חדשות

הוועדה לזכויות הילד קיימה דיון סוער בנושא מעורבות הרשויות למען הילד, הנפגע ממאבקי הגירושין של הוריו, ואוזלת היד של המערכת. אב גרוש: "הפכתי לאבא לפני כשלוש שנים. מאז פגשתי את הילד שלי 127 שעות ברוטו, ויש כמוני אלפי אבות". ד"ר יואב מזא"ה: "ניכור הורי הוא התעללות, תמוהה בעיני הסובלנות לתופעה"

דיון סוער של הוועדה לזכויות הילד בנושא מעורבות הרשויות למען הילד בעת משברי גירושין והתמודדות עם התופעה של "ניכור הורי" העלה כי המערכת אינה ערוכה להתמודד עם התופעה הרחבה. בדיון שהתקיים אתמול (ג', 24.10) פנתה יו"ר הוועדה ח"כ יפעת שאשא ביטון למערכת בתי המשפט והרווחה בקריאה לתעדף את הטיפול במקרים אלה, והבהירה כי זהו תפקידה של המערכת לטפל בכך.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

ח"כ ביטון פתחה את הדיון ואמרה כי זהו דיון אמוציונאלי מאוד. " לא נכנס למלחמה שבין המינים, אנחנו פה למען הילדים", אמרה ח"כ ביטון. "הדיון הוא לא על פגיעות בין הגבר לאישה ולהפך אלא מה זה עושה לילד, איך אנחנו עוזרים לילדים לעבור את התקופה הזו, שיזכו גם לאימא וגם לאבא לאחר הגירושים. הדיון. חייב להיות שינוי בתפיסה החברתית שאנחנו נמצאים בה. זיהיתי הטיה מגדרית במקרים לא מעטים, זה מתחבר גם לניכור הורי. יש לילד זכות לראות את שני הוריו. ליוויתי מקרה בו כל פעם שאם רצתה להעניש את האב  היא הייתה מזמינה משטרה ומביאה את הילדים ממנו באמצע הלילה. הגעתי למסקנה, שהילדים צריכים מישהו שילווה אותם ורק אותם כשיש סביבם סכסוך גרושים קשה, ושהמערכת צריכה לטפל בתופעה הזו".

"צריך לחנך גם את עורכי הדין"

השופט בדימוס פיליפ מרכוס ציין כי "עיקר העבודה צריכה להיות בתכנון עתידי, בדיעבד קשה מאוד להשפיע על הורים הנמצאים בתוך מאבק. במישור הראשון יש להביא להכרת התופעה בקרב ציבור ההורים, דבר שני יש לחנך את ההורים על החשיבות שלהם לילדים ועל המחויבות שלהם, הכוללת עידוד של הילד להיות בקשר גם עם ההורה השני. המישור השלישי הוא זיהוי מוקדם. מי שעובד במקצועות עם ילדים, בעיקר רופאי ילדים ומשפחה, לעיתים פקידת קבלה שם, יכולים לזהות תופעות שיביאו לכדי ניתוק הקשר ולהביא לטיפול מוקדם. תנאי להתערבות משמעותית של בית המשפט הוא שהדבר יגיע לבית המשפט בזמן אמת".

לדברי השופט מרכוס, "צריך לחנך גם את עורכי הדין. כאשר בא הלקוח ואומר אני חושש שההורה השני משפיע על הילד, עורך הדין צריך לזהות את המקרה כדחוף ולפנות לבית המשפט שייתן צווים וגם יטיל סנקציות על מי שלא מקיימם. צריך לחנך גם את השופטים על הדחיפות בהתערבות מידית במקרים האלה. רק אם אתה פועל מידית יש לך סיכוי לטפל".

ח"כ שאשא ביטון העירה כי "יש חקיקה, יש הסדרי ראיה, ושופטים לא עושים עם זה כלום. אם נדע להתגייס כולנו לטובת העניין הזה, נצליח להציל את המציאות הזו".

