שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > מיוחד: 10 המכות של עולם המשפט

חדשות

מיוחד: 10 המכות של עולם המשפט, צילום: istock
מיוחד: 10 המכות של עולם המשפט
29/03/2018, עו"ד לילך דניאל

הצפת המקצוע, המוניטין הירוד והפרוצדורה המייאשת? אלו רק חלק מה"מכות" שעמן מתמודדת מערכת המשפט הישראלית על בסיס קבוע. לרגל החג, אספנו רשימה של "10 המכות" הכי נוראיות של עולם המשפט ושמענו מעורכי דין מה הם חושבים עליהן

לפני מספר שנים פרסם עיתונאי מצרי מאמר דעה, בו קרא לשלטונות ארצו להגיש תביעה נגד ישראל בגין הנזקים שגרמו ”עשר המכות“ שפקדו את המדינה בימי קדם, עם שחרור עם ישראל מעריצות פרעה. אם תביעה כזו אכן הייתה מוגשת, סיכוי רב שהיא הייתה נתקלת באחת מהמכות עמן מתמודדת מערכת המשפט הישראלית על בסיס יומי ושממררות את חייהם של העוסקים במקצוע - פרוצדורה וסדרי דין מעיקים, תקלות מרובות בנט המשפט, העומס במערכת ועוד. לרגל החג, אספנו את רשימת "עשר המכות" הכי נוראיות של עולם המשפט שלנו וביקשנו מעורכי דין לומר עליהן מספר מילים.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

*** המכה ה-1: השפה המשפטית - רבות כבר נכתב על השפה המשפטית המיוחדת ועל הקושי לאדם שאינו בעל השכלה משפטית להתמצא בה, אבל לעתים נראה שגם עבור משפטנים מדובר באתגר בכלל לא פשוט. אולי זה הצורך הבלתי נמנע להתפלפל ולהקנות נופך מרשים לכתבי הטענות והחוזים או החשש מפני השארת קצוות פתוחים, אבל נראה שאם היו פותחים ענפים אולימפיים חדשים עורכי הדין היו מגיעים למקומות הראשונים ב"זריקה לרוחק של מילים בארמית" (דא עקא, ודוק, לכולי עלמא), "הנפת סייגים" ו"העמסת תניות מרובות". ועוד לא התחלנו לדבר על היצור המשפטי "ו/או" שהשימוש הרווח (ולעתים קרובות מוגזם) בו ראוי למכה נפרדת משל עצמו.

עו"ד יהונתן קניר, בעל משרד קניר ושות' המתמחה בדיני משפחה ומעמד אישי: "שלוש וחצי שנים בבית ספר למשפטים, שנת התמחות, 32 שעות עבודה ביממה ואינספור השתלמויות – על שום מה? על שום שפה שעורכי הדין מתקשים לדבר אותה, שופטים בקושי מבינים את עורכי הדין שמנסים להתנסח באמצעותה, קלדניות לא מצליחות לעקוב אחריה, מתמחים מיואשים ממנה, לקוחות מבולבלים בגללה, ובדיוק כלשונה של הגדת הפסח – אף אחד לא מצליח לפענח אותה. השפה המשפטית היא מכה כל כך גדולה, כך שכל מה שהקהילה המשפטית עושה מזה עשרות שנים הוא לפענח ולפרש ספרי פקודות, חוקים ופסקי דין, בדיוק כפי שעושים פוסקי הלכה ורבנים שונים עם הגדת הפסח. השפה המשפטית היא מכה כל כך גדולה, כך שהיא המרכיב הסודי להצלחת המערכת המשפטית בכל התפוצות. בזכותה נוצרים עומסים, מתארכים כתבים, מתרבות אי ההבנות והסכמים מתפוצצים – כי אין מי שיבין את רעהו. המסקנה ברורה. אנחנו מכורים למכה הזו, מנהלים סביבה יחסי אהבה שנאה, כשמחד גיסא היא מסבכת ומאתגרת אותנו, הופכת את החיים שלנו לקשה יותר ומאידך גיסא, אנחנו מבינים שביום שהמכה הזו תיעלם ולא ייעשה שימוש יותר בשפה המשפטית– לא יזדקקו לעורכי הדין יותר".

