נהג מונית שנעצר על ידי שוטר לאחר שעבר עבירת תנועה מסר לו את רישיון הנהיגה של אחיו, לאחר שרישיונו שלו פקע ב-2008. ביהמ"ש דחה את הטענות ל"דם רע" בין הנאשם לקצינת המבחן, שנמנעה מלהמליץ על שיקום, והבהיר כי אין להפריד בין דפוסי הנהיגה של הנאשם לבין מעורבותו ההולכת ומעמיקה בעבריינות
בית המשפט לתעבורה בתל אביב גזר שבעה חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי על נהג מונית שביצע מספר עבירות כשהוא בלתי מורשה לנהיגה במונית ותוקף רישיון הנהיגה שלו פג.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
הנאשם, יהורם אביטן, נעצר על ידי שוטר לאחר שעבר עבירה של אי מתן זכות קדימה להולך רגל על מעבר חצייה. הוא נדרש להזדהות ומסר רישיון נהיגה על שם אחיו, שכן רישיון הנהיגה שלו פקע באוקטובר 2008, והתברר כי הוא אינו מורשה לנהיגה במונית.
אביטן הואשם בשורת עבירות תעבורה, בהן נהיגה ללא ביטוח ומסירת פרטים כוזבים, והורשע על פי הודאתו. תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם ציין יש לו דפוסי התנהגות בעייתיים מושרשים, וכי סנקציות שהוטלו עליו לא הביאו לשינוי בהתנהלותו. נוכח האמור, הגיע שירות המבחן למסקנה כי סיכויי שיקומו של הנאשם נמוכים ועל כן נמנע מלהמליץ על תוכנית שיקום או על הארכת המאסר המותנה שהוטל עליו בעבר בשל עבירות קודמות.
הפרקליטות עתרה להטלת עונש מאסר שלא יפחת מ-18 חודשים ועונשים נלווים, על רקע עברו התעבורתי של הנאשם הכולל עשרות הרשעות קודמות. מנגד, טען ב"כ הנאשם כי קיים "דם רע" בינו לבין קצינת המבחן שערכה את התסקיר, וכי התסקיר אינו מתייחס כלל לדפוסי הנהיגה של הנאשם. עוד טען ב"כ הנאשם כי הפעלת המאסר המותנה בנסיבות העניין אינה סבירה ואינה צודקת.
השופט דן סעדון דחה את הטענות הנוגעות ל"היתקלות" קודמת בקצינת המבחן ולהשפעה כלשהי על עניינו כעת, וקבע כי קיים דפוס ברור ובעייתי של הנאשם בתחום התעבורה, וכי דפוס זה אינו פן יחיד של מעורבותו ההולכת ומעמיקה בעבריינות כללית. לדעת השופט, כל ניסיון להבחין בין דפוסי הנהיגה של הנאשם ליתר התנהלותו ביתר תחומי החיים הוא מלאכותי ואין בו ממש.
השופט דחה עוד את טענת ההגנה כי בית המשפט רשאי לסטות מתסקיר "שלילי" כשם שהוא רשאי לסטות מתסקיר "חיובי". בעניין זה הובהר כי המלצה חיובית של שירות המבחן השמה דגש על שיקולי שיקום אינה כובלת בהכרח את שיקול דעתו של בית המשפט, הצריך לתת דעתו לכלל שיקולי הענישה. לעומת זאת, כאשר שירות המבחן בא – לאחר ששם לנגד עיניו בעיקר את שיקולי שיקומו של הנאשם – בהמלצה שלילית, קשה לבית המשפט לאמץ עמדה שיקומית מבלי להצדיק זאת בטעמים כבדי משקל.
השופט הוסיף כי העבירות שעבר הנאשם במקרה זה מהוות חלק מאירוע אחד, והעונש ההולם במסגרתן מתייחס לאירוע כמכלול ולא לעבירה זו או אחרת שנעברה במסגרתו. על כן, קבע השופט, ניסיונה של ההגנה לבודד את העבירה של נהיגה תוך פקיעת רישיון הנהיגה, מעבר למלאכותיותו הברורה, הוא גם חסר טעם שכן בעבירה זו עשוי בית המשפט להטיל עונש מאסר בפועל.
עם זאת, הבהיר השופט כי המסוכנות הנשקפת מצד נהג רכב ציבורי שאין לו רישיון לרכב ציבורי אך יש לו (או היה יכול להיות לו אילו טרח לחדשו) רישיון לכלי הרכב לפני סיווגו כרכב ציבורי נמוכה יותר מהמסוכנות הנשקפת מצד מי שנהג ברכב בשעה שלא הוכשר כלל לתפעולו (הפיזי) של הרכב ומערכותיו.
בקביעת העונש התחשב השופט לקולה בהודאתו המהירה של הנאשם ובנסיבותיו האישיות, וכן בחלוף הזמן ממועד האירוע. מנגד, הובא בחשבון עברו הפלילי והתעבורתי. השופט גזר על הנאשם מאסר בן 7 חודשים, תוך הפעלה בחופף של מאסר מותנה בן 7 חודשים בתיק אחר, פסילת רישיון למשך 18 חודשים, מאסר על תנאי בן 8 חודשים לשלוש שנים ופסילה מותנית בת 6 חודשים לתקופה זהה.
