בפיגוע, שאירע בשנת 2001, נרצחו שרון בן-שלום ז"ל, יניב בן שלום ז"ל ודורון סוורי ז"ל מיריות שנורו על רכבם בעת שנסעו בכביש 443. בנותיהן הקטינות של יניב ושרון ז"ל ניצלו לאחר שאמם גוננה עליהן בגופה. מתוך הפיצוי שנפסק תישא הרשות הפלסטינית ב-40% מהסכום
בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל בשבוע שעבר (ו', 17.11) תביעה שהגישו קרוביהם של שלושה נרצחים בפיגוע ירי שאירע בשנת 2001 נגד הרשות הפלסטינית, מבצעי הפיגוע ומרואן ברגותי, ופסק להם פיצוי עתק בסך 62 מיליון שקל. מדובר בהמשך להחלטה שניתנה בספטמבר 2014 בה קבע בית המשפט כי נוסף לאחריות המחבלים המבצעים גם הרשות הפלסטינית אחראית בנזיקין.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
באוגוסט 2001, במוצאי שבת, אירע פיגוע ירי קשה בכביש 443 במהלכו נורו יריות על רכב שבו נסעו 3 מבוגרים ושתי תינוקות ששבו מטיול באילת. כתוצאה מהירי נרצחו שלושת המבוגרים שהיו ברכב, שרון בן-שלום ז"ל, יניב בן שלום ז"ל ודורון סוורי ז"ל. שתי התינוקות, אפרת ושחר בן שלום ניצלו לאחר שאמן שרון סוככה עליהן בגופה, והן גודלו מאז על ידי אחות האם ובעלה.
בפסק הדין שניתן בשבוע שעבר, חייב בית המשפט המחוזי בירושלים את הרשות הפלסטינית ואת מבצעי הפיגוע לפצות את קרובי הנרצחים בסך של 62 מיליון שקל. לצדם חויב גם מרואן ברגותי, שהוכר כמי שעמד מאחורי הפיגוע הקטלני. בפסק הדין נפרסה התמונה המלאה של הנזקים הפיזיים והנפשיים של כל קרובי המשפחה, לרבות הורי הנרצחים ובנותיהן היתומות. מדובר בהמשך להחלטה שניתנה בספטמבר 2014, בה קבע סגן הנשיא משה דרורי כי נוסף לאחריות המחבלים המבצעים, הרשות הפלסטינית אחראית אף היא בנזיקין - הן כמשדלת ומסייעת לביצוע הפיגוע, הן באחריות אישית על פי עוולת הרשלנות עקב אספקת הנשק ששימש לביצוע הפיגוע, והן בשל המימון של מבצעי הפיגוע.
בקביעת גובה הפיצוי הביא בחשבון בית המשפט שיקולים רבים, ולבסוף קבע כי יש מקום להטלת פיצויים עונשיים בסך של 10 מיליון שקל לכל אחד מעיזבונות שלושת הנרצחים, 6 מיליון שקל לכל אחת מהיתומות ו-5 מיליון שקל לכל אחד מהורי הנרצחים. מנגד, נדחתה טענת התובעים כי יש לחייב את הנתבעים לשלם לכל אחד התובעים 20 מיליון שקלים, בעקבות תיקון של תקנות האגרות לפיו תביעת נזק בגין פעולות טרור ואיבה עד 20 מיליון שקל לכל תובע פטורה מאגרה. נקבע, כי במסגרת תיקון אגרות אין להסיק מהו רף הפיצוי הראוי. עוד נדחתה טענת התובעים לפיה יש מקום לחייב פיצויים ברמה של מאות מיליוני דולרים כפי שפסקו בתי המשפט בארה"ב, וזאת לאור ההבדל בין ישראל וארה"ב בתחום פיצויי הנזיקין.
נוסף לאמור נדחתה טענת הנתבעים כאילו תנאי מוקדם לקבלת הפיצוי הוא החזר של הסכומים שקיבלו התובעים מהמוסד לביטוח לאומי במסגרת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, ונקבע כי כאשר מדובר בפיצויים עונשיים, זכאים התובעים הן לפיצוי שנקבע בתיק זה והן לסכומים שמשולמים להם על ידי המוסד לביטוח לאומי על פי החוק האמור.
בכל הנוגע לחלוקת הפיצוי, קבע בית המשפט כי מאחר שיש הבדל בין מבצעי הפיגוע לבין האחריות השילוחית והאחרת של הרש"פ, נקבע כי מתוך סך 62 מיליון שקל תשלם הרשות הפלסטינית 40% (24.8 מיליון שקל); ומבצעי הפיגוע ישלמו 60% (37.2 מיליון שקל). כמו כן נקבע כי על פי החלוקה הנ"ל ישלמו הנתבעים את שכר טרחת עורכי הדין של התובעים והוצאותיהם המשפטיות בשיעור 20% מן הסכום שנפסק.
