בית המשפט המחוזי דחה את עתירתו של יגאל עמיר, רוצח ראש הממשלה רבין ז"ל, נגד החלטת השב"ס לשלול ממנו טובות הנאה ובכלל זאת שיחות טלפון, בשל שיחה שניהל עם "הצל" בה עניין אותו בתנועה שמטרתה להביא לשחרורו. נקבע, כי תוכן השיחה היה במובהק תוכן פוליטי וכי לא נפל פגם בהליך שלילת הקשר הטלפוני מעמיר
ברקע העתירה, שיחת טלפון שביצע מהכלא יגאל עמיר, רוצחו של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין ז"ל, עם יואב אליאסי ("הצל"). בשיחה, אותה יזם עמיר, ביקש לעניין את אליאסי בתנועה המעוניינת להקים מפלגה שמטרתה להביא לשחרורו. אליאסי מצדו, הודיע לעמיר שהוא לא מעוניין בקשר עמו והשיחה הסתיימה.
בחודש אוגוסט האחרון שודרה כתבה בחדשות ערוץ 13 שעסקה באותה תנועה, במסגרתה הושמעה השיחה הנ"ל במלואה. בעקבות זאת זומן עמיר לבירור עם מפקד הכלא ובהמשך נאמר לו כי אם יתברר שעשה שימוש לרעה בטלפון הציבורי, אפשר ותישלל ממנו טובת ההנאה של קשר טלפוני.
בהמשך לכך, נערך לעמיר שימוע בפני מפקד הכלא, בו טען עמיר כי מטרת השיחה לא הייתה לתעמולה או להתארגנות אלא להתייעצות עם אדם שיש לו השפעה ומבין ברשתות חברתיות בכדי לדעת את האפשרויות שעומדות בפניו. בסופו של יום, החליט מפקד הכלא כי עמיר עבר על הוראות פקודת נציבות בתי הסוהר ולכן יש לשלול ממנו את הקשר הטלפוני בנימוק של מעורבות פוליטית.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
עוד באותו היום הגיש עמיר השגה על אותה החלטה למפקד מחוז מרכז בשב"ס, ומספר ימים אח"כ הגישה עורכת-דינו השגה נוספת על אותו עניין. במקביל, פתח עמיר בשביתת רעב, שגם בגינה התנהלו נגדו הליכים משמעתיים והוא נידון ל-7 ימי בידוד. עוד בטרם ניתנה החלטה בהשגות שהוגשו, הגיש עמיר עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בלוד, במסגרתה ביקש להורות על ביטול ההחלטה על שלילת שיחות הטלפון שלו עם עורכת דינו. בד בבד, הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע החלטת שב"ס, כך שיתאפשר לו לשוחח עם עורכת דינו, עד מתן החלטה בעתירה.
ההשגה שהגיש עמיר למפקד המחוז נדחתה, וכעבור מספר ימים התקיים דיון בעתירה. בתום הדיון ניתן פסק דין הקובע כי החלטת שירות בתי הסוהר על שלילת הקשר הטלפוני מעמיר תעמוד בעינה, אולם יותר לו לעשות שימוש בטלפון הציבורי אך ורק לצורך היוועצות מקצועית עם עורכת דינו. בקשת רשות ערעור שהגיש עמיר לבית המשפט העליון נדחתה על הסף, בנימוק שהעתירה למחוזי התייחסה אך ורק לשאלת שלילת שיחות הטלפון בינו לבין עורכת-דינו ולא ליתר המגבלות שהוטלו על עמיר.
נוכח האמור, הגיש עמיר עתירה מנהלית נוספת לבית המשפט לעניינים מנהליים, בה עתר להשיב לו שורת טובות הנאה שנשללו ממנו, ובכלל זאת שיחות הטלפון, ביקורים, התייחדות, אספקת עיתונים ושימוש במוצרי חשמל.
השופט עידו דרויאן גמליאל ציין בפתח הדברים כי כליאתו של אדם שוללת אמנם את חירותו, אך אין עמה ויתור על זכויות אדם ואזרח בסיסיות הנגזרות מכבודו כאדם או מוקנות לו מכוח דין. לצד זאת, אפשר וחלק מזכויות אלה תיסוגנה מפני אחרות או תוגבלנה לפי חוק.
עוד ציין השופט כי פרט לזכויות, עושה השב"ס שימוש במסכת ענפה של חיזוקים חיוביים ושליליים, הטבות ועיצומים, שהן טובות ההנאה הניתנות ונשללות לפי אופן התנהגותו של אסיר. לדברי השופט, טובות הנאה אלו הן כלי ראשון במעלה לשמירת הסדר והביטחון במתקני הכליאה, אולם אין השב"ס יכול לשלול או למנוע אותן מהאסיר באופן שרירותי, והחלטותיו כפופות לכללי תקינות ככל פעולה מנהלית. בהתאם, נקבעה פקודת נציבות שעניינה הענקת טובות הנאה ושלילתן, על מנת למנוע שרירות ולהבטיח את קיומם של שוויון ושל כללי צדק טבעי.
מן הכלל אל הפרט, קבע השופט כי תוכן השיחה של עמיר עם אליאסי עסק במובהק בתוכן פוליטי של הקמת מפלגה בעתיד הקרוב, לרבות ציון מטרותיה – שחרורו של עמיר ממאסר אך גם שינוי מפת התקשורת הישראלית "שכולה בידי השמאל". משכך, לדעת השופט, מפקד הכלא היה רשאי להסיק כי מדובר ב"פעילות פוליטית" או "מעורבות פוליטית" ולבחון אם יש לנקוט בעיצום זה או אחר.
עוד נקבע, כי לא נפל פגם בהליך שלילת טובת ההנאה של קשר טלפוני למשך חודשיים, שכן לעמיר ניתנו זכות ואפשרות טיעון כרצונו, השלילה נעשתה לתקופה הרחוקה מהמקסימאלית וטענת אפליה לא הוכחה אלא נשענה על-סמך השערות בלבד וללא ידיעה על פרטי הנסיבות בעניינם של אחרים. בכל הנוגע לשביתת הרעב של עמיר, קבע השופט כי גם אם נפגעה זכותו לקשר עם עורכי-דינו, לא מדובר בפגיעה שהצדיקה פנייה לדרך-עבירה אסורה, או שהפכה את שפיטתו המשמעתית וענישתו להליך הנגוע באי-צדק שאחת דינו להתבטל. לפיכך אין עילה להתערב בשלילתן של טובות ההנאה של ביקורים, קבלת עיתונים ומכשירי החשמל. לבסוף, נקבע כי גם ההחלטה שלא לאשר לעמיר ביקור התייחדות הייתה כדין ואין בה פגם המצדיק התערבות.
העתירה נדחתה במלואה. עמיר יוצג בהליך ע"י עוה"ד עטרי ובוטבול. השב"ס יוצג ע"י עוה"ד אביטן ומועלם.