צופית גרנט, יוצרת ומגישת תוכניות דוקומנטריות, ציינה בדיו כי היא עובדת על סדרה בנושא זה, כולל מחקרים. "אם יצליחו להפריד את הניכור מסוגית הגירושין ויגדירו אותו כהתעללות בילד, יהיה פתרון", אמרה גרנט. "אבל אני מגלה בהכנת הסדרה שאין אף מרכז טיפולי שיכול לטפל בזה, כי אי אפשר לטפל בזה בפגישה אחת בשבוע כשהילד אצל ההורה המנכר. ההורה המנכר מטפל בילד, ונותן לו הכל אך באותו זמן הוא מלמד אותו שהאב בהמה, שהאמא בגדה בי. יש מקרים שלא קורה כלום שמונה חודשים למרות שהעובדות המטפלות מטעם המדינה מצהירות בפני בית משפט שהילד מנוכר. ההורים שלי התגרשו שהייתי בגיל 5 וחצי, שמעתי את ההורים מקללים ובועטים אחד בשני, בגיל 9 הגעתי לאמא ואז עברתי שנה וחצי התעללות מינית, הייתי קורבן לפדופיליה. חייתי אחר כך שנים בפנימייה שם הפכתי קורבן להתעללות מינית מצד מדריך. אף פעם לא הפסקתי לאהוב את ההורים שלי, כי אף אחד לא לימד אותי שהם לא בסדר. לא לימדו אותי לשנוא. נכון להיום למשרד הרווחה אין מענה לאף משפחה שיש בה ניכור הורי, צריך פה טיפול מאוד אינטנסיבי, צריך מסגרות".

ח"כ יעל כהן פארן הגיבה לדברים ואמרה כי "אין למערכת כלים לאבחן את התופעה, צריך לראות איך יוצרים את הכלים האלה. מערכת הסעד והרווחה צריכים להיות בקשר במסגרת זו".

הפיל הלבן בחדר

לדברי מיכל יעקב יצחקי, כתבת "ישראל היום", "90% ממי שפוגשים את הילד במרכזי הקשר אלה גברים. זה הגורם מספר אחת לניכור הורי, כי הילד לא פוגש את ההורה. זה לא שהאבות אלימים יותר, זה נובע מהטיה מגדרית, תמיד יראו את האם כקורבן ואת האב כפוגע. זה גורם גם עוול גם לילד, כי לא באמת שומעים אותו ובודקים מה קורה".

ד"ר יואב מזא"ה מהקריה האקדמית אונו הוסיף כי "בכל הקשור להפרות תנאי ראיות יש לבתי המשפט כלים. הם לא מפעילים אותם כי הם חושבים שזה לא מספיק חשוב. המחקר מלמד שניכור הורי זה סוג קיצוני של התעללות ופגיעה בילדים, לכן מאוד תמוה בעיני חוסר הפרופורציה של הסבלנות שמגלים לתופעה. מה היינו עושים אם היה חשש שיש חשד שההורה מכבה סיגריות על הילד? צריך לפעול באותה מהירות. אין הכשרה לא לשופטים, לא לעובדי הרווחה על הסימפטומים והצורך בהתערבות מידית".

רונית דרור, יו"ר עמותת לצדכם, ציינה כי "לרוב זה מתחיל בתלונות שווא, בעיקר כלפי אב. האב מורחק מהילדים לתקופה ואז יוצר הקרע. יש לנו מקרה של אב שמחכה יותר משנה להסדרי ראיה. הוא חזר כעת לראות את בנו לאחר תלונת שווא אך הוא עדיין לא יכול ללון אצלו".

עו"ד מירי ברנשטיין ממרכז רקמן הוסיפה כי "הקושי הגדול של התופעה הוא לזהות אותה. הורים מדברים בטלפון ובמצב המאוד קשה בניהם הם גם אומרים דברים לא פשוטים שהילד לצדם. לבוא ולומר במקרה כזה ההורה הוא מנכר, זה דבר בעייתי ביותר. להוציא את הילד בשנייה שאנחנו חושבים שיש ניכור הורי, להעביר אותו לאבא כשהילד לא רוצה לפגוש זה לא הגיוני. צריך להיזהר בהגדרת התופעה".

