שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > העליון מבהיר: הזכות לייצוג ע"י עורך דין אינה מוחלטת ואינה "בכל מחיר"

חדשות

העליון מבהיר: הזכות לייצוג ע"י עורך דין אינה מוחלטת ואינה "בכל מחיר", צילום: pixabay
העליון מבהיר: הזכות לייצוג ע"י עורך דין אינה מוחלטת ואינה "בכל מחיר"
10/12/2023, עו"ד שוש גבע

בימ"ש העליון נענה לבקשת עו"ד שרמן וקבע כי יש לשחררו מייצוג יניב זגורי. למערכת המשפט ישנה אחריות להגן על עורכי הדין מפני פגיעה בהם, ואין לכפות על עורך הדין את המשך הייצוג לאחר שהופנו כלפיו איומים מצד לקוחו. מסקנה זו מתחייבת ממהותם של יחסי עורך דין-לקוח, המושתתים על אמון

 

עסקינן בערעור המופנה כלפי החלטות הרכב השופטים בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, שבגדרן נדחתה בקשת עו"ד שרמן להשתחרר מייצוגו של המשיב 5 יניב זגורי. זו הפעם השנייה שהסוגיה של שחרור עוה"ד מייצוגו של זגורי מגיעה לפתחו של בית המשפט העליון. בפסק הדין שניתן בעתירה הוחזר העניין לפתחו של בית המשפט המחוזי ונקבע כי: "שאלת שחרורו של העותר מייצוג ועיתויה, תוכל להיבחן על רקע התשתית העובדתית המלאה, לאחר שתינתן לצדדים האפשרות להציג את עמדתם." (בג"ץ 8765/22 בעניין עו"ד שרמן).

כב' השופט י' עמית פסק כי יש לשחרר את עוה"ד  שרמן מייצוגו של זגורי. המקרה דנן חריג ביותר. אין מדובר בסכסוך גרידא או אובדן אמון בין עורך דין ללקוח, אלא באיומים של ממש המופנים כלפי עוה"ד, בקללות, גידופים ונאצות המוחלפים בינו לבין לקוחו באולם בית המשפט במהלך הדיון ומול עיני ההרכב, באיומים קשים המופנים כלפי עוה"ד ומשפחתו בהודעות ווטסאפ, בשיחות שמקבל עוה"ד מגורמים עברייניים המבקשים "לתווך" או להעביר לו מסרים, ובהשלכה והנחה (בשני מועדים שונים) של רימון הלם בפתח הבית שבו מתגוררים גרושתו של עוה"ד וילדיו הקטינים. במצב הדברים הרגיל, עוה"ד היה משוחרר זה מכבר מהייצוג,  אולם מדובר ב"מגה-תיק" פלילי - שני כתבי אישום שאוחדו לכתב אישום אחד הכולל שבעה נאשמים ו-17 אישומים, שביניהם שלושה מעשי רצח, ניסיון רצח, עבירות נשק ועוד, ובין העדים הרבים יש מספר עדי מדינה שנמצאים בתוכנית להגנת עדים. למעשה, ישנם שני אינטרסים נוגדים - האינטרס של עוה"ד והאינטרס המערכתי של ניהול משפט פלילי כסדרו וכהלכתו.

