שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > המחוזי: מסירת מידע מרוכז אודות תיקים בהם ייצג עו"ד מסוים - פוגעת בפרטיותו

חדשות

המחוזי: מסירת מידע מרוכז אודות תיקים בהם ייצג עו"ד מסוים - פוגעת בפרטיותו, צילום: תמונה: istock
המחוזי: מסירת מידע מרוכז אודות תיקים בהם ייצג עו"ד מסוים - פוגעת בפרטיותו
20/01/2020, עו"ד לילך דניאל

עו"ד שהסתכסך עם עו"ד שכיר שעבד במשרדו דרש מהנהלת בתי המשפט למסור לו רשימה של כל התיקים בהם ייצג האחרון. ביהמ"ש דחה את עמדתו וקבע: מסירת המידע במתכונת המבוקשת מהווה פגיעה בפרטיותו של עוה"ד ועלולה לפגוע פגיעה ממשית באינטרס מקצועי, מסחרי או כלכלי שלו

בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים דחה את עתירתו של עו"ד לקבלת מידע מהנהלת בתי המשפט, הכולל את רשימת התיקים שבהם ייצג עו"ד שכיר שעבד בעבר במשרדו, וזאת על רקע תביעה המתנהלת בין השניים בביה"ד לעבודה במסגרתה דרש העותר כספים המגיעים לו, לטענתו, כחלקו בשותפות בתיקים עם עוה"ד. נקבע, כי מסירת המידע במתכונת המבוקשת מהווה פגיעה בפרטיותו של המשיב ועלולה לפגוע פגיעה ממשית באינטרס מקצועי, מסחרי או כלכלי שלו, וכי אין הדבר דומה לחשיפת שמות הצדדים לציבור באופן רנדומלי באמצעות פרסום החלטה או פסק-דין, כחלק מעקרון פומביות הדיון.

העותר הוא עו"ד במקצועו המנהל משרד עצמאי בבאר-שבע. במשך 15 שנה העסיק העותר את המשיב כשכיר במשרדו, ובנוסף התנהלה ביניהם שותפות בתיקים רבים. לאחר פרישתו של המשיב מהמשרד, הגיש הוא נגד העותר תביעה בבית-הדין לעבודה לתשלום פיצויי פיטורין ותשלומים נוספים.

העותר התגונן מפני התביעה, וכן הגיש במסגרתה תביעה שכנגד לתשלום כספים שהגיעו לו, לטענתו, כחלקו בשותפות בתיקים עם המשיב. בדצמבר 2017 פנה העותר להנהלת בתי המשפט בבקשה לקבל את רשימת כל התיקים שבהם ייצג המשיב בשנים 2015-2008, תוך שציין כי המידע דרוש לו לשם בירור ומימוש זכויותיו בכל התיקים האמורים על רקע ניהול התביעה בבית-הדין לעבודה.

לאחר שהתקבלה תגובת המשיב לבקשה, דחתה הממונה על חופש המידע בהנהלת בתי-המשפט את בקשת העותר בנימוק שגילויו של המידע המבוקש עלול לפגוע פגיעה ממשית באינטרס מקצועי, מסחרי, או כלכלי של צד ג'. עוד צוין בהחלטה כי זו התבססה על תגובתו של המשיב אשר התנגד למסירת המידע מטעמים שונים, ובכללם כי מסירת המידע עלולה לפגוע באחד מהאינטרסים המנויים בסעיף 9(ב)(6) לחוק חופש המידע.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

http://www.takdin.co.il/NewsLetterRegistration.aspx

נוכח האמור, ביקש העותר לקבל העתק מתגובת המשיב לבקשת המידע. עוד בטרם עלה בידי הממונה לעדכנו בדבר תגובת המשיב לבקשה זו, הגיש העותר עתירה מנהלית לקבלת המידע, בטענה כי אין במסירת המידע המבוקש משום פגיעה באינטרס מקצועי או מסחרי או כלכלי כהגדרתו בחוק, ולפיכך על המשיבה למסור את המידע המבוקש.

השופט יורם נועם מבית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי האינטרס העומד ביסוד בקשת קבלת המידע של העותר הוא רצונו לקבל את המידע הדרוש לו, לטענתו, לשם בירור ומימוש זכויותיו במסגרת התביעה המתנהלת בינו לבין המשיב בבית-הדין לעבודה, על-רקע טענתו של העותר להסכם בעל-פה שהיה בינו לבין המשיב בדבר ניהול תיקים פרטיים על-ידי המשיב וחלוקת שכר הטרחה ביניהם. עם זאת, לא הוצג עניין ציבורי בגילוי המידע ובחשיפה לעין הציבור של פעולות הרשות, וכפי שהבהיר העותר עצמו – עניינו בקבלת המידע הוא אישי. משכך, "דרך המלך" לקבלת מידע אודות תיקים שניהל המשיב, על-רקע המחלוקת שנתגבשה בכתבי-הטענות בבית-הדין לעבודה, היא לכאורה במסלול הגילוי "הפרטי", קרי – במסגרת בקשות בהליך בבית-הדין לעבודה.

השופט: חשיפת המידע במתכונת המבוקשת – פוגעת בפרטיות

אשר למסלול המקביל בו בחר העותר, קרי הגשת בקשה לפי חוק חופש המידע, ציין השופט כי אחד מהנימוקים לדחיית הבקשה לקבלת מידע היה החלתו של הסייג למסירת מידע, לפי סעיף 9(א)(3) לחוק, של איסור למסירת מידע שגילויו מהווה פגיעה בפרטיות. לדברי השופט, גם מסירת מידע אשר כשלעצמו נחשב כמידע פומבי, אודות שמותיהם ופרטיהם של צדדים להליכים משפטיים, עשוי לבוא בגדר מידע החוסה תחת הגנת הפרטיות, אם יימסר לעותר במתכונת שהתבקשה בגדרה של בקשת קבלת המידע.

