אתמול הודיע רה"מ כי הקואליציה תקדם "פסקת התגברות" מורחבת שנועדה לשלול את סמכותו של בית המשפט העליון לשנות, לבטל או להגביל חוק של הכנסת. יהודה עמרני מהתנועה למשילות ודמוקרטיה וד"ר עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מסבירים את טיעוניהם בעד ונגד הסעיף המתגבש
המאבק על "פסקת ההתגברות" מגיעה לשיאו: אתמול (ד') הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו כי הקואליציה תפעל לקידומה של פסקת התגברות מורחבת, בניגוד ליוזמה המקורית לפיה זו תחול רק על פסיקת בג"ץ בנושא המסתננים. המודל אותו מבקש נתניהו לאמץ מבוסס על המודל הבריטי, לפיו בכוחו של בית המשפט "להמליץ" על שינוי חוק המעורר קושי חוקתי אולם אין לו סמכות לבטלו או להגבילו.
במהלך הישיבה פרץ עימות בין הנוכחים, במסגרתו דרש שר החינוך נפתלי בנט לכנס באופן מיידי את ועדת השרים לחקיקה כדי לאשר את פסקת ההתגברות אולם ראש הממשלה סירב. שר התיירות יריב לוין תקף את בנט ואמר: "אתם רוצים רק פסקת התגברות נקודתית. ההצעה הזאת חלשה, אנחנו רוצים לקדם הצעה יותר חזקה ורחבה". מהישיבה נעדר גם שר האוצר משה כחלון, שתומך בסעיף רק כפתרון לבעיית המסתננים.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
טרם התברר אופייה המתגבש של פסקת ההתגברות, פנינו ליהודה עמרני מהתנועה למשילות ודמוקרטיה ולד"ר עמיר פוקס, ראש התכנית להגנה על ערכים דמוקרטיים במכון הישראלי לדמוקרטיה, וביקשנו מהם להסביר את עמדותיהם המנוגדות בסוגיה הכה שנויה במחלוקת.
יהודה עמרני, התנועה למשילות ודמוקרטיה: "השופטים הגדישו את הסאה"
"יש מידה מסוימת של צדק בטענה האומרת כי אם הכנסת הייתה רוצה להגביל את סמכויותיו של בית המשפט העליון היא הייתה עושה זאת, וחוסר המעש המתמשך מלמד על הסכמה שבשתיקה מצידה לרמיסת התחום שלה במשולש הרשויות. יחד עם זאת, אם עד היום בג"ץ ניצל את נקודת התורפה של הכנסת - עקרון ההסכמה הפוליטית, ונכנס כשחקן בוויכוח הזה, כעת עושה רושם שהשופטים הגדישו את הסאה והלכו כמה צעדים יותר מדי. בשונה מהעבר, הציבור יודע יותר מהו משפט ומבין שמערכת המשפט כיום עושה שימוש במושגים מטא-משפטיים חלולים כדי להצדיק את לקיחת השלטון והבחירה ממנו.
חוק פסקת התגברות שיקבע כי הכנסת תתגבר ברוב רגיל על פסילת בג"ץ, נועד בסך הכל להחזיר את גלגל ההפיכה החוקתית מעט לאחור. גם לפני אהרון ברק ישראל הייתה מדינה דמוקרטית ולא מוגזם להעריך שגם אחריו היא תישאר כזו. האם ישראל חייבת להגדיר מי הוא מחולל הערכים שלה? האם זהו העם, כמו בדמוקרטיה רגילה, או שמא קבוצת שופטים שאינם מייצגים את הציבור ולא נבחרים על ידו, אך דורשים להכריע מה נכון וראוי עבורו?
בנוסף לחקיקת ההתגברות, נחוץ לקדם את הצעת החוק שמונחת למעלה משנה על שולחן הכנסת ומבקשת להחזיר את עקרון "זכות העמידה" ששחק בית המשפט. מדיניות צריכה להיקבע על ידי נבחרי הציבור, ודאגה לזכויות הפרט והגנה על חרותו מפני תקלות, צריכות להיות בידי בית המשפט. החזרת זכות העמידה תוציא את בית המשפט כמעט לחלוטין מהמגרש הפוליטי ותחזיר אותו למקומו החשוב. לאחר שני צעדים אלה שנועדו לתקן את הגדרות שפרץ בית המשפט, צריך לגשת ולטפל בדרכי מינוי השופטים, ולהפוך את הליך הבחירה למייצג יותר ודמוקרטי יותר".
ד"ר עמיר פוקס, המכון הישראלי לדמוקרטיה: "ריסוק טוטלי של כל המבנה החוקתי בישראל":
"הניסיון המחודש לחוקק "פסקת התגברות" בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שיאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוק שנפסל על ידי בג"צ בשל פגיעה בלתי מידתית בזכויות המנויות בחוק, הוא מסוכן ביותר. כך למשל, ניתן יהיה לחוקק מחדש את חוקי הגיוס שנפסלו בשל פגיעה בשוויון, את חוק הפרטת בתי הסוהר שנפסל בשל הפגיעה בכבוד האדם וגם את הסעיפים שנפסלו בחוקים שעסקו בשוהים הבלתי חוקיים מאפריקה.
המשמעות המידית של פסקת התגברות כזו היא ריסוק טוטאלי של כל המבנה החוקתי בישראל: מתן סמכות כזו לכנסת משמעה שחוק היסוד הוא רק "המלצה" שניתן להתגבר עליה, ובכך לרוב הפוליטי יהיה רוב לעשות ככל העולה על רוחו. מי שמייחס לדמוקרטיה את שלטון הרוב בלבד, יכול להשתכנע שיש בכך מהלך חיובי, אך מי שרואה בה, מעבר לעקרון הכרעת הרוב, גם הגנה על חירות האדם ועל המיעוט מפני עריצות הרוב – חייב להתנגד. לא בכדי אין בעולם כמעט אף דגם דומה של פסקת התגברות, בשום חוקה. רק החוקה הקנדית כוללת כזו פסקה, וגם היא הוכללה בה במסגרת פשרה שהושגה לשם חקיקה של מגילת זכויות שלמה – ומשום שמדובר במדינה פדראלית.
בישראל, אין ספק שפסקת התגברות תפגע בכוחו של בית המשפט העליון ותהפוך את הממשלה, השולטת בכנסת, לשיכורת כח אף יותר משהיא היום. בכך נישאר בלי איזונים ובלי בלמים, אלא לחלוטין נתונים לרצון הטוב של נבחרי העם. זוהי לא הפרדת רשויות, זהו מתן סמכות מוחלטת לרשות אחת".
