בית המשפט המחוזי מרכז קיבל תביעת רשלנות רפואית שהגישו הורים שבנם התינוק נפטר בפגייה בהיותו בן 17 ימים בלבד. נקבע, כי היה מקום להתחיל את הטיפול האנטיביוטי ביילוד בשלב מוקדם יותר וכי הייתה התרשלות בתיעוד הרפואי שנערך על ידי הרופאים
התובעים הם הוריו ועיזבונו של יילוד שנפטר בהיותו בן 17 ימים בלבד, לאחר שנולד כפג בבית חולים "העמק" בשבוע 27+5 להיריון במשקל 1.012 ק"ג. לאחר הלידה ניתן ליילוד טיפול אנטיביוטי רחב טווח לשם מניעת זיהום ובתום 72 שעות הומר הטיפול בטיפול באנטיביוטיקה ייעודית נגד חיידק הקלבסיאלה. מתיעוד המעקב שנוהל, עולה כי מצבו של היילוד החל להיות בלתי יציב כ-11 ימים לאחר הלידה והתדרדר עד למותו. עוד עלה מתרבית דם כי ליילוד אכן צמח אותו חיידק.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
בעקבות האמור, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית נגד קופת חולים כללית, שהיא הבעלים של בית חולים העמק. לטענתם, אירועי הלילה בו החלה התדרדרות במצבו של בנם תועדו ברשומה הרפואית באיחור, באורח לקוי וחסר ולפיכך לא ניתן להתחקות אחר מצבו במשך הלילה. בנסיבות אלו, לטענתם, יש להעביר את נטל ההוכחה והראייה לכתפי כללית, להוכיח העדר התרשלות.
עוד טענו ההורים כי הרופאים התורנים ומנהל המחלקה לא הובאו לעדות על אף היותם עדים חיוניים ולכן יש לזקוף מחדל זה לחובת הכללית. כן נטען כי חרף ההתדרדרות במצבו של הילוד, נמנעו הרופאים התורנים מלפנות לרופא בכיר במהלך הלילה ובכך הפרו את חובת הזהירות המוטלת עליהם. בנוסף טענו ההורים כי העיכוב במתן טיפול אנטיביוטי קירב את היילוד למותו ואילו ניתן הטיפול בשלב מוקדם, היו סיכוייו לשרוד גדלים באורח משמעותי.
סגנית הנשיאה, השופטת ורדה מרוז, קיבלה את התביעה וקבעה כי הטיפול שניתן לילוד אכן היה רשלני. צוין, כי ליילוד ניתן טיפול אנטיביוטי אמפירי רחב טווח למשך 3 ימים מיד לאחר לידתו, כאשר כלל המומחים מטעם הצדדים ראו בטיפול זה רפואה תקינה וראויה על רקע נסיבות לידתו. עובדות אלו, נקבע, מקימות חובה לטיפול אמפירי רחב טווח, חרף מצבו היציב אותה עת ועל אף תוצאות שליליות של תרביות דם אשר נלקחו מיד לאחר לידתו.
עוד נקבע כי יש לקבל את עמדת רופאי ומומחי הכללית, לפיה בשבוע הראשון לחייו של היילוד לא נצפו בו סימנים קליניים המעידים על זיהום סיסטמתי משמעותי. בנוסף, קיבל ביהמ"ש את עמדת מומחי הכללית לפיה הספרות המקצועית אינה תומכת במתן טיפול אנטיביוטי רחב טווח למשך 10 ימים, אלא כאשר הסימנים הקליניים מצביעים על זיהום סיסטמתי משמעותי כאמור. משכך, נקבע כי לא הונחה תשתית ראייתית המקימה חובה על רופאי כללית להשלים טיפול אנטיביוטי רחב טווח למשך 10 ימים.
לעניין הטענות בדבר שיקול דעת מקצועי ורפואי של רופאי הכללית, קבעה השופטת כי שיקול הדעת שהופעל במקרה זה היה סביר ונסמך על היכרות ומעקב אחר מצבו של היילוד. בין יתר השיקולים, שומה על הרופאים המטפלים לשקול את השלכות הרוחב שיש במתן טיפול אנטיביוטי גורף רק לצורך מניעה, המסכנות את איכות החיים בפגייה לטווח ארוך. לדעת השופטת, החלטת רופאי הכללית להפסיק את הטיפול רחב הטווח בתום 3 ימים ולהשלים 7 ימי טיפול באמצעות התרופה "זינצף" הייתה החלטה סבירה, שנלקחה לאחר שקילת כל הנתונים הרלבנטיים.
לעניין טענות ההורים בדבר הלילה בו החלה ההתדרדרות במצבו של היילוד, נקבע כי העיון ברשומה הרפואית מלמד שזו מולאה בשטחיות וברשלנות ואין בה כדי לשקף את מהלך ההידרדרות, את הפעולות בהן נקטו הרופאים או את התרשמותם ממצבו הקליני. לעניין ההיוועצות עם רופא בכיר נקבע כי שתיקתם ה'רועמת' של הרופאים התורנים ודלותה של הרשומה הרפואית עומדים לרועץ לטענות ההגנה של כללית. לדעת השופטת, מהרשומה הרפואית עולה כי לא ננקטו פעולות חשובות ומהותיות כדי להביא ליילוד מזור.
לעניין אי זימון עדים חשובים מטעם הכללית, נקבע כי זו בחרה להסתיר את עדיה המרכזיים ונראה כי אי זימונם היה יזום והונע מהחשש שמא גרסותיהם יחזקו את גרסת התובעים. לעניין הטענה בדבר הקדמת הטיפול האנטיביוטי נקבע כי ברפואה סבירה וראויה היה מקום להתחיל את הטיפול האנטיביוטי ביילוד בשלב מוקדם יותר, הגם שעיתויו המדויק קשה לקביעה, בהעדר רשומה ראויה אודות קצב ההידרדרות ומידת עוצמתה. נוכח האמור, הוכחה רשלנות רופאי הכללית בטיפול ביילוד, ולו מחמת רשומה רפואית דלה אשר בעטיה הועבר נטל הראיה והשכנוע לכתפי כללית אשר לא השכילה להפריכו.
בגין האמור, פסק בית המשפט להורים פיצוי של 10,000 שקל בגין הוצאות קבורה, 580,223 שקל בגין שנים אבודות ו-700,000 שקל בגין כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים. סך הפיצוי שישולם: 1,290,223 שקל, בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד בשיעור כולל של 23.6%. התובעים יוצגו בתיק ע"י עו"ד יעל פלג, הכללית יוצגה ע"י עו"ד איצקוביץ'.
