המחוזי קבע כי שנת מאסר שהושתה על איש עסקים ישראלי שהעביר מידע לגורמים איראניים הינה ענישה מקלה במיוחד שספק אם היה מקום לקבלה לולא הסדר הטיעון והקשיים הראייתיים. התמודדות עם תופעה פסולה ומסוכנת זו מקבלת משנה תוקף במיוחד על רקע מלחמת "חרבות ברזל" ומחייבת ענישה מרתיעה
עסקינן בגזר דינו של נאשם אשר הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בביצוע עבירה של מגע עם סוכן חוץ ובעבירה של מסירת ידיעה לאויב. בשנים האחרונות ניכרת מגמה מצד גורמי מודיעין באיראן, לנסות ולגייס סוכנים בישראל מתחומים מגוונים ובין היתר, כאלה הנגישים לעמדות מפתח במדינה ובהעדפה להפעלת סוכנים אלו על ידי "מפעיל קדמי" מטעמם, שאינו גורם מודיעין איראני לרוב דובר ערבית ובעל תחום עיסוק המאפשר לו תנועה בעולם כגון עסקים או עיתונות. הוא זה שיוצר קשר ראשוני - בכסות תמימה - מגייס את הסוכנים, נמצא עימם בקשר, מקבל מהם מידע ומעבירו הלאה. הנאשם הוא איש עסקים אשר משנת 2019 לערך, עסק בשותפות עם אנשי עסקים ישראלים אחרים בניסיון לקדם עסקאות עם מדינות שונות באזור המזרח התיכון. במסגרת קשרים עסקיים, נוצר קשר בין הנאשם ובין אדם בשם ח'יידר, אשר מסר לנאשם כי הוא אזרח עיראקי המתגורר בתורכיה ובעיראק. הנאשם הצטרף לרשימת תל"מ ופרסם בעמוד הפייסבוק שלו תמונות עם בחירים בתל"מ ובכחול לבן, בניהם בוגי יעלון ובני גנץ. בעקבות פרסומים אלו, בשיחות עם ח'יידר, פיאר הנאשם את עצמו וטען כי הוא נמנה בין מקבלי ההחלטות במדינה. במספר מועדים במהלך תקופה זו, מסר הנאשם לח'יידר מידע שנודע לו בישראל, אודות פעילותם של כוחות הביטחון בישראל, פעילותו של שר הביטחון בני גנץ ועסקאות צבאיות שנעשו בין ישראל לארצות הברית ועוד. הנאשם עשה כן על מנת להעלות את ערכו בעיני האיראנים ולקבל תמורה עבור המידע שמסר. הנאשם עשה כן על מנת לגרום לאיראנים, אזרחי מדינת אויב, לרצות לקבל ממנו מידע ולשלם עבורו.
לעמדת המדינה, יש לגזור על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל. צויין כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא נמוכה, זאת משעבירת מסירת מידע לאויב אינה כוללת במקרה דנן כוונה לפגוע בביטחון המדינה ונסיבה של ידיעה העלולה להיות לתועלת האויב. באשר לעבירת מגע עם סוכן חוץ, היא אינה ברף הגבוה בשים לב כי היא אינה באה בשילוב עם עבירות נלוות.
הנאשם טען כי לא הייתה לו כוונה לפגוע בביטחון המדינה ומעשיו בוצעו על רקע משבר כלכלי אליו נקלע. כל הידיעות שהעביר לא הועילו לאויב. בחלקן הידיעות היו כוזבות ובדויות ובחלקן האחר, נלקחו מאתרי חדשות.
כב' השופטת ט' לחיאני שהם פסקה כי הערכים החברתיים המוגנים אשר נפגעו כתוצאה ממעשי הנאשם כוללים בתוכם את ביטחון המדינה ושלום הציבור. בית המשפט העליון הבהיר לא אחת, כי יש לנקוט יד קשה כנגד מבצעי עבירות ריגול בכלל שכן אלה חותרות תחת קיומה של מדינת ישראל ופוגעות בביטחונה, ובעבירת מגע עם סוכן חוץ בפרט. ביחס לעבירת מגע עם סוכן חוץ, קבע המחוקק עונש מרבי של 15 שנות מאסר, ובעבירת מסירת מידע לאויב, 10 שנות מאסר - ובכך הביע את דעתו בדבר החומרה שבעבירות אלה. הנאשם לא ביצע את העבירות מתוך כוונה לפגוע בביטחון המדינה והמידע שעבר לא היה כזה שפגע בפועל בביטחונה. עם זאת, לא ניתן להתעלם מעובדת היותו של הנאשם אזרח המדינה, דבר המאפשר לו חופש תנועה בתוך ישראל ומהווה יתרון חשוב שהוא בגדר "נכס" לארגוני הטרור, לצד פוטנציאל הנזק הקיים בעבירות אלה. בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי בתי המשפט שוקלים פרמטרים שונים, בהם את התכנון שקדם לעבירה, משך הקשר עם אותו סוכן חוץ, התקופה בה העבירות בוצעו בהקשר הביטחוני מדיני, אופי הידיעות שהועברו לאויב והיקפן, רמת התחכום, הנזק שנגרם והנזק הפוטנציאלי. ככלל בעבירות מסוג זה, נוהגים בתי המשפט להחמיר בענישה ולהטיל עונשי מאסר מאחורי סורג ובריח.