זאת ועוד, נקבע כי אין חולק על חשיבות הזכות לייצוג כמכשיר לשמירה על זכויות הנאשם. סעיף 17 לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי: " 17. (א) סניגור שהנאשם העמיד לעצמו לא יפסיק לייצגו כל עוד נמשך המשפט או הערעור שלשמם הועמד, אלא ברשות בית המשפט;". כלומר, הזכות לייצוג אינה מוחלטת ואינה "בכל מחיר. כך גם נקבע סעיף 16 לחוק הסניגוריה הציבורית, ותקנה 8(א) לתקנות הסנגוריה הציבורית, הקובעת כי בהעדר שיתוף פעולה, רשאי סנגור ציבורי לבקש מבית המשפט לשחררו מייצוג. יחד עם זאת, סניגור אמור לכלכל בתבונה את מעשיו ולשקול היטב את כל הגורמים וההיבטים לפני שהוא מקבל על עצמו ייצוגו של נאשם, בבחינת "דע למה אתה נכנס". על הסניגור לזכור כי "מי שנטל על עצמו ייצוגו של נאשם, אחריות נטל על עצמו לייצוג מרשהו עד לגמר משפטו, ואין הוא יכול להיפטר מעולה, אלא ברשות בית המשפט ולאחר שנתקיימו נסיבות המצדיקות את הדבר" (בג"ץ 4974/92 בעניין רובין). סעיף 18 לחוק קובע כי גם במקרה של חילופי סניגורים, רשאי בית המשפט שלא לאשר את הפסקת הייצוג "אם ראה שחילוף הסניגורים מצריך דחיה בלתי סבירה של המשפט". כל זאת, על מנת להבטיח "ייצוג רציף, יציב ונטול זעזועים" עבור הנאשם (בג"ץ 4689/94 בעניין יצחק). לא כל אי נוחות ולא כל חילוקי דעות בין סניגור ללקוחו מצדיקים שחרור מייצוג. יש לקחת בחשבון שיקולים של יעילות הדיון, של הארכת משך ניהול המשפט, והדברים יפים במיוחד כאשר מדובר בתיק רחב-היקף.

עוד נקבע כי יש לזכור כי גם הסניגור הוא ככל האדם. בהינתן זכויות יסוד כמו כבוד האדם וחופש העיסוק, נקבע בפסיקה ש"אין לקבוע כי הסניגורים נעדרי זכויות. בוודאי אין לקבל את ההנחה לפיה מרגע שסניגור קיבל על עצמו ייצוג של לקוח הוא כבול בהסכמתו זו בכל מצב ובכל מחיר" (ע"פ 9285/20 בעניין עו"ד חצרוני). בית המשפט אף רשאי לומר לנאשם כי מיצה את זכותו לייצוג. בעניין דנן, אין מדובר "רק" בחרפות וגידופים ולשון משתלחת של לקוח בעורך דינו, אלא באיומים של ממש, שהגיעו לכדי הנחה והשלכה של רימון לעבר הבית שבו מתגוררים ילדיו של עוה"ד. הסימביוזה שבין עוה"ד ללקוחו אינה מוצלחת, בלשון המעטה, ויצרה תרכובת חומצית שאינה מאפשרת למערער להמשיך לייצגו. לאחר כל הגידופים והאמירות שהטיח הלקוח בעוה"ד, אין בהצהרתו כי כעת הוא מעוניין להיות מיוצג על ידי עוה"ד כדי לגבור על האינטרס והרצון של עוה"ד להשתחרר מייצוגו. אכן ישנו חשש לעיכוב בשמיעת התיק, אולם, שני עדי המדינה המרכזיים, נחקרו, ולא צפויה חקירה נגדית ארוכה לעדים האחרים. בית המשפט העיר כי אילולא הצהרותיו של עו"ד פלדמן כי הוא נוטל על עצמו את הייצוג, התסבוכת הייתה נמנעת, משלאור הצהרתו, בית משפט קמא נמנע מלהורות זה מכבר על העברת הייצוג לסניגוריה הציבורית.

