שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > ביהמ"ש: על המחוקק לתת דעתו לנושא שריפת גופות בישראל

חדשות

ביהמ"ש: על המחוקק לתת דעתו לנושא שריפת גופות בישראל, צילום: istock
ביהמ"ש: על המחוקק לתת דעתו לנושא שריפת גופות בישראל
05/02/2019, עו"ד לילך דניאל

במסגרת דיון בבקשה לצו מניעה לשריפת גופת מנוח שהלך לעולמו, התייחס בית המשפט לענייני משפחה לנושא השנוי במחלוקת. השופטת קבעה כי מדובר בתחום פרוץ לגמרי על אף שהוא נכלל בכיבוד רצון המת, ולכן מן הראוי שהמחוקק יתן את דעתו על כך מהר ככל האפשר

המבקש הוא בנו של מנוח שנפטר לפני כשבוע ממחלה קשה, לאחר אשפוזים ממושכים. הוריו של המנוח נרצחו במחנה ההשמדה אושוויץ בתקופת השואה. המשיבים בבקשה הם שלושת בנותיו הנוספות של המנוח ובן זוגו.

לאחר מותו של המנוח, נתן בית המשפט צו מניעה לבקשת הבן צו מניעה למניעת שריפת גופת אביו, תוך שניתנה לצדדים ארכה בת 48 שעות להגיש את תגובתם לנושא ונקבע דיון. במהלך הדיון ניסה בית המשפט להביא את הצדדים לידי הסכמות, אך משהדבר לא צלח נקבע שיינתן פסק דין. לאחר שנכתב פסק הדין, הוגשה הודעה מטעם המשיבים לפיה הם מסכימים לקבורת המנוח, אך היות ולדעת השופטת אסתר ז'יטניצקי רקובר פסק הדין העלה סוגיה חשובה ביותר אשר על המחוקק לתת את דעתו לגביה, החליטה להשאיר את פסק הדין על כנו תוך הכנסת השינויים המחויבים.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

במסגרת התנגדותם לקבורה, טענו בן זוגו ובנותיו של המנוח כי המנוח אמר להם, בהזדמנויות שונות, שברצונו שגופתו תישרף וכי הם מבקשים למלא את רצונו. מנגד, טען הבן כי אביו לא סיפר לו על רצונו זה למרות יחסיהם הקרובים ולמרות שאביו כיבד את חזרתו בתשובה ואמר לאחיותיו שאם זו הדרך שבנו בחר בה, הוא מכבד את דרכו. עוד הוסיף הבן כי העובדה שאביו לא גילה לו שברצונו שגופתו תישרף מטילה ספק אם זה אכן היה רצונו המוחלט.

בפתח ההכרעה הזכירה השופטת רקובר כי ההלכה היהודית אוסרת את שריפת גופת הנפטר ורואה בכך איסור חמור ביותר משני טעמים עיקריים: הטעם האחד – קיימת חובה לקבור את המת גם בניגוד לעמדה שהשמיע המנוח בחייו, והשני – שריפת גופת הנפטר נחשבת כניוול המת וביזויו וכעונש קשה לנפטר. בנוסף, על פי ההלכה היהודית, לשריפת הגופה תוצאות קשות ביותר הן לגבי הנפטר והן לגבי בני משפחתו. כך, אדם המורה לשרוף את גופתו אין לו חלק בתחיית המתים ונאסר על משפחתו לנהוג בכל מנהגי האבלות כגון: לשבת עליו שבעה, לומר קדיש, אזכרות ועוד.

עוד הוסיפה השופטת כי עיון בחקיקה הישראלית מעלה שהמחוקק אינו מכיר בצורת טיפול בגוית המת אלא בדרך של קבורה (זולת לניתוח גופה לצרכים שונים, כגון לצורכי מחקר או לגילוי סיבת המוות) אשר עניינם הוסדר בחיקוקים מתאימים. המחוקק מתייחס להליך קבורה בלבד, בין בקבורה דתית ובין בקבורה אזרחית חילופית, כשהמונח קבורה פירושו "הנחת הגופה בקבר". מנגד, נושא שריפת גופת הנפטר פרוץ לגמרי ולא נקבעו לגביו כל כללים. לפיכך, שריפת גופת הנפטר מעצם טבעה טומנת בחובה חשש גדול שתבוצע בדרך אשר לא תכבד את הנפטר. זאת, על אף שהיא נכללת בכיבוד רצון המת שהיא נגזרת של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

במקרה זה, ציינה השופטת, כי לחברת "עלי שלכת" שבאמצעותה רצו המשיבים לשרוף את הגופה, אין כל רישיון לעסוק בשריפת גופות והיא אינה תחת כל פיקוח חוקי. זאת ועוד, התנהלותה של החברה חסויה מעיני הציבור, כשהיא מנמקת את התנהלותה הנסתרת מחשש שמא גורמים מתנגדים יתנכלו לה.

אשר על כן, על אף שבן זוגו של המנוח ובנותיו העידו על כוונתו ויש לקיים את רצונו, קבעה השופטת כי יש להבטיח שרצון זה יקוים בדרך שתבטיח את כבודו, וזאת ניתן לעשות רק לאחר קביעת כללים מפורשים שיסדירו מי הם הגופים הרשאים לעשות כן ואת אופן התנהלותם. לשיטתה, דברים אלה מקבלים משנה תוקף דווקא במדינת ישראל בו לנושא זה יש רגישות רבה לאור מאורעות העם היהודי. לפיכך, ציינה השופטת, על המחוקק לתת את דעתו על כך, מהר ככל האפשר, אם בחר בדרך של התרת שריפת גופת הנפטר.

מכל מקום, לאור הודעת בן זוגו של המנוח ובנותיו לפיה הם מסכימים לקבורה, אישרה השופטת את ההסכמה וקבעה כי על הצדדים לקבור את המנוח תוך 48 שעות.

 

תמ"ש 74691-01-19

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit.jpg
17 | S:110
קומיט וכל טופס במתנה