באשר לנסיבות ביצוע העבירה, נקבע כי יש לקחת בחשבון שהנאשם הוא המבצע היחיד של העבירה וכי חלקו בביצועה משמעותי אף אם זו בוצעה בהשפעה מסוימת של אחר עליו. הסיבה שהובילה את הנאשם לביצוע העבירות היא משבר כלכלי אליו נקלע ורצונו לקבל תמורה כספית למידע. אין באמור כדי להפחית באופן משמעותי מחומרת מעשיו, זאת לאור משך הזמן בו הקשר נשמר בין הנאשם לח'יידר - גם לאחר שהתבררה לנאשם זהותו של ח'יידר, וכן לאור מהות הקשר ונכונות הנאשם ליתן עוד ועוד מידע אודות מדינת ישראל, צה"ל וגורמים בכירים בממשלה - כל אלה המעידים על פוטנציאל הנזק הטמון בביצוע עבירות אלה. אין להתעלם מכך שאף אם המידע שהועבר על ידי הנאשם לא היה ברמת ביטחונית גבוהה או מבלי שבכוונתו היה לפגוע בביטחון המדינה, גם מידע שבעיני הדיוטות ייחשב חסר ערך אולם הצלבתו עם מידע המתקבל ממקורות אחרים, יש בו כדי לסייע לאויב לבצע הערכות מצב עדכניות וממילא לפגוע במדינת ישראל. נוסף לאלה, יש ליתן משקל לנזק הפוטנציאלי שיכול היה להיגרם ממעשיי הנאשם. לאור האמור נקבע כי מתחם העונש ההולם בגין מכלול מעשיו של הנאשם נע בין 20-40 חודשי מאסר בפועל. העתירה העונשית של המדינה במסגרת הסדר הטיעון מהווה חריגה משמעותית לקולה, שבהעדר הסדר הטיעון והשיקול הראייתי העומד בבסיסו - לא היה מקום לחריגה זו. הנאשם אב ל- 21 ילדים, וברור כי הטלת מאסר בפועל תשפיע עליהם כפי שמעצרו השפיע ופגע בין היתר, בשמה של המשפחה, חינוך ילדיו של הנאשם ומצבה הכלכלי. עם זאת, לאור עברו הפלילי, לקיחת אחריות חלקית בלבד מצידו, לאור ניסיונו להטיל האחריות על אחרים, ובשים לב לגורמי הסיכון שעדיין מתקיימים בעניינו, העמדה העונשית של המדינה היא עמדה מקלה במיוחד שאילולא הסדר הטיעון שנעוץ אף בשיקולים ראייתיים - ספק אם היה מקום לקבלה.
יתרה מזו, נקבע כי שיקול נוסף שעל בית המשפט לשקול, הוא שיקול הרתעת הרבים. לאחרונה נצפית מגמה ברורה מצד גורמים עוינים והעומדת בראשם - איראן, לנסות לגייס סוכנים בישראל אשר יעבירו לה מידע ביטחוני לטובת מטרתה המוצהרת והיא, פגיעה במדינת ישראל ובאזרחיה. הגם שמעשיו של הנאשם בוצעו לפני מספר שנים לא ניתן להתעלם ממצבה הביטחוני של המדינה כיום. התמודדות עם תופעה פסולה ומסוכנת זו מקבלת משנה תוקף במיוחד על רקע מלחמת "חרבות ברזל" בה מדינת ישראל מצויה כיום וחייבת לבוא לידי ביטוי אף בענישה מרתיעה. זאת, הן על מנת להרתיע עבריינים פוטנציאליים מביצוע עבירות דומות, והן על מנת לבטא את סלידת החברה ממעשים אלה באמצעות הטלת עונש הולם. משכך, לא ניתן להימנע מעונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. על אף הקושי ראייתי, בסופו של יום, כתב האישום גם לאחר תיקונו מצדיק מלכתחילה ענישה מחמירה בהרבה מזו אליו עתרה המדינה.
לסיכום, על הנאשם נגזרו 12 חודשי מאסר בפועל, וקנס בסך 15,000 ₪.
המאשימה יוצגה ע"י: עו"ד חיים שוויצר; הנאשם יוצג ע"י: עו"ד אבי חימי; עו"ד משה וייס