*** המכה ה-2: העומס על המערכת – הגשתם תביעה היום? סביר להניח שיקבעו לכם דיון ל-2019 ושלא תראו פסק דין בשנים הקרובות, וזה עוד לפני שהתחלנו לדבר על הליכי הערעור שנגררים בעצמם זמן רב מאד. אין מה לומר, ה"סחבת" בבתי המשפט והעומס הבלתי אפשרי המוטל על שופטים הוא אחד המכות הקשות בעולם המשפט, שגורמת פעמים רבות לעינוי דין של ממש.

עו"ד רון לוינטל, יו"ר ועדת לשון הרע במחוז ת"א ובעלים של משרד עצמאי העוסק בתחום: "העומס על בתי המשפט הוא התירוץ האולטימטיבי לכך שכל דיון נפתח בשאלה 'דיברתם ביניכם?' ו'צאו תדברו'. תם עידן השופטים נותני פסק הדין, ברוכים הבאים לעידן המגשרים, הבוררים, מגשרי המהו"ת, מגשרי המנ"ת, ופסקי הדין של 79א' - הכל חוץ משופט שאשכרה יושב וכותב פסק דין. והעיקר – 'ככה לא מערערים'. וכמובן – 'זה לא תיק לנהל', וכן 'התיק שלכם ממש מתאים לגישור'. ואם לא, דיונים שנדחים שנים קדימה, ואז נדחים בעוד שנה קדימה (כי היא "יוצאת לשנת שבתון" והוא "תורן מעצרים ביום הזה").

לכאורה, אם תשאלו את מערכת המשפט, האשמה היא בריבוי עורכי הדין, בריבוי המתדיינים, באופי הישראלי או במחסור בשופטים. בפועל, העומס נובע לא פעם מבקשות סרק, מניהול לא אסרטיבי של אולם המשפט, מכך שימי הוכחות מתחילים מאוחר (בגלל דיונים באותו הבוקר) ומסתיימים לפתע בשלוש ("אין לי קלדנית אחרי השעה הזו"), וכך נדחים לעוד יום הוכחות, אי שם אחרי הפגרה. אם מערכת המשפט הייתה עובדת לפי התקנות המופיעות בסדר הדין האזרחי ומנהלת תביעות מידי יום ביומו עד סיומן, לא הייתה המערכת מתנהלת באופן מקוטע תוך הפרעת קשב מתמשכת. אבל אי אפשר, כידוע, כי יש את העומס על הזה על בתי המשפט. אז "דיברתם ביניכם?", "אולי תצאו החוצה לדבר?", וגם "יש אגב, מגשר מדהים בכפר סבא והוא בטוח יפתור לכם את הסכסוך, כולם חזרו ממנו עם הסכם" כי "עו"ד לוינטל, זה לא תיק לנהל".

*** המכה ה-3: הצפת המקצוע – אחת המכות הקשות ברשימה ונושא רגיש בפני עצמו. יש מי שטוענים שהצפה כזו כלל אינה קיימת, אבל זה כבר ממש לא סוד שישראל היא המדינה המובילה כיום בעולם בכמות עורכי הדין ביחס לאוכלוסיה. אין ספק שהתופעה משפיעה באופן ישיר על כולם – על הסטודנטים שמתקשים למצוא מקום התמחות, על עורכי הדין שנאלצים להתמודד עם תחרות קשה ואכזרית ועל הציבור בכללותו שנתקל בקושי לברור בין שלל עורכי הדין את אלו הטובים והאיכותיים ביותר. בקצרה, החיים כולם עוברים סוג של "משפטיזציה", כשכל סכסוך, גם הפעוט ביותר, עלול להפוך לסאגה משפטית ארוכה ומיותרת שנגררת שנים. אז נכון שבשנים האחרונות אמנם נעשו מספר צעדים על מנת לפתור את הבעיה, כגון הארכת תקופת ההתמחות והעלאת רמת הקושי של הבחינות, אבל אפשר לתהות האם אלו אכן צעדים אפקטיביים ואם אנחנו בדרך לעתיד טוב יותר מהבחינה הזו.

