חדשות

אין ספק כי הורים זכאים לגדל את ילדיהם כראות עיניהם ולקבוע עם מי יתראו, אף לעתים ניתוק ילדים מסבא ומסבתא מהווה פגיעה של ממש בטובת הילדים. מה צריכים לפסוק בתי המשפט במקרה כזה?

עד לפני מספר שנים, זכויותיהם של סב וסבתא לקשר עם נכדיהם היו תלויות באופן כמעט בלעדי ברצונם הטוב של ילדיהם. בתי המשפט קבעו וממשיכים לקבוע כי להורים ניתנת זכות הבכורה להחליט בעניינם של ילדיהם וכי אין לפגוע באוטונומיה שלהם בעניין זה. רק בסיטואציה בה אחד מן הילדים נפטר, הייתה לסבים הזכות על פי דין לבקש להיות בקשר עם נכדיהם.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

שינוי בזכות סבא וסבתא לפנות לערכאות על מנת לפעול למען קיום קשר עם נכדיהם עולה מן התיקון לתקנות סדר הדין האזרחי משנת 2007. תקנה 258כא1 קובעת כי: "הורה הורהו של קטין רשאי להגיש בקשה ליישוב סכסוך בינו לבין הורה של קטין, בעניין קביעת דרכי קשר בינו לבין הקטין להבטחת טובת הקטין, לפי סעיף 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות". מאז התיקון לתקנות, הוכרה האפשרות למתן זכות עמידה לסבים ולסבתות לנקוט בהליך שמטרתו, הסדרת קשר בינם לבין נכדיהם.

בשנת 2012 נוסף לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות סעיף 28ב, שעל פיו "בית המשפט רשאי, אם ראה שהדבר הוא לטובת הקטין, להחליט בבקשת הורי הוריו בעניין הקשר בינם ובין הקטין". עניין זה מקבע באופן חזק ומשמעותי יותר את זכויות הסב והסבתא לקשר עם הנכדים.

פסק דינו של כבוד השופט שאול שוחט מיולי 2012, הביא לידי ביטוי את התיקון לתקנות הסד"א וקבע כי לסבתא יש זכות לתבוע זכויות לקשר עם נכדיה. בפסק דין זה הוסיף כבוד השופט שוחט ואישר את פסיקות קודמיו שלפיהן "זכותם של ההורים להחליט מהי טובתו של הילד, כולל ניתוקו מהורי הוריו, תגבר על זכותו של כל גורם אחר, כולל משפחתו המורחבת של הקטין, ויש אפוא להעניק זכות התערבות להורי ההורים בזהירות רבה מאוד ובמשורה". מנגד, כשטובת הילדים נפגעת וכשמתברר לבית המשפט כי טובתם היא להיות בקשר עם סבם וסבתם, טובת הילדים תגבר ובהתאם לנסיבות העניין בית המשפט יפסוק בהתאם לטובתם, ולעיתים (בתלות בגילם של הילדים) אף בהתאם לרצונם.

אין ספק כי הורים זכאים לגדל את ילדיהם כראות עיניהם ולקבוע אף עם מי יתראו ובאיזו תכיפות, אולם מדובר בנושא מורכב. לעיתים קיים סכסוך קשה בין הסב והסבתא לבין ההורים ובמצב עניינים כזה, לא בטוח כי זו תהא טובתו של הילד להיות בקשר עם מי שהוריו מסוכסכים עמם היות שהם עלולים להיקלע שלא מרצונם לתוך המריבה ולהתבקש לבחור צד. הורים בוודאי אינם חייבים לאפשר הסדרי קשר עם מי שהם נמצאים עמם בסכסוך, אף אם מדובר בהוריהם.

במקרים אחרים, נמצאים האב והאם בסכסוך גירושין ביניהם וכתמיד בכל מאבק כזה הילדים הם הסובלים העיקריים. הכנסת גורם נוסף לתוך המאבק – סבתא וסב, עלול לפגוע באופן חמור עוד יותר בילדים. ברמ"ש 67753-06-17 (האם נ' הסבים), דיווחו רשויות הרווחה על מאבק קשה שמתנהל בין ההורים בו שותפה הסבתא והמליצו כי הילדים יפגשו את הסבים במרכז קשר למשך שלושה חודשים. הכנסת ילדים למרכז קשר לשם קיום מפגשים היא טראומטית ובעייתית כשמדובר בהוריהם, ואין כל צורך לפגוע בהם מעבר לכך ולהכניס אף את הסבים למשוואה.

יחד עם זאת, לעיתים ניתוק ילדים מסבא ומסבתא טובים שכבר היו עמם בקשר, שלא לומר כאלו שגידלו אותם מגיל צעיר, מהווה פגיעה של ממש בטובת הילדים. עפ"י אבי תורת ההתקשרות, ג'ון בולבי, בנפשו של הילד הקטן טבוע צורך מולד ואוניברסלי ליצור קשר עם המטפלים המרכזיים בחייו. קשר זה הוא חשוב ביותר לשם התפתחותו הרגשית חברתית התקינה. במידה שקשר כזה נוצר גם עם הסב והסבתא, ניתוקו של הקשר עמם עלול לפגוע בטובת הילד ואף לגרום לו נזק נפשי התפתחותי. זאת ועוד, בסיטואציות בהן הילדים מוזנחים בביתם ועלולים להיות מוצאים ע"י רשויות הרווחה למסגרות חוץ ביתיות זרות, מן הראוי היה להעבירם בנסיבות המתאימות לסבא ולסבתא, במידה שמדובר בסבים אשר נמצאים בקשר הדוק ומיטיב עם הילדים ובכך למזער את הפגיעה בהם ולפעול לטובתם.

לסיכום, טוב עשה המחוקק בכך שנתן זכות עמידה לסבים ואיפשר להם לבקש זכויות קשר עם נכדיהם. יחד עם זאת, בתי המשפט פועלים כשורה, כאשר הם מבררים כל מקרה לגופו ומוודאים שחידוש הקשר עם הסב ועם הסבתא נדרש לטובת הילדים ולא מנוגד לטובתם. האוטונומיה של ההורים בכל הנוגע לילדיהם חייבת להישמר אך יחד עם זאת, טובת הילדים היא ערך עליון. כפי שקבע לא אחת כבוד השופט דניאל טפרברג: "חשיבותו של שיקול זה היא כה מכרעת, עד כי כל קביעה שאיננה עולה עם טובת הקטין מהווה חריגה מסמכות".

הכותבת, עו"ד יעל גיל, עוסקת בדיני משפחה וגירושין. לאתר המשרד: http://www.yaelgil.co.il/