיקה והמציאות בפועל הדרך עדיין ארוכה. כך שסוגיית המשמורת המשותפת באופן מלא, גם אם היא נראית לכאורה שוויונית, עדיין הנטל ברובו הוא נחלתה של האם ורוב המשימות והאחריות ההורית נופלת על האם, הן בתקופת הנישואין והן לאחר הגירושין"
ענבתאווי הוסיפה כי הנשים ברובן, בייחוד אלו הערביות, מתקיימות לרוב משכר של משרה ממשלתית (חינוך, סיעוד, וכו') או משרות ברשויות המקומיות ואחרות, שהמשכורת שלהן מדווחות לרשויות המס, בעוד שיותר גברים מנשים מנהלים עסקים עצמאיים המאפשרים להם להעלים מס ולהציג דוחות לא אמת, דבר שקשה לאשה להוכיח. "יש לזכור כי פסיקה כאמור מתקבלת על רקע קיומה של מציאות לא שוויונית, כך שאם מוספים תוצאות הפסיקה החדשה לחוסר השוויון הקיים לרעתן של נשים, הפער הקיים והאפליה עוד יתעצמו", אומרת ענבתאווי. "יחד עם זאת, אנו מביעות הסתייגות מניסיון לקדם פסיקה זו ולבסס אותה בחקיקה, מהטעמים שהקדמנו וכן מחשש כי חקיקה כאמור תוביל קרוב לוודאי לתוצאות הפוכות, והיא תמנע נשים גרושות מלרצות להשתלב בשוק העבודה ונמצא עוד ועוד נשים נפלטות למעגל האבטלה או האבטלה הסמויה. אנו מאמינות שצריך להוביל לשווין בדיני אישיות באופן כוללני ולא להסתפק בשינויים נקודתיים".
עוה"ד ורד כהן ורענן בר און סבורים מנגד כי פסק דינו של בית המשפט העליון מסמל את תחילתו של עידן חדש, ומשרת באופן ישיר את טובת הילד עצמו. לדבריהם, בתי המשפט הפוסקים בענייני המזונות לא יסמכו עוד על המספרים היבשים לעניין נתוני ההשתכרות של ההורים ולעניין יחס השהייה של הילדים אצל כל אחד מההורים, אלא יתבוננו על התא המשפחתי שלפניהם, על נסיבותיו הפרטניות וכלל נסיבות העניין. בתי המשפט לא יהיו מחויבים לנוסחאות אריתמטיות נוקשות, אלא ישקלו שיקולים שונים העולים ממכלול הנסיבות המשפחתיות, ויוקנה להם שיקול הדעת לחתור ליעד של שוויון מהותי בין ההורים בנשיאה בהוצאות הילדים.
עוה"ד כהן ובר און מדגישים כי להורים עומדת תמיד הזכות להסדיר את היחסים הכלכליים ביניהם בהסכם. "אם ההורים השכילו להגיע להסכמה לעניין גובה המזונות, ייפסקו המזונות בהתאם למוסכם", מסבירים כהן ובר און. "הניסיון הוכיח כי הסדרת הפרידה הכלכלית במסגרת הסכם טובה יותר ויציבה יותר, ובוודאי מופחתת אמוציות המתעוררות כתוצאה מהליכי משפט מתישים, ממושכים ויקרים. מומלץ ורצוי להיוועץ בעורך דין מומחה בתחום, גם לצורך עריכת הסכם. זאת, על מנת שיהא בפני הצדדים מלוא המידע באשר לזכויותיהם וחובותיהם החוקיות בטרם כריתת ההסכם ביניהם, בחינת מכלול השיקולים הכרוכים בעניין וקבלת החלטות בעינא פקיחא".