עו"ד אלעד רשטיק, שותף במשרד יוסי אברהם ושות': "זו עובדה - עורך דין אחד לכל 163 תושבים. כמעט לכל אדם במדינה יש במעגל הקרוב עורך דין שהוא מכיר. עורכי דין אמנם אינם אוכלים את כל העץ והצומח, אך ניתן לומר שהם בהחלט כיסו את עין הארץ. מה לא נכתב על ביטוי "הצפת" המקצוע? הכמות האדירה משפיעה על תדמית ויוקרת המקצוע, שכר הטרחה נשחק, התביעות המוגשות ע"י אזרחים הולכות וגוברות... והכל בחסות חופש העיסוק. דעתי היא שלאו דווקא הכמות היא הבעיה, אלא האיכות".

*** המכה ה-4: פרוצדורה וסדרי דין - מתי מגישים בקשה להארכת דיון? איזה טופס הולך עם התביעה הזאת? האם צריך למנות את ימי הפגרה במועדים שהוקצבו להגשת כתב ההגנה? כל אלו ועוד הן שאלות שמעסיקות עורכי דין על בסיס יומיומי אלא שאף אחד לא באמת זוכר בעל פה את סדרי הדין (למרות שכולנו שיננו אותם היטב לקראת בחינות ההסמכה). כך או כך, פרוצדורה היא אחת המכות הרציניות שעורכי דין צריכים להתמודד איתן ולפעמים תביעה יכולה לקום וליפול על העניינים הטכניים הללו.

"האמנם חייב להתקיים מתח בין ההקפדה על סדרי הדין לבין עשיית הצדק? התשובה לשאלה זו היא שלילית", אומר עו"ד עפר אטיאס, שותף מייסד במשרד עורכי הדין אטיאס, גראור, וישניצקי, ענבר, חכים ושות'. "ההקפדה על סדרי הדין נועדה להבטיח לצדדים במשפט שההליך המשפטי יתנהל על פי כללים קבועים מראש, ולא על פי גחמות בלתי צפויות. הבוז לפרוצדורה נועד לחפות על מחדליו של הרשלן - אך כל עורך דין בעל רמה מקצועית יודע שאין כל בעיה להגיע לתוצאה צודקת גם תוך שמירה על סדרי הדין, כשם שאין כל בעיה להגיע בזמן אל היעד, תוך שמירה על חוקי התנועה, אם רק יוצאים לדרך בזמן ולא באיחור".

*** המכה ה-5: תנאי העבודה - מקצוע עריכת הדין ידוע בהיותו מקצוע תובעני במיוחד הדורש שעות עבודה ארוכות והשקעה מרובה, שהופכות את האפשרות לאזן בין הבית לקריירה לקשה עד בלתי אפשרית כמעט, בייחוד לעורכי הדין העצמאיים וגם לאימהות, המוצאות עצמן לא אחת מודרות מעבודות נחשקות בגלל חוסר יכולת לעמוד בקצב. גם התחרות הגוברת במקצוע בוודאי שאינה תורמת, שכן עודף ההיצע מאפשר למעסיקים להציע תנאים נמוכים יותר מתוך הנחה שתמיד יהיה מי שיהיה מוכן לעבוד עבורם.