יתרה מזו, נקבע כי המדובר ב"מגה-תיק" פלילי. כמעט שש שנים חלפו מאז הוגש כתב האישום הראשון בחודש דצמבר 2017, ומאותה עת שוהים זגורי וחלק מהנאשמים במעצר עד תום ההליכים. חלק מעדי התביעה הם עדים מוגנים על ידי הרשות להגנת עדים על כל המשתמע מכך. התשומות של ניהול ההליך הן עצומות וכוללות את אבטחתם של העדים וליווי ושמירה על שבעת הנאשמים, מה שמצריך היערכות מיוחדת גם של המשטרה, השב"ס ומשמר בתי המשפט. למרות שהמשפט מתנהל שלוש פעמים בשבוע, עדיין לא הסתיימה מסכת התביעה. התנהלותו של זגורי ושל הנאשמים האחרים מעלה חשש ברור כי לנאשמים יש אינטרס לגרור את המשפט ככל שניתן. עורכי הדין פלדמן וקסנטיני ממשיכים לייצג את זגורי, והסניגוריה הציבורית מתבקשת להיכנס לתיק בהקדם האפשרי. העברת הייצוג לסניגוריה יכולה להיעשות אף במתכונת הדרגתית, ככל שהדבר יעלה יפה, מתוך חתירה להמשך ניהולו של ההליך במתכונת יעילה ככל הניתן. אם ומכל סיבה שהיא, ייווצר מצב שבו זגורי אינו מיוצג, הרי שבית המשפט יהיה רשאי לבחון אם לראותו כמי שמיצה את זכותו לייצוג, ויהיה רשאי שלא להפסיק את המשפט ולאפשר לזגורי להפנות שאלות לעדים.

כב' השופטת ד' ברק-ארז הוסיפה כי אין מקום לכפות על עורך הדין את המשך הייצוג לאחר שהופנו כלפיו איומים מצד לקוחו. מסקנה זו מתחייבת ממהותם של יחסי עורך דין-לקוח, המושתתים על אמון. כאשר האמון נפרם ונסדק, ולמעשה נשבר לחלוטין, המשך הייצוג אינו בגדר האפשר. איום של לקוח על מי שמייצג אותו במשפט עלול להעמיד את הלקוח ואת עורך הדין משני צדי המתרס, באופן שיוצר ניגוד עניינים ואינו מאפשר לעורך הדין לייצג את הלקוח נאמנה. זכותו של בעל דין להיות מיוצג בהליך, ולא כל שכן במסגרתו של הליך פלילי שתוצאתו עשויה להיות הרשעה ושלילת חירות. אולם, דווקא משום כך, למערכת המשפט גם אחריות להגן על עורכי הדין מפני פגיעה בהם. ההגנה אינה יכולה לבוא לידי ביטוי רק במנגנונים של אכיפת החוק, כאשר האיומים עולים כדי עבירה פלילית, אלא צריכה גם לבוא לידי ביטוי בהגנה על עורך הדין מפני מצב שבו נכפה עליו המשך ייצוג בנסיבות שמעמידות אותו בסכנה או במצוקה. נסיבותיו של הערעור דנן מדגימות היטב את החשש לניסיון לשימוש לרעה בזכות הייצוג. זכותו של נאשם להחליף את סנגוריו השכם והערב, אינה בלתי מוגבלת. אף מתוך עמדת מוצא זהירה המכירה בחשיבות הרבה של שמירה על זכויותיו של מי שעומד למשפט פלילי, יש למנוע גלישה לעבר שימוש לרעה באותן זכויות תוך פגיעה באינטרס הציבורי שבקיום הליך פלילי תקין. ייתכנו מצבים חריגים שבהם בית המשפט יראה את הנאשם כמי שמיצה את זכותו לייצוג, אם כי מתוך שאיפה לצמצומם של מצבים אלה למינימום ההכרחי, וזאת כמוצא אחרון בלבד. הטעם לכך הוא שייצוג במשפט הפלילי משרת לא רק את הנאשם עצמו, אלא גם את האינטרס הציבורי בבירור האמת ובשמירה על מראית פני הצדק.

לסיכום, הערעור מתקבל.

ב"כ המערער: עו"ד יורם שפטל

ב"כ המשיבים: עו"ד עמרי כהן; עו"ד סיגל דהן הירש; עו"ד אביגדור פלדמן; עו"ד רלי אבישר רווה

ע"פ 7201/23

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:162
קומיט וכל טופס במתנה