לדברי ירון מידן מעמותת אבות למען צדק, "יש פיל לבן בחדר והוא הגורם המרכזי להטיה. הגוף הזה מזמן הוא הגוף השולט במדינה. הגוף הזה באופן שיטתי פועל לניכור הורים, הגוף הזה הוא מערכת המשפט, שופטים מפלים יום יום על בסיס מגדרי את הגבר שמולם, בניגוד להתחייבות האישית שלהם בחוק שלא להפלות".

אהרון, אב גרוש ופעיל חברתי, סיפר: "הפכתי לאבא לפני כשלוש שנים. מאז פגשתי את הילד שלי 127 שעות ברוטו. טיפלתי בנכי צה"ל 13 שנה באחריות מאוד גדולה וחייהם היו בידיי, מעולם לא היה נגדי תיק פלילי עד שהאם ישבה וטענה שרצחתי אזרח זר, שהיא קמה בבוקר ובודקת את האוטו, שאין לה לבנת חבלה. אומרת לי העו"סית אתה לא אב של מרכז קשר, פקידת הסעד אומרת לשופט שעושים עוול לילד והוא מתעלם. בולען חברתי בשם הפמיניזם הרדיקלי. אני מגיע עם ארגז ענק של צעצועים לשעה הזו של המפגש עם הילד, אני הסופרמן שלו, לקחו מהילד שלי את הסופרמן שלו, יש כמוני אלפי אבות. אני לא מבין למה אני רואה את הבן שלי רק 137 שעות, בברית שלו לא הייתי. זה ניכור מערכתי לא ניכור הורי".

שינוי בתפיסה חברתית

אם ל-8 מהמגזר החרדי סיפרה בדיון: "אין לי קשר עם אף אחד מהילדים שלי כבר שנים. בחצי שנה האחרונה אני גם לא רואה את הקטנה שהייתי רואה לסירוגין. התופעה חוצה מגזרים. ביום שהחלטתי להתגרש אבא שלהם החליט שאני עלולה לרצוח מישהו. עברתי אבחון, החליטו שאני יכולה לקבל משמורת, אבל במדינה שמחליטה שאב מסית יכול לקבל משמורת, הם עברו בינתיים שטיפת מוח".

רקפת עצמון, עו"ס ראשית לעניין סדרי דין, משרד הרווחה, הגיבה לדברים ואמרה: "אנחנו בתהליך של שינוי חברתי. כל הזמן אנחנו בשינוי עמדות. כל החברה עשתה שינוי בתפיסה, בעקבות השינוי בתפיסה החברתית גם אנחנו משנים את התפיסה לאחר הרבה שנים שעבדנו בתפיסה מסוימת. העובדה היא שרצף השירותים משתנה. עו"ס שפוגש את ילדים חייב לשמוע את קולם, יחד עם ההורים ובנפרד מההורים. לשמוע את הקול, איך הילד מתנהג עם הורה אחד ואיך עם ההורה השני. הניכור לתפיסתנו הפך לתופעה משפחתית מהקשות שיש, אך לא כל קושי בקשר הוא ניכור הורי, גם הזילות בשימוש במושג הזה הוא מסוכנת".

ח"כ שאשא ביטון סיכמה את הדיון: "אלחם על כל אישה או גבר שסובלים מהתופעות האלה. לנגד עיני אלה הילדים שלהם, שיהיו הראשונים להרוויח. אנחנו חייבים לשים דגש על מהירות התגובה, גם הרווחה וגם מערכת בתי המשפט. נבקש שבמקרים של גירושים וסכסוכים יהיה תיעדוף והתהליך יהיה מהיר יותר מכפי שקורה היום. בתי המשפט חייבים לשים דגש על אכיפה של הסדרי ראיה, יש סנקציות בשביל זה. משרד המשפטים צריך להנגיש מידע לילדים, שידעו מי הכתובת אליה הם יכולים לפנות. זה לא עולה בדעתם, שידעו שיש להם כתובת. לצד אלה יש לקיים הכשרה לאנשי צוות, גם במערכת המשפט, הבריאות והחינוך. אנחנו חייבים להיות שם כדי לזהות את הדברים בזמן. אנחנו במהפכה חברתית, צריך לתת לזה את כל הזמן אך לשמור על הילדים באותה העת".