חדשות

רשלנות רפואית בניתוח יכולה לקרות בכל שלב, החל מההסבר שניתן למטופל טרם הניתוח ועד למעקב הרפואי שאחריו. עוה"ד ורד כהן ורענן בר און מסבירים כיצד יש להגיש תביעת רשלנות רפואית, איך לאסוף את כל המסמכים הרלוונטיים ומה פסקו בתי המשפט במקרים השונים שהגיעו למשרדם

בשבוע שעבר נחשף מחדל רפואי גדול של רופאים בכירים בבית החולים ביליסון, אשר גרם למותו של בן 81. ועדה מיוחדת של משרד הבריאות קבעה בין היתר כי עיקר האשמות הן חוסר תיאום אירגוני, השתהות באבחנת ההחמרה במצבו של המטופל וחוסר אמינות בגירסת הרופאים עצמם, הסתרת אינפורמציה וניסיון טיוח של הפרשה.

רשלנות רפואית בניתוח מתייחסת הן להליך הניתוח עצמו והן לשלבים שלפני ואחרי הניתוח.

רשלנות רפואית לפני ניתוח

הרשלנות מתקיימת אם המטופל מוכיח כי לא ניתן לו הסבר מלא על הניתוח, תקופת ההחלמה, סיכויי ההצלחה, סיכונים ותופעות לוואי, וכן על אפשרויות טיפול חלופיות. אם המטופל לא קיבל את מכלול המידע ויוכיח כי אם היה מקבלו היה בוחר שלא לעבור את הניתוח, עשויה לצמוח עילת תביעה. על הרופא מוטלת "חובת גילוי" – החובה להסביר למטופל על הטיפול, סיכוייו וסיכוניו. החובה איננה מוטלת על המטופל לשאול ולחקור את הרופא, אלא מוטלת על הרופא לספק את ההסברים הדרושים.

על פי החוק, הסכמה מדעת יכולה עקרונית להינתן בכתב, בעל פה או בהתנהגות (סעיף 14 לחוק זכויות החולה, תשנ"ז – 1977). ואולם, יש טיפולים רפואיים המנויים בתוספת לחוק, כדוגמת ניתוחים, אשר לגביהם נקבע שההסכמה צריכה להינתן בכתב, במסמך שיכלול את תמצית ההסבר שניתן למטופל.

הרופא מחויב לגלות מידע רלוונטי ולספק למטופל הסבר מפורט (לא "שורה תחתונה") לעניין הטיפול והשיקולים שעמדו בפניו, אולם הוא אינו צריך לפרט בפני המטופל את כל פרטי המידע האפשריים באשר הם. המידע שיש לגלות הוא המידע הדרוש כדי לקבל החלטה מושכלת לגבי הטיפול והסכמה לו.

בעשור האחרון, בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית העצומה, חולים רבים מגיעים כשהם כבר מצוידים במידע שאליו נחשפו ברשת. גם כאשר ניכר במטופל שאסף מידע רפואי ממקורות אחרים, עדיין ידיעתו אינה פוטרת את הרופא מחובת הגילוי. העובדה שמטופל יודע באופן כללי את הסיכונים אינה פוטרת את הרופא מלחזור ולהסבירם בפניו.

כלל זה אינו רלוונטי כמובן במצב חירום רפואי. בנסיבות חירום המחייבות ניתוח מיידי עלולות להתנגש שתי זכויות: זכותו של המטופל לחיים וזכותו של המטופל לקבלת הסבר מלא כנדרש בעניין הניתוח. החוק מאפשר בתנאים מסוימים של מצב חירום רפואי להעניק טיפול כמפורט בחוק ללא הסכמה מדעת.

באחד המקרים ייצג משרדנו אדם אשר בחדר ניתוח הוחתם בבהילות על טופס הסכמה לניתוח, מבלי שהוסברו לו הסיכונים בפעולה הכירורגית שעמד לעבור והאפשרויות האחרות הקיימות להתערבות הכירורגית. התביעה התקבלה בגין אי קבלת הסכמה מדעת של החולה.

במקרה אחר, ייצג משרדנו אישה שטענה, כי לא קיבלה הסבר בעל פה על סיכון לכריתת רחם וחתמה על טופס הסכמה לניתוח מבלי לדעת שקיים סיכון כזה. בית משפט פסק לה פיצוי נכבד ביותר בשל הפרת חובת הגילוי כלפיה.

רשלנות רפואית נוספת שיכולה להתקיים לפני הניתוח היא רשלנות באבחון מצבו של החולה. אם הטעות באבחון גרמה לפגיעה בלתי הפיכה, לקבלת טיפול מיותר או טיפול שגוי (ניתוח, כימותרפיה, הקרנות ועוד), ובעקבות כך לסבל וכאב, נכות (פיזית או נפשית) וכל נזק נוסף – ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית.

