דוח הסנגוריה הציבורית לשנת 2016 שפורסם השבוע מציף בעיות מהותיות בהתנהלות מערכת אכיפת החוק ומערכת המשפט, בהן שימוש מופרז בסמכויות המשפט הפלילי, כליאת קטינים בבידוד וחוסר במסגרות שיקומיות עבורם, שימוש במעצר כדרך להתמודד עם אנשים בעלי מוגבלות נפשית וטיפול לקוי בתלונות על שוטרים אלימים
שימוש יתר במעצרים, כתבי אישום על זוטות, השמדת מוצגים וטיפול לקוי בתלונות על אלימות שוטרים – אלו חלק מהכשלים החמורים שעליהם מצביע דוח הסנגוריה הציבורית לשנת 2016 שפורסם השבוע והוגש לשרת המשפטים.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
הדוח מציין את הישגי הסנגוריה הציבורית בשנים האחרונות, את החידושים השונים בעבודתה ואת היעדים שהציבה לעצמה בשנים הבאות. לצד זאת, הציף הדוח גם בעיות מהותיות בהתנהלות מערכת אכיפת החוק ומערכת המשפט.
בין היתר, מציינת הסנגוריה בדוח תופעה של שימוש מופרז בסמכויות המשפט הפלילי. "הסניגוריה הציבורית נתקלת שוב ושוב בהגשת כתבי אישום העוסקים בזוטות שאינן מגיעות כלל לרף הפלילי או במקרים בהם עושה המדינה שימוש במשפט הפלילי על אף קיומם של כלים מידתיים יותר", נכתב בדוח. "מדובר בכתבי אישום העוסקים במעשים פחותי ערך, הרחוקים לעמדתנו מן הרף הפלילי, שאינם מצדיקים את השימוש בכלי הפוגעני והחריג של הגשת כתב אישום. העמדה לדין במקרים כאלה מהווה גם בזבוז משווע של זמן שיפוטי ומשאבי ציבור".
מגמה בעייתית נוספת, לדעת הסנגוריה, היא השימוש בכלי המעצר, כדרך להתמודד עם אנשים בעלי מוגבלות נפשית. בהקשר זה התריעו בתי המשפט כי פעמים רבות "קל להתפתות ולפנות להליך הפלילי" בעניינם של אנשים בעלי מוגבלות נפשית, במקום למצות את הכלים האזרחיים הקיימים.
הדוח מציין עוד את השימוש החסר במנגנון השיקומי של שחרור מוקדם ממאסר, הנובעת ככל הנראה מתפיסה שגויה הרואה בשחרור על תנאי בעיקרו מעין "פרס" לאסיר, ולא מכירה בחשיבות של יציאה הדרגתית, מפוקחת ומוגבלת בחזרה לחברה, ככלי ראשון במעלה להפחתת חזרתיות ולשיקום אסירים. בעניין זה מציינים בסנגוריה כי מי שלא משתחרר בשחרור מוקדם על תנאי ומרצה את העונש המלא שנגזר עליו מאחורי סורג ובריח, חוזר לחיק החברה ללא כל ליווי ותכנית שיקומית, ועל כן הסיכוי שיחזור לבצע עבירות גדול בהרבה.
בעיה נוספת העולה בדוח היא השמדת מוצגים (או אובדנם) לאחר תום המשפט, תופעה היוצרת מכשול משמעותי המקשה ולעתים אף מונע חשיפה של הרשעות שווא, בהיעדר אפשרות לבצע במוצגים בדיקות מדעיות שבכוחן להוכיח קיומה של עילה למשפט חוזר. לאחרונה החלה הסניגוריה להיחשף לבקשות המוגשות על ידי התביעה בערכאות הדיוניות השונות, בהן מבקשת התביעה – הפועלת מכוח הנחייה חדשה של פרקליט המדינה – להורות על השמדת מוצגים בתום ההליך המשפטי למרות שלא חלפו המועדים הנקובים בחוק, לעתים אף לפני שההליך הפך חלוט.
