בעל ואישה הגישו בהפרש של שעתיים זה מזה בקשות לישוב סכסוך לבית המשפט לענייני משפחה ולבית הדין הרבני. הבעל, שהגיש ראשון את הבקשה, עתר למחוק את ההליך שפתחה האישה ולכן נדרש בית הדין הרבני לקבוע למי נתונה הסמכות
בית הדין הרבני בת"א נדרש לעניינם של בעל ואישה שהגישו בהפרש של שעתיים בקשות לישוב סכסוך לפי התקנות החדשות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה. הבעל, שהגיש ראשון את הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה, עתר למחוק את ההליך שפתחה האישה בבית הדין הרבני. אב בית הדין הרבני בת"א-יפו, הדיין הרב מאיר פרימן, קבע כי הבקשה שהוגשה ראשונה היא זו הקובעת ולכן הסמכות לדון ביישוב הסכסוך נתונה לבית המשפט לענייני משפחה.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
הצדדים הם בני זוג נשואים. בספטמבר האחרון הגיש הבעל בקשה לישוב סכסוך בבית המשפט לענייני משפחה, מכוח התקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה). שעתיים לאחר מכן הגישה גם האישה בקשה דומה לבית הדין ברבני בת"א. מאחר שמערכות המחשב של בית הדין ובית המשפט אינן מתואמות, בעת הגשת הבקשה בבית הדין לא ידעה המזכירות ששעתיים קודם לכן הוגשה בקשה דומה לבית המשפט למשפחה, ולכן החל ההליך המקביל בבית הדין. על כן עתר הבעל לבית הדין הרבני בבקשה למחוק את ההליך שהחל מטעם האישה ולביטול החלטות שניתנו בבית הדין, לאחר שבית המשפט לענייני משפחה סירב לדון בסוגיה זו בטענה כי במסגרת בקשה ליישוב סכסוך אין לו סמכות לדון בשאלת הסמכות אלא בבקשות דחופות לסעדים זמנים בלבד.
לאחר שהעביר את הסוגיה לחוות דעת המחלקה המשפטית של בתי הדין, החליט אב בית הדין הרבני, הרב מאיר פרימן, למחוק את הבקשה לישוב סכסוך שהגישה האישה בשל קיומו של הליך מוקדם יותר בפני בית המשפט לענייני משפחה. בעניין זה קובעות התקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) כי "לא תקבל מזכירות ערכאה שיפוטית בקשה ליישוב סכסוך אם כבר הוגשה בקשה ליישוב סכסוך בין הצדדים בין באותה ערכאה ובין בערכאה אחרת... הערכאה השיפוטית וכן רשם בערכאה השיפוטית רשאים למחוק בקשה ליישוב סכסוך... שהתברר כי היא התקבלה בניגוד להוראות תקנה זו".
בנוסף, למניעת תקלות דומות בעתיד, הורה הדיין למזכירות להעביר את העתק ההחלטה להנהלת בתי הדין ולהנהלת בתי המשפט לצורך מציאת פתרון מערכתי למניעת התופעה.
מנגד, דחה בית הדין את בקשת הבעל למחוק את בקשות האישה למתן סעדים זמניים. לפי סעיף 3)ז)(1) לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), הטיפול בסעדים זמניים נתון לכל ערכאה המוסמכת לדון לפי דין בעניין הצדדים. לדברי הרב פרימן, הפרשנות המקובלת של המושג "הערכאה השיפוטית המוסמכת לפי דין" היא לערכאה שיתכן שבהמשך תקנה סמכות לדון בעניין הצדדים. מאחר שבכל מקרה מחלוקות בעניין גירושין או שלום בית, אם יתעוררו, ידונו רק בפני בית הדין, די בכך ובספק היכן ידונו המחלוקות שבין הצדדים על מנת לקנות לבית הדין הרבני סמכות לטיפול בסעדים דחופים.
עו"ד ליאת חן, שייצגה את הבעל בהליך, מסרה בתגובה להחלטה כי "סוגיה זו לא הייתה ברורה עד כה במסגרת החוק להסדר התדיינות במשפחה שנכנס לתוקף רק ביולי 2016 והחלטה זו מסדירה סוגיה חשובה ועקרונית מבחינת מרוץ הסמכויות בהליך יישוב הסכסוך". עוד הוסיפה עו"ד חן כי "יש לציין שהעובדה שנסגר הליך יישוב הסכסוך בפני בית הדין לא מונעת מבית הדין לדון בסוגיית הסעדים הזמניים, והדבר יוצר מצב אבסורדי בו ערכאה שאינה דנה בישוב הסכסוך רשאית לדון בסעדים זמניים במהלך ישוב הסכסוך כל עוד ערכאה אחרת לא נתנה צו באותו עניין. לפיכך, עדיין יתכן מצב, כמו בתיק זה, בו הצדדים יתנהלו במהלך ישוב הסכסוך בפני שתי ערכאות, לרבות בשאלת סעדים זמניים. אין ספק שעניין זה יצטרך להסדיר המחוקק".