באחד המקרים שבהם טיפל משרדנו, הוכח כי שד של צעירה נכרת בשל קביעה רשלנית כאילו זוהה גידול ממאיר. לאחר מכן התברר שהשד נכרת לחינם, שכן לא נמצא כל סימן לגידול סרטני והאבחנה הייתה רשלנית ופזיזה. בית המשפט קיבל את עמדת משרדנו ופסק לטובת הצעירה פיצוי גבוה במיוחד.

רשלנות רפואית בעת הניתוח או לאחר הניתוח

רשלנות רפואית בניתוח או בטיפול עצמו יכולה להיות בשלבים שונים, במהלך או לאחר הניתוח. כך, למשל, אם הניתוח בוצע בסטנדרט רפואי שאינו סביר, אם נותרו חפצים זרים בגוף המנותח, אם הניתוח לא בוצע באיבר הנכון, אם הניתוח בוצע כאשר המנותח עצמו לא היה כשיר לניתוח מסוג זה, אם בוצעו טעויות בהרדמה, אם בוצעו טעויות במסגרת המעקב או הטיפול שלאחר הניתוח, אם לא בוצעו או לא בוצעו בזמן פעולות רפואיות דרושות, אם ממצאי הבדיקות הרפואיות לא אובחנו כראוי ועוד.

לא כל טעות מהווה רשלנות רפואית. נדרש להוכיח שהרופא לא עמד במבחן "הרופא הסביר", לא פעל על פי הנורמות המקובלות בעולם הרפואי ובמיומנות הנדרשת ממנו על פי הידע המקצועי בנושא ועל פי כללי הזהירות המצופים ממנו כרופא נבון וסביר. כל מקרה לנסיבותיו. בנוסף להוכחת רשלנות יש להוכיח שלמטופל נגרם נזק בעקבות הניתוח ושהנזק נגרם כתוצאה מאותה רשלנות.

באחד המקרים שבהם טיפל משרדנו נגרמה נכות לאישה, אם לחמישה ילדים, לאחר שילדה את בנה החמישי. הוכח כי הנכות נגרמה בשל התמהמהות בבדיקה נחוצה אשר יכולה היתה לאבחן נכון את מצבה ולאפשר לה לקבל טיפול מציל חיים.

במקרה אחר שבו טיפל משרדנו הוכח כי הרופא התרשל בבדיקת ההיסטוריה של המטופל ועקב כך נגרמה פגיעה למטופל, אשר זכה לפיצוי גדול.

בתיק אחר שבו טיפלנו, הוכח כי הרופא המרדים התרשל בפיקוח על מצב המטופל ונגרמה לו פגיעה עצבית. טענות המרדים כאילו מדובר בסיכון אפשרי להליך של הרדמה נדחו, והוא חויב בפיצוי המטופל.

בתיק נוסף הוכיח משרדנו כי בחירה בסוג הניתוח ובמועד עריכת הניתוח היתה שגויה ולא עלתה בקנה אחד עם הפרקטיקה הרפואית המקובלת. בית המשפט פסק כמיליון שקל למטופל.

במקרה אחר, בו לא אובחן בזמן תסחיף ריאתי, הוכיח משרדנו כי ממצאי הבדיקות אמורים היו לעורר חשד, וכי בדיקות פשוטות וקלות יכולות היו למנוע את מות החולה. לאחר שנקבע, כי אבחון וטיפול מתאים היו עשויים להותיר את החולה בחיים – נפסק פיצוי במיליוני שקלים.

טיפים לתביעות בגין רשלנות רפואית

על התובע לאסוף את כל המסמכים הרלוונטיים לתביעתו. את החומר הרפואי ניתן להעתיק בארכיונים של המוסדות בהם טופל הניזוק (תיק קופת חולים, תיק מיון, תיק אשפוז, תיק מרפאות חוץ, מכון רנטגן, מרפאת צה"ל וכן הלאה). הוצאות ההעתקה האמורות הן סמליות יחסית.

בתביעה בגין רשלנות רפואית חובה על התובע להגיש חוות דעת רפואית, אשר תבסס את טענותיו שברפואה. פעמים רבות יידרש תובע להיעזר ביותר ממומחה רפואי אחד מטעמו, בהתאם לסוגי הפגיעה והנזק השונים (למשל, מומחה אורטופדי ומומחה לבבי). בנוסף, במקרים רבים תידרש חוות דעת של מומחה תעסוקתי או שיקומי, בהתאם לנסיבותיו הספציפיות של התובע. ללא חוות דעת רפואית אין אפשרות לנהל או להצליח במרבית התביעות בגין רשלנות רפואית.

על מנת למקסם את הסיכוי לזכות בתביעה מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי על ידי עורך דין העוסק בתחום תביעות רשלנות רפואית, ובעל ניסיון נרחב בתחום זה.

עורכי הדין ורד כהן ורענן בר און ממשרד בר און, כהן עורכי דין עוסקים בדיני משפחה, מקרקעין, דיני ביטוח ונזיקין  www.Bar-OnCohen.co.il