חדשות

עמותה העוסקת בהעלאת עולי רגל למכה ולערב הסעודית טענה כי הנתבע פרסם פוסט בפייסבוק לפיו הוקמה ועדת חאג' ועומרה חדשה, שחבריה טובים יותר מהוועדה הקודמת, וצירף אליו תמונה של 11 כלבים. ביהמ"ש קבע כי אף שלא צוין שם העמותה, האדם הסביר היה מבין למי התכוון הנתבע בדבריו, וכי אין מדובר בהבעת דעה או בפרסום בתום לב

בית משפט השלום בחדרה קיבל חלקית את תביעתם של חברי עמותה מוסלמית העוסקת בהעלאת עולי רגל למכה ולערב הסעודית, נגד תושב באקה אל גרביה שפרסם בפייסבוק פוסט ותמונה שהשוו אותם לכלבים. השופטת הדסה אסיף קבעה כי לא עומדת לנתבע ההגנה בדבר הבעת דעה, שכן אין מדובר בביקורת לגיטימית בנוגע להתנהלות העמותה, וחייבה את הנתבע בפיצוי של 20 אלף שקל.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

התובעים הם חברי עמותה העוסקת בהעלאת עולי רגל למכה ולערב הסעודית, שמשרדיה ממוקמים בבאקה אל גרביה. באפריל 2015 פרסם הנתבע, תושב העיר, פוסט בפייסבוק בזו הלשון: "הודעה משמחת לכל משפחתנו ערביי '48 כי הוקמה ועדת חאג' ועומרה חדשה במקום הועדה הקיימת ואנו מקווים מהאל שיהיו יותר טובים מחבריהם הקודמים. מצורפת תמונה של חלק מחברי הועדה החדשים". להודעה צירף הנתבע תמונה בה נראים 11 כלבים.

לטענת התובעים, הדברים מתייחסים לעמותה שבה הם חברים במטרה לפגוע בשמם הטוב, בכבודם ובפרנסתם. הנתבע לא הכחיש כי הוא שפרסם את הפוסט מושא התביעה, אך סבר כי יש מקום לדחות את התביעה, בין היתר משום שה"עמותה" שבה חברים התובעים כביכול כלל אינה עמותה מאחר שהיא אינה רשומה כדין והתובעים לא הוכיחו שהם נמנים עם חבריה. עוד טען הנתבע כי אין בפרסום לשון הרע וכי עומדות לו ההגנות הקבועות בחוק.

השופטת הדסה אסיף קיבלה את התביעה בחלקה וקבעה כי הדברים מהווים לשון הרע שכן ברור כי משמעות הדברים היא שחברי הועדה החדשים הם כלבים. לדעת השופטת, מדובר באמירה מבזה ומשפילה וכי תשובת הנתבע בעניין זה הייתה מתחכמת ומחזקת את המסקנה לפיה צירוף התמונה לא היה מקרי.

עוד ציינה השופטת כי קללות וגידופים לא תמיד ייחשבו ללשון הרע אולם בנסיבות המתאימות יוכלו להיחשב כך, בין היתר בהתחשב בנורמות החברתיות במקום שבו נאמרו הדברים, בנימת הדיבור ובהקשר שבו נאמרו הדברים. במקרה זה, מדובר בפרסום בפייסבוק ולא בדברים שנאמרו תוך כדי אירוע או חילופי עלבונות. הנתבע גם לא הוכיח כי פרסם את הדברים בתגובה לדברים שנאמרו או נכתבו כלפיו, וטענתו כאילו הדברים נכתבו מתוך כעס הועלתה לראשונה במסגרת עדותו ואין לקבלה.

השופטת הוסיפה כי העמותה רשומה כדין ברשם העמותות וגם חברותם של התובעים בעמותה הוכחה, כפי שעלה מהבקשה לרישום העמותה ומעדותם שלא נסתרה. כן שוכנעה השופטת כי בעת הפרסום פעלו בישראל רק שתי עמותות שעסקו בהסעת עולי רגל לחו"ל,וכי העמותה שלהם החלה לפעול בסמוך למועד הפרסום מושא התביעה, דבר שמחזק את טענתם לפיה הפרסום כוון אליהם.

השופטת הבהירה כי המבחן בדבר קיומה של לשון הרע לגבי נפגע מסוים הוא מבחן האדם הסביר. כפועל יוצא, אם האדם הסביר היה עלול לחשוב שהפרסום מתייחס לנפגע אין כל חשיבות לשאלה האם המפרסם התכוון בדבריו לנפגע או האם הנפגע סבור שהפרסום מתייחס אליו. עוד נקבע כי עדותו של הנתבע הייתה רצופת סתירות ומתחכמת ולא הותירה רושם מהימן. כמו כן, לאור העובדה שלא היו קיימות בעת הפרסום יותר משתי עמותות שעסקו בהעלאת עולי רגל, הרי שלא נדרש מהנתבע מאמץ רב לבדוק ולברר מי הם חברי העמותה אליה התכוון בפרסום. לכן, ומשהנתבע לא נקט אמצעים סבירים לבדיקת זהות חברי העמותה, לא עומדת לו הגנת תום הלב לפי סעיף 15(1) לחוק.

אשר לטענה כי מדובר ב"הבעת דעה", קבעה השופטת כי מדובר בטענה עובדתית חלופית האסורה על פי תקנות סדר הדין האזרחי, שכן היא עומדת בסתירה לטענתו הקודמת של הנתבע לפיה הפרסום לא התייחס כלל לעמותה בה היו חברים התובעים. מעבר לכך, גם לגופה אין בטענה זו ממש שכן התמונה שבה נראים הכלבים והשוואת התובעים לכלבים אינה יכולה להיחשב להבעת דעה לגיטימית באשר לאופן התנהלותם של התובעים כחברי העמותה. השופטת אסיף הדגישה כי יש להבחין בין ביקורת לגיטימית באשר להתנהלות עמותה לבין הטענה כי חברי העמותה הם "כלבים". משכך, לא ניתן לראות את הפרסום כזה החוסה תחת הגנת סעיף 15(4) לחוק איסור לשון הרע. עוד הובהר כי הדרך הסבירה במקרה שבו סבור הנתבע כי חלים אי סדרים בעמותה, אינה בפרסום באמצעות הפייסבוק כי אם על ידי פנייה לגורם הרלוונטי כגון לרשם העמותות. עם זאת, התובע לא הציג כל פניה כזו והרושם הוא כי לא היה באמירה דבר זולת הרצון לגדף את התובעים ולבזותם. גם העובדה כי הנתבע צירף לפרסום דווקא תמונה של כלבים מחזקת את המסקנה לפיה הוא פעל בחוסר תום לב, בפרט כאשר הוא עצמו הודה כי הוא משתמש בתמונה של כלבים כדי לגנות אחרים.

ת"א 40482-07-15