חדשות

אם לתינוקת כתבה במספר קבוצות של אימהות בפייסבוק כי מנהלת המשפחתון של בתה היא חסרת אחריות ומסוכנת, ותיארה את כל הכשלים שראתה כשהגיעה בהפתעה באמצע היום. ביהמ"ש קבע כי אין מדובר בהבעת דעה בתום לב או בפרסום אמת וחייב אותה בפיצוי על לשון הרע

בית משפט השלום בבאר שבע פסק פיצוי של 35 אלף שקל למנהלת משפחתון בעיר, בעקבות פוסט בפייסבוק שפרסמה נגדה אם לילדה קטנה שבתה שהתה תקופה קצרה במשפחתון.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

התובעת מנהלת משפחתון בביתה הפרטי, שבו משמשת אחותה כסייעת. הנתבעת רשמה את בתה בת השישה חודשים למשפחתון, אך לא הסתירה את חוסר שביעות רצונה ממנו כבר מהרגע הראשון.

באחד הימים, הביאה הנתבעת את בתה למשפחתון והשאירה אותה שם, אך לאחר מספר שעות חזרה לקחת את הטלפון הנייד שלה שנשכח שם. לטענתה, כאשר הגיעה למקום היא ראתה את בתה של התובעת בת ה-14 מאכילה בבקבוק את התינוקת כאשר היא צופה בטלוויזיה, בעוד התובעת ואחותה עסקו באותה עת בניקיון הבית או בעיסוק אחר בסמוך לילדים. הנתבעת התרעמה על כך שהתינוקת אוכלת מטרנה במקום פירות טחונים,  כפי שנהגה עד כה, ונענתה כי נמצאו נמלים בקערת הפירות ובאופן חד פעמי ניתנה לילדה ארוחת ביניים חלופית. בעקבות האירוע ניהלו התובעת והנתבעת שיחה קשה, שהתנהלה בטונים צורמים ובסערת רגשות, שבעקבותיה הוציאה הנתבעת את בתה מהמשפחתון.

לאחר האירוע הנ"ל, פרסמה הנתבעת פוסט במספר קבוצות פייסבוק של אימהות, בהן "מאמאזון" ו"מאמא אשדוד", ובו  פנתה לאימהות שמחפשות מסגרות לילדיהן ושיתפה בחוויה שחוותה במשפחתון. הנתבעת ציינה כי היא אינה מעוניינת לציין את שם המשפחתון, אך הזמינה אימהות שרוצות לדעת פרטים ספציפיים לפנות אליה באופן פרטי. הנתבעת ציינה, בין היתר, כי האלימות המילולית והצעקות של התובעת מנעו ממנה לנהל איתה שיחה נורמלית, וכי מדובר באישה מסוכנת, חסרת אחריות, חסרת אנושיות שאינה צריכה לעבוד עם ילדים.

מספר שעות לאחר פרסום הפוסט, נודע לתובעת אודותיו והיא ביקשה לבחון האם הנתבעת אכן מוסרת את שמה ופרטיה כפי שציינה. לשם כך, פנתה אחותה של התובעת לשתיים מחברותיה ואלו פנו אל הנתבעת בהודעה פרטית בפייסבוק וקיבלו תוך זמן קצר את הפרטים של התובעת.

השופטת רחלי טיקטין עדולם דחתה את טענת הנתבעת כי שתי הנשים שפנו אליה שיקרו והתחזו "במטרה למשוך אותה בלשונה", וקבעה כי הנתבעת אכן מסרה לכל דורש, גם למי שאינו מוכר לה, את פרטי התובעת וכי הפוסט שפרסמה אכן עולה כדי לשון הרע. השופטת קיבלה את טענת הנתבעת כי מי שקרא את הפוסט לא היה יכול לדעת את שם התובעת או את שם המשפחתון שניהלה, שכן לא היו כל סימני זיהוי המקשרים את הפוסט למשפחתון, אולם היא מסרה את הפרטים לשתי אימהות, כך שבוצע פרסום לשון הרע כהגדרתו בחוק.

השופטת ציינה כי היא לא התרשמה בשום שלב כי התובעת היא אישה חסרת אחריות או מהווה סכנה לילדים, והעירה כי דומה שהנתבעת, אם צעירה לילדה יחידה, הונעה מהחרדות שלה והפחדים שלה, שלא היה בינן לבין המציאות כל קשר. "לגבי ביצוע ניקיון בשעות הפעילות הסבירה התובעת שהיא מנקה את הגן בשעות הפעילות, שכן יש אצלה ילד שרגיש לסוגים מסוימים של מזון, ואני לא רואה בכך פסול", כתבה השופטת בפסק הדין. "הוכח גם כי הניקיון בוצע בסמוך לילדים והילדים לא נשארו ללא השגחה. העובדה שהתובעת לא נתנה לבתה של התובעת פירות באחד מהימים גם היא אינה הופכת אותה למי שמתנהגת בצורה חסרת אחריות תוך סיכון של ילדי המשפחתון".

עוד ציינה השופטת כי גם העובדה שהתובעת והסייעת שלה מעשנות לסירוגין, באוויר הפתוח, אינה הופכת את התובעת לאישה חסרת אחריות המסכנת את ילדי המשפחתון. השופטת דחתה את טענת הנתבעת לתחולת הגנת אמת בפרסום וקבעה כי אין מדובר גם בהבעת דעה בתום לב. עוד נקבע כי הדברים שפורסמו היו קיצוניים וחריגים, וכי הוכח שהפרסום נעשה בכוונה לפגוע. השופטת הבהירה כי הכללים האוסרים על לשון הרע שרירים וקיימים גם ברחבי הרשת, חרף הזכות לחופש הדיבור וחשיבותו של שיח חופשי באינטרנט, וכי העובדה שלתובעת לא נגרמו בפועל נזקים כתוצאה מהפרסום, אין הופכת את הפרסום ל"זוטי דברים".

ת"א 59554-05-15