"תנאי העבודה של עורכי דין בתוך משרדי עורכי הדין בעייתיים מאד, במיוחד יחסית למגזר הציבורי או לחברות", אומרת עורכת הדין נ', שביקשה להישאר בעילום שם. "כמובן שיש משרדים ויש משרדים, ובעוד שמשרד אחד לוקח את עובדיו לאיי סיישל משרד אחר לא יוצא לספארי, אבל יש כמה דברים שמשותפים לכולם שזה למשל התנאים הסוציאליים שפשוט לא קיימים. גם במשרדים הכי גדולים ונחשבים ימי חופשה ניתנים לפי חוק, ימי מחלה ניתנים גם כן לפי חוק וקרן השתלמות זאת חיה שאינה קיימת למי שאינו שותף. בנוסף, בכלל אין נוהג כזה של לנהל משא ומתן על תנאים ולערוך חוזה. כל מה שיש זה רק משכורות. זה נשמע מאוד מוזר לחברים ובני משפחה מתחומים אחרים שתמיד מזדעזעים לשמוע שאין תנאים מעבר לחוק. עניין נוסף הוא שעות העבודה הרבות - במהלך חיפושי אחר עבודה תמיד הובהר לי שמשרה מלאה זה עד 19:00 בערב לפחות ואם אני רוצה לעבוד 8.5 או 9 שעות זה לא משרה מלאה, זאת משרת אם והשכר עליה יהיה בהתאם אם בכלל יסכימו לדבר כזה. יש פה שילוב של שני פרמטרים בעיתיים - מצד אחד שוק ביזורי שמורכב ברובו מעסקים קטנים ובינוניים שאין בהם תרבות נכונה של שימור והעסקת עובדים ומצד שני שוק מוצף כך שאותם מעסיקים מרגישים שהם יכולים להחליף עובדים בכל רגע נתון מבלי להיפגע".

*** המכה ה-6: מוניטין ירוד – פעם, בעבר הרחוק, מקצוע עריכת הדין נתפס כיוקרתי ואקסקלוסיבי וגם בתי המשפט זכו לכבוד ויוקרה. בנקודה מסוימת הכל החל להתהפך. אחוזי האמון במערכת המשפט צונחים מיום ליום, ה"ספורט הלאומי" הוא להתנגח בבג"ץ ופרשות כמו 'פרשת המסרונים' של השופטת פוזננסקי-כץ ודאי שאינן תורמות למוניטין. גם עורכי דין הפכו בשלב מסוים לציבור נלעג שזוכה לעוינות רבה ולתדמית ירודה בקרב הציבור.

עו"ד חי בר-אל, שותף במשרד עו"ד בר-אל יונש ויו"ר עמותת "עוגן" הנאבקת בשחיתות בישראל ומסייעת לחושפי שחיתות: "לפני מספר שבועות עצר אותי איש מבוגר במסדרונות בית המשפט ושאל איך מגיעים לחדר מסוים. "ישר וישר", עניתי לו והצבעתי על הכיוון. "כאן? כאן אין שום דבר ישר...", ענה והלך שפוף. הלוואי והייתי יכול לשקם את האמון שלו במערכת, בבתי המשפט ובעוסקים במקצוע – אבל זו משימה גדולה מדי עבור אדם אחד. המוניטין שלנו בקאנטים! יותר מדי פרשיות מפוקפקות, הרשעות מטרידות, ועורכי דין המעדיפים הסדרי טיעון על עבודה קשה וצדק. סכומי כסף אדירים מתגלגלים בעולם המשפט, ולא תמיד, בלשון המעטה, ההון עומד לצד הטובים והחלשים. כדי ש"ישר וישר" לא יהיה רק כיוון לעבר חדר – כדאי שנשקיע, קולקטיבית, בענף עליו אנחנו יושבים".

*** המכה ה-7: זילות המקצוע – "זילות" מוגדרת במילון כ"חוסר כבוד, ביזיון, זלזול", ולעתים נדמה שתופעות מסוימות במקצוע עריכת הדין אכן מגרדות את הגבול לכך. קופון לצוואה ב-9.90 ₪? מודעת דרושים לעו"ד עם רישיון לקטנוע? מבצע "1+1" על ייעוץ משפטי? אמנם מדובר בדוגמאות דמיוניות אבל המציאות אינה כה רחוקה מכך. די להיזכר ב"תקרית הקופון" משנת 2012, אז נדהמה הקהילה המשפטית בעקבות מודעה באתר "גרופון" שפרסמה עורכת דין המתמחה בדיני משפחה, בה הציעה "קופון" לפגישת ייעוץ, עריכת צוואה או הסכם ממון משום היו שובר לספא, טיפול הסרת שיער או ארוחת בוקר בבית-קפה. לכך, יש להוסיף התנהגויות מסוימות של עורכי דין, מול חבריהם למקצוע ומול בתי המשפט, שאינן מוסיפות לנו כבוד גדול במיוחד.