הסנגוריה הציבורית מציינת בדוח את הקשיים בהשמת קטינים במסגרות שיקומיות-טיפוליות, ומבהירה כי קטינים רבים נאלצים לשהות במאסר ובמעצר רק בשל מחסור מקומות במעונות מותאמים ותקופות ההמתנה למעונות שאורכות חודשים רבים. "משמעות הדבר היא גזירת עתידם של קטינים רבים, אשר במקום לשהות במסגרת טיפולית, המקדמת שיקומם וחזרתם לחברה, נשלחים למסלול העונשי בכלא", נכתב בדוח. בסנגוריה מציינים כי השנה הובהר כי המחסור במקומות במעונות הנעולים אינו נובע רק ממחסור במיטות או בתקציבים, אלא גם ממצוקת ההעסקה ואיוש תקנים של אנשי הדרכה, שאינה מאפשרת מימוש המכסות הקיימות במעונות. בעיה מתמשכת נוספת נוגעת לתקופות המתנה ארוכות ביותר גם לחלופות המעצר המוסדיות. קטינים רבים שוהים שבועות ארוכים בבית הסוהר בהמתנה לצורך "ראיון קבלה" לחלופת מעצר, דווקא בתקופה הקריטית של חלון ההזדמנויות הצר המאפשר להם להשתלב בתהליכי טיפול ושיקום. בדוח מתייחסת הסניגוריה לבעיות שונות הקשורות בכליאת קטינים, ובין היתר מציינת כי קטינים רבים אינם זוכים לשחרור מוקדם ולתכנית שיקום; כי קיים שימוש מוגבר ובלתי מידתי באמצעי הבידוד; וכי הגיעו אליה תלונות חמורות של אסירים קטינים על אלימות מצד סגל בית הסוהר.
עוד צוין כי מרבית העצורים עדיין אינם זוכים לממש את זכות ההיוועצות שלהם בסניגור לפני חקירתם במשטרה. למרות פסקי הדין של בית המשפט העליון, ועל אף הוראות החוק והתקנות, משטרת ישראל עדיין לא מקפידה ליידע את כל העצורים על זכותם להיוועץ בסניגור בכלל, ובסניגור ציבורי בפרט, טרם חקירתם, ולאפשר להם היוועצות כזו. התוצאה היא כי מרבית החשודים המובאים לתחנת המשטרה נחקרים ומוסרים הודעותיהם מבלי שקיימו את זכותם להיוועץ בעורך דין. כמו כן, מתעורר החשש כי אופן יידוע החשודים על זכותם להיוועץ בסניגור לפני תחילת החקירה פגום, וכתוצאה מכך העצורים "מוותרים" על ההיוועצות שלא מדעת.
כשל נוסף שעליו מצביעה הסנגוריה הציבורית הוא הטיפול הלקוי בתלונות על אלימות שוטרים. "כאשר מדובר בתלונות הנוגעות לאלימות משטרתית, שיעור התלונות שנחקרו וכן שיעור התלונות שהסתיימו בהעמדה לדין פלילי או משמעתי הינו נמוך יחסית", נכתב בדוח. "הסניגוריה הציבורית סבורה כי אלימות של שוטרים כנגד אזרחים היא תופעה שאין להשלים עמה במדינה דמוקרטית. מצב בו תלונות של אזרחים בנושא זה לא נחקרות עד תום משדר מסר בלתי ראוי לאזרחים ומביא לאובדן האמון שלהם במערכת. אי מיצוי החקירה משדר גם מסר בעייתי לשוטרים אלימים, כאילו המדובר בהתנהגות שניתן לעבור עליה לסדר היום. מן הראוי לאמץ את המלצות מבקר המדינה ולפעול ליישומן בהקדם, על מנת לשפר את הטיפול מערכתי בהתמודדות עם מקרים של אלימות פסולה מצד שוטרים כלפי אזרחים".
לדברי הסניגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר:, "לאורך השנים, הסניגוריה הציבורית קראה להתמודדות רציונלית ויעילה יותר עם תופעות של עבריינות ופשיעה. נקיטה בהליכים שיקומיים עדיפה פעמים רבות על כליאה, הן מבחינת הצדק והן מבחינת האינטרס הציבורי שבמניעת עבריינות. לאחרונה נראה כי תפיסה זו חלחלה גם לדרג מקבלי ההחלטות, ואנו מקווים שאכן מדובר במגמה שתימשך. בדוח הפעילות השנתי שזורים הישגיה הרבים של הסניגוריה הציבורית בשנה החולפת, הן בייצוג לקוחותיה והן בפעילותה המוסדית לשמירה על זכויותיהם של חשודים, נאשמים ואסירים. לצד זאת, אנו מתריעים על שורה של אתגרים ובעיות שעדיין ניצבים לפתחה של מערכת המשפט הפלילית בישראל, מתוך תקווה כי הגורמים האמונים על הנושא יידרשו אליהם בהקדם. הדוח משקף גם את עבודתם המקצועית ואת מסירותם של הסניגורים הציבוריים, אשר מייצגים את לקוחותיהם נאמנה ומעניקים להם ייצוג משפטי איכותי".
