חדשות

העותר טען כי פגם פרוצדוראלי במינוי הועדה הבוחנת מחייב להורות על בטלות הבחינה כולה מחוסר סמכות, אולם "הסכים" כי רף המעבר יורד ל-52 נקודות. נקבע, כי מדובר בפגם טכני וכי אין קשר בין טענות העותר בנוגע למניעי הלשכה בהחמרת הבחינות לבין ההסמכה הפורמלית של חברי הוועדה

מבחני לשכת עורכי הדין ממשיכים להעסיק את בתי המשפט: הרכב של 3 שופטי בג"ץ דחה היום את עתירתו של נבחן שנכשל במועד מאי האחרון, שטען כי פגם במינוי חברי הוועדה הבוחנת של הלשכה מחייב להורות על ביטול הבחינה כולה מחמת חוסר סמכות או הורדת רף המעבר ל-52 נקודות במקום 65. השופט נעם סולברג קבע כי אמנם נפל פגם במועדי המינוי של הוועדה, אולם מדובר בפגם טכני ולא מהותי וכי אין קשר בין טענותיו של העותר בנוגע למניעיה של לשכת עורכי הדין בהחמרת מבחני ההסמכה או בנוגע לבעיות שנפלו, לשיטתו, בשאלות פרטניות שנשאלו במבחן, לבין סוגיית ההסמכה הפורמלית של חברי הוועדה הבוחנת.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

העותר, משה שפירא, הוא בוגר לימודי משפטים שניגש לבחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין שהתקיימה באפריל האחרון. במסגרת העתירה טען שפירא כי נפל פגם במינוי הוועדה הבוחנת שערכה את המבחן, לאור הוראותיו של תיקון מספר 38 של חוק לשכת עורכי הדין ומשכך מדובר במבחן שנערך בהעדר הסמכה חוקית. מדובר בתיקון שערך רפורמה במבנה מבחני הלשכה, כשבין היתר הגדיל את מספר הבוחנים בוועדה פי שלושה כך שהיא אמורה לכלול תשעה חברים, מהם שלושה שופטים, ארבעה עורכי דין (מהם שניים מהשירות המשפטי), ושני נציגי אקדמיה. המינוי ייעשה על-ידי שר המשפטים, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית והשופטים ימונו בהסכמת נשיא בית המשפט העליון.

תחילתו של תיקון זה אמור היה להיות ב-1 בינואר 2017, אלא שחרף הוראה זו לא עלה בידי שרת המשפטים להשלים את מינוי הוועדה הבוחנת במועד. כך, כתבי המינוי של השופטים המכהנים בוועדה נחתמו רק בסוף חודש פברואר ותהליך החתימה על כתבי המינוי של יתר חברי הוועדה הושלם במאי. רק בחודש יוני השנה התפרסמה הודעה ברשומות המפרטת את הרכב הוועדה. נוכח האמור, טען העותר כי המבחן אליו ניגש אליו נערך על-ידי ועדה בוחנת הנעדרת הסמכה חוקית לחברו ולכן יש להורות על בטלות הבחינה כולה. עם זאת, נוכח ההשלכות הקשות של מסקנה זו הציע העותר להוריד את רף המעבר למבחן ולהעמידו על 52 נקודות במקום 65 במצב הרגיל.

השופט נעם סולברג קבע כי למרות שאין חולק כי נפל פגם במועד מינוי הוועדה הבוחנת, הרי שהוא אינו מצדיק את מתן הסעד המבוקש בעתירה. הוזכר, כי תיקון 38 פורסם ברשומות בשלהי חודש מרץ 2016, ולא ברור מדוע השתהו שרת המשפטים והלשכה והחלו בהליך המינוי רק בחודש נובמבר. עם זאת, בפועל הרכב הוועדה הבוחנת (למעט נציג אחד שפרש) הוסכם כבר בין לשכת עורכי הדין לשרת המשפטים לפני ה-1 בינואר 2017, ומדובר למעשה באותו הרכב פרסונאלי שכבר כיהן בוועדה. כתבי המינוי של השופטים המכהנים בוועדה נחתמו בשלהי חודש פברואר, אמנם לאחר המועד הקבוע בחוק, אך לפני קיומו של מבחן ההסמכה. לפיכך קבע סולברג כי עריכת המבחן נעשתה על-ידי מי שהתמנו בסופו של דבר בפועל לחברי הוועדה הבוחנת, אשר אף כיהנו עד למועד תחילת התיקון כחברי הוועדה ולכן הפגם שנפל בעריכת מבחן ההסמכה הוא פגם טכני בעיקרו ואינו מצביע על פגם מהותי.

עוד הוסיף סולברג כי העותר טוען אמנם כי הפגם במינוי גרם לפגיעה חמורה בזכויותיו ומקורו בשיקולים זרים, אולם טענות אלו נטענו בעלמא. אין קשר בין טענותיו של העותר בנוגע למניעיה של לשכת עורכי הדין בהחמרת מבחני ההסמכה, או בנוגע לבעיות שנפלו, לשיטתו, בשאלות פרטניות שנשאלו במבחן, לבין סוגיית ההסמכה הפורמלית של חברי הוועדה הבוחנת. גם בנוגע לסעד החלופי שהציע העותר קבע סולברג כי אין בין סעד זה לבין הפגם הנטען מאומה, ואין הצדקה ליתן הסמכה למי שלא עבר את הרף הדרוש אך בשל הפגם הזה. זאת, בנוסף לספק אם ניתן בכלל להעניק סעד שכזה, המנוגד לכאורה ללשון התקנות עליו עמד בית המשפט בעבר.

בג"ץ  5635/17