חדשות

כך קבע לאחרונה בית משפט השלום בעיר, ימים ספורים לאחר פציעתה בתאונה דומה של הדוגמנית שלומית מלכה. השופט: גם בהנחה שהשימוש בקורקינט בתצורה שבה השתמש התובע היה אסור וגם אם הרכיבה בכביש הייתה אסורה - אין בכך כדי לפטור את העירייה מחובת הזהירות

עיריית תל אביב-יפו תשלם למעלה מ-200 אלף שקל לרוכב קורקינט חשמלי שנפל לאחר שנתקל בשקע בכביש. הנושא עלה לאחרונה לכותרות הן בעקבות התאונה של הדוגמנית שלומית מלכה והן בעקבות פסיקת בית משפט שקבע כי אופניים חשמליים עונים להגדרת "רכב מנועי" בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

באוגוסט 2012 רכב התובע למקום עבודתו על קורקינט חשמלי. בשלב מסוים נתקל התובע בשקע בכביש בדרך הר ציון בתל-אביב, נפל ונחבל. התובע פונה באמבולנס לבית החולים איכילוב, שם אובחן כסובל מפציעות בראשו ובשורש כף היד. נוכח האמור, הגיש התובע תביעת נזקי גוף נגד העירייה, בטענה כי לא תחזקה כנדרש את הכביש שנפער בו השקע. עוד טען התובע כי נסע לאט וחבש קסדה אולם לא יכול היה לראות את הבור בכביש, היות שהוסתר על ידי רכב שנסע לפניו ולפיכך אין לייחס לו אשם תורם לקרות התאונה.

העירייה מצידה לא כפרה בקיומו של מכשול בכביש, אך טענה כי גם אם התרשלה באי תיקון המפגע, אשמו התורם של התובע שהכיר את המקום ולמרות זאת בחר לעבור במקום מבלי לנקוט בזהירות הנדרשת מנתק את הקשר הסיבתי בין התאונה לבין רשלנותה. עוד טענה העירייה כי לא הייתה צריכה לצפות פגיעה של משתמש בקורקינט חשמלי כתוצאה מהמפגע, הואיל ועד לשנת 2016 הייתה אסורה רכיבה של קורקינט חשמלי על הכביש. בנוסף טענה כי קורקינט בתצורה של הקורקינט ששימש את התובע היה אסור לשימוש בכלל.

השופט ישי קורן קיבל את התביעה וקבע כי העירייה אכן התרשלה במילוי חובתה למנוע מפגעים בתחומה. נקבע, כי גרסת התובע נתמכה בצילומי המפגע, בתיאור שמסר במקום התאונה לאנשי מד"א שהגיעו לפנותו ובמיקום התאונה שנרשם בדו"ח מד"א. לדעת השופט, השקע הנראה בתמונות הוא מפגע אשר יכול בנקל לגרום לאיבוד שליטה ברכב דו גלגלי ובקורקינט חשמלי.

בהיבט המשפטי קבע בית המשפט כי חובת הזהירות המושגית של העיריה כלפי המשתמשים במקרקעין שבתחום אחריותה אינה שנויה במחלוקת, ועליה לצפות שקיומו של מפגע הגורם להפרעה למהלך החיים התקין ומסכן את בטיחות צעידתם של הולכי הרגל והמשתמשים האחרים ברחוב, עלול להביא לפגיעה בגוף או ברכוש. אשר לחובת זהירות קונקרטית, סבר השופט כי העירייה לא הפנתה להוראות שבדין אשר אוסרות שימוש בקורקינט שעליו רכב התובע ולא הפנתה להוראות בפקודת התעבורה שמכוחן ניתן להסיק שהרכיבה עם קורקינט על הכביש הייתה אסורה. זאת ועוד, העירייה לא הסבירה כיצד הגדרת "קורקינט חשמלי" שבצו התעבורה הרלוונטי מלמדת שהקורקינט שעליו רכב התובע אסור בשימוש.

עוד הוסיף השופט כי מהפסיקה עולה שכבר בשנת 2010 הייתה תופעת השימוש בקורקינט חשמלי ומכני ידועה ומוכרת לרשויות על כל המשתמע מכך, ולכן היה על העירייה לצפות שימוש בכביש על ידי רוכבים מסוגו של התובע והחשש שייפגעו ממפגע דוגמת המפגע שגרם לתאונה. לפיכך סיכם בית המשפט כי גם בהנחה שהשימוש בקורקינט בתצורה שבה השתמש התובע היה אסור (דבר שלא הוכח), וגם בהנחה שהרכיבה בכביש הייתה אסורה – וגם הנחה זו לא הוכחה – הרי שאין בכך כדי לפטור את העירייה מחובת הזהירות המושגית והקונקרטית כלפי התובע ויתר המשתמשים בכביש. משנפל התובע כשנתקל במפגע שהעירייה הייתה אמורה לתקן ונגרם לו נזק - התמלאו כל רכיבי עוולת הרשלנות.

לצד האמור, קבע בית המשפט כי יש לייחס לתובע אשם תורם בשיעור של 25%. נקבע, כי הרכיבה על הקורקינט בקרבת הרכב הנוסע לפניו ובמהירות שלא הותירה לו זמן מספיק להבחין במפגע שבכביש, היא אכן התרשלות המקימה כלפי התובע אשם תורם. לדעת השופט, התובע, שלפי עדותו הכיר את הדרך על המפגע שבה, היה צריך לשמור מרחק מן הרכב שלפניו תוך נסיעה במהירות שתאפשר לו להבחין במפגע מבעוד מועד ולהימנע מפגיעה בו.

נוכח האמור, תשלם העירייה לתובע לאחר ניכוי האשם התורם, סך של 226,161 שקל בתוספת שכר טרחת עו"ד בסך 52,922 שקל. נוסף לאמור, תשפה העירייה את המוסד לביטוח לאומי על התגמולים ששילם לתובע עקב התאונה, שהוכרה כתאונת עבודה.

ת"א 2914-12-14