עו"ד יניב לנקרי, משרד עו"ד לנקרי ושות': "בשעה שאנחנו בוכים על מר גורלנו מידי יום על כך שהציבור אינו מעריך אותנו מספיק, ייטב כי נפשפש במעשינו פנימה ונראה את המדרון החלקלק שנוגע לתרבות השיח שהידרדרה פלאים, את חוסר הקולגיאליות, את מדי המשפט שכבר סטו מזמן מהתקנות, את המעקפים שאנו עושים בעצמנו על גבם של חברנו, את "המומחים" שמבינים בכל תחומי המשפט, את הכתיבה הרפה בכתבי הטענות, את ניהול ההליך דרך הרשתות החברתיות ועוד. המכה הזו יכולה להיגדע, רק אם נחזיר את יוקרתו של המקצוע למה שהוא היה אך לפני עשור. ואז.. או אז הציבור יעריך אותנו כמו את הרופאים, רו"ח ושאר סקטורים מכובדים".

*** המכה ה-8: מסיגי גבול – חלית? נפצעת? בעשור האחרון צצו להן חברות מסחריות רבות המציעות לציבור שירותי סיוע מול הביטוח הלאומי וגורמי רווחה אחרים. מהות השירות של החברות הללו הוא ליווי מקצועי במילוי טפסים, התייצבות בוועדות רפואיות ועוד, אולם מאחר שפעולות אלו משיקות לעיסוקם של עורכי הדין, הלשכה מנהלת נגדם מאבק של ממש בטענה כי הם מסיגים את גבול המקצוע, גוזלים את פרנסתם של עורכי הדין ועלולים אף לעשות נזק לציבור הנעזר בהם. בחלק מהמקרים הלשכה אף נחלה הצלחה חלקית ובשלב מסוים גם פצחה בקמפיין נרחב הקורא לציבור להיעזר רק בעורכי דין בפעולות מסוימות.

עו"ד יוסף ויצמן, המשנה לראש לשכת עורכי הדין: "בשנים האחרונות לקחתי על עצמי לטפל בהתנדבות במלחמה חסרת פשרות במסיגי גבול המקצוע. כעו"ד ותיק הבנתי שיש להילחם בבעיה זו בכל הכוח שכן מדובר בבעיה רוחבית ומסוכנת מאוד - החל מהבעיה החמורה של אזרחים שמקבלים שירות לקוי, ללא ביטוח וללא הכשרה מתאימה, וכלה בפרנסה של עורכי הדין העומדים מול מסיג גבול שלא עבר את כברת הדרך הארוכה שעבר עורך הדין עד הסמכתו לעבודה בתחום. רוב התלונות על מסיגי גבול הגיעו מאזרחים מסכנים שעשקו אותם במצגי שווא, גנבו מהם כספים, נתנו להם שירות לקוי ואף החמירו את מצבם המשפטי. ניהלנו עשרות מעקבים וחקירות כנגד מסיגי הגבול, בנינו תיקי תביעה חזקים וניגשנו חזקים לבית משפט. הבשורות הטובות: הגשנו יותר מ 50 עתירות כנגד מסיגי גבול וקיבלנו יותר מ-27 פסקי דין, צווי מניעה והחלטות נגדם. מול חלקם גם המשכנו הלאה בבקשות לביזיון בית המשפט. לשמחתי זכינו לשיתוף פעולה מלא עם בתי המשפט והשופטים. הכין שמגלים מסיגי גבול, מודיעים לי מיידית ואני דואג לפעולה מהירה".

*** המכה ה-9: נט המשפט – "למה הנט לא עולה?", "מישהו הצליח לצרף מסמכים?", "לא נותן להיכנס מהבוקר!" - קבוצות עורכי הדין מוצפות באופן קבוע בתלונות על בעיות ותקלות במערכת נט המשפט (שכבר זכתה לכינוי המפוקפק "מת" המשפט). מה שנחשבה בזמנו קדמת הטכנולוגיה ומערכת שאמורה להקל ולהפוך את העבודה לנוחה וקלה, גורמת היום הרבה כאב ראש לעורכי הדין המשתמשים בה ומוצאים עצמם לא אחת נאבקים בייאוש שוב ושוב כדי להגיש מסמכים ולעמוד בדד ליין הלחוץ שקובעים בתי המשפט.

עו"ד ענבל בר-און: "נט המשפט הוא 'שמנופוב', לפני הכל. כמו מאמנת ששוקלת את המתעמלות שלה, הוא מדקדק בדקדוקי עניות של מגה בייטס במשקל הקבצים וקובץ ששוקל קצת מעל ל-10 מגה כבר לא עובר במפתן הדלת. למי מאתנו שלא ניחנו בשירותי מזכירות יש הרבה עבודה: לפרק את קובץ הנספחים לאינספור קובצי משנה, ואם הנספח עב כרס מספיק (לדוגמא דו"ח רפואי), הוא יעלה לנט ב"שיטת הסלמי". אחרי כל הפירוק לגורמים הזה של קובץ הנספחים, בכדי לדחוס אותו במנות לנט, כלל לא ברור שכתב הטענות על נספחיו יוגש בזמן. אם רוצים שהוא יצלח את תעלת "נט המשפט" קצת לפני שעת השין (17:00 אחה"צ), צריך להתארגן עם הדפים ליד הסורק כבר ב 10:00 בבוקר. כמובן שברוח ההדתה צריך לשאת תפילה לבורא עולם שלא תהנה תקלות, שכן גם לאחר הדיאטה החריפה שערכנו למשקל הקבצים, נט המשפט יכול להפנות לנו עורף ולעשות לנו unfriend לפרקי זמן בשיקול דעתו הבלעדי".

*** המכה ה-10: לקוחות – קצת קשה לכנות את הלקוחות "מכה", שכן הלקוחות הם ה"לחם והחמאה" של עורכי הדין. עם זאת, בעוד רוב הלקוחות אינם בעייתיים, משלמים בזמן, סומכים על עורך הדין ולא מתערבים בעבודתו באופן קיצוני, מסתבר שישנם כאלה שההגדרה "מכה" בהחלט מתאימה להם.

עו"ד יואב צח וכס: "במשך 42 שנות עבודתי כעורך דין ייצגתי אלפי לקוחות, בהם נפלאים שהפכו חברים בלב ונפש עד עצם היום הזה אפילו שחלפו עשרות שנים מאז שייצגתי אותם. לצד זאת, ישנם גם לקוחות שהם כמו "מכות מצרים" בעצמם: לקוח שרואה בך אלוהים כל עוד המשפט נמשך, אך אם הוא לא מקבל מה שציפה הוא שונא אותך ורוצה לעבור ל"אלוהים" אחר; לקוח שמתקשר ואומר "אני ממש ליד המשרד שלך, וחשבתי להיכנס לכמה דקות לדבר על התיק..." כשאני באמצע ישיבה עם לקוח אחר; אתה מוכיח בבית משפט שאין קשר בין הלקוח שלך למקלות הסמים שנמצאו מתחת לכרית שלו בכלא בו הוא נמצא עם עוד 10 אסירים, ואז הוא קם ואומר לשופט: "המקלות האלה, הם שלי"; לקוח שמנהל איתי ויכוח על שכר הטרחה, כאילו הנוסח לא ברור כמה סוכם שישלם; "למה אתה מחייך לעורך דין של הצד השני??? אתה מוכר אותי??"; "בסך הכל מכתב לבית משפט, ועל זה כל כך הרבה כסף?"; זה המחיר של בקשת צו ירושה? הציעו לי ב-500 שקל!"

חג שמח!

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit.jpg
17 | S:193
קומיט וכל טופס במתנה