זאת ועוד, סעיף 9(ג) לחוק אף מורה כי "לעניין סעיף זה, אין נפקא מינה אם העילה לאי-גילוי המידע היא בשל המידע המבוקש לבדו או בשל הצטברותו למידע אחר". בהקשר זה גם צוין בפסיקה, כי "יש שכל פרט ופרט בפני עצמו לא יהווה "עניינו הפרטי" של אדם ואילו צירוף מספר של פרטים עם האינפורמציה המתקבלת מהם תהווה עניין כזה".

על יסוד האמור קיבל השופט את עמדת הנהלת בתי-המשפט, שלפיה פרסום שמות של צדדים להליכים שלא במסגרת החלטות שיפוטיות אלא במתכונת שהתבקשה במקרה זה, קרי על-פי פילוח שעניינו זהות הגורם המייצג  – אינו חוסה תחת עקרון פומביות הדיון כפי שזה מוגשם באמצעות פרסומן של החלטות שיפוטיות. זאת ועוד, לא בכל ההליכים ניתנות החלטות המפורסמות לציבור ומכל מקום מסירת המידע במתכונת המבוקשת יש משום פגיעה ב"עניינו הפרטי" של המשיב, קרי – פגיעה בפרטיותו.

הובהר, כי יש להבחין בין מקרה פרטני שבו מבוקשים פרטים לגבי הליך משפטי ספציפי, שאינו חסוי, אשר בו מייצג המשיב בעל דין, לבין מקרה שבו מתבקש ריכוז מידע של תיקים בטיפולו של המשיב לאורך שנים. באופן זה, ציין השופט, תתאפשר בחינת סוגי התיקים שבטיפולו, סוגי הלקוחות שאותם הוא מייצג, היקף פעילותו בהליכים משפטיים וכיוצ"ב, באופן שעשוי לפגוע בפרטיותו.

עוד צוין כי הוראת סעיף 23ב(א) לחוק הגנת הפרטיות, המאפשר מסירת מידע "אם המידע פורסם לרבים על-פי סמכות כדין, או הועמד לעיון הרבים על-פי סמכות כדין, או שהאדם אשר המידע מתייחס אליו נתן הסכמתו למסירה" אינה יכולה להועיל לעותר, שכן המידע המבוקש – רשימת התיקים לתקופה מסוימת שבהם ייצג המשיב בעלי דין בבתי-משפט – לא פורסמה ברבים, לא הועמדה לעיון הציבור, וכן לא ניתנה הסכמה של מי שהמידע מתייחס אליו.

לכך הוסיף השופט כי חשיפת המידע במתכונת המבוקשת – קרי, רשימה של כל ההליכים שבהם ייצג המשיב בעלי דין בהליכים משפטיים, אגב פירוט מספר התיק, סוג ההליך ושמותיהם של כל בעלי הדין – עשויה גם לפגוע בפרטיותם של בעלי הדין, הן בעניין ריכוז ההתדיינויות שלהם בבתי-משפט בסוגי התביעות השונות, הן בעניין התביעות עצמן, הן באשר לבחירת הייצוג בהליכים השונים, והן בהיבטים נוספים. מהטעמים האמורים, הרי שבקשת המידע במתכונת הפירוט שביקש העותר, עניינה מידע שגילויו מהווה פגיעה בפרטיות וחל איסור על מסירת המידע, לפי סעיף 9(א)(3) לחוק חופש המידע.

עוד נקבע כי מדובר ב"מידע הנוגע לעניינים מסחריים ומקצועיים הקשורים לעסקיו של אדם" לפי סעיף 9(ב) לחוק, ולכן אין הרשות מחויבת במסירתו. בעניין זה, המבחן הוא האם גילוי המידע "עלול לפגוע פגיעה ממשית באינטרס מקצועי, מסחרי או כלכלי", שזהו הנימוק שבגינו דחתה הממונה על חופש המידע בהנהלת בתי-המשפט את בקשת העותר.

לדעת השופט, החלטת הממונה היא החלטה סבירה שאין עילה להתערב בה, שכן גילוי המידע המבוקש, במתכונת המפורטת של רשימת כל ההליכים המשפטיים עם שמותיהם של כל הלקוחות במשך שנים רבות, עלול לגרום לפגיעה ממשית באינטרסים המקצועיים והמסחריים של המשיב כעורך-דין, כאשר לא הוצג עניין ציבורי חיוני שיצדיק את גילוי המידע המבוקש. לדברי השופט, מדובר בבקשה שעילתה למעשה היא קבלת מידע לצורך אישי לשם ניהול תביעה משפטית, ו"דרך המלך" לקבלת המידע היא באפיק "הגילוי הפרטי" בהליך בבית-הדין לעבודה, בין בערכאה הדיונית, ובין – לאחר מתן פסק-דין – בערכאת הערעור.

לבסוף התייחס השופט גם לסעיף 11 לחוק, המחייב לבחון האם מידע שהרשות חייבת שלא למסרו, או רשאית שלא למסרו, ניתן לפרסום תוך השמטת פרטים, עריכת שינויים או התניית תנאים בדבר השימוש במידע. לשיטתו, לנוכח התכלית שביסוד הבקשה – קבלת שכר טרחת עו"ד על-פי הסכם שותפות נטען, הרי שמסירת מספרי התיקים, תוך השמטת שמות הצדדים, ממילא לא תועיל לעותר ומכל מקום רשימת כל ההליכים המשפטיים שניהל המשיב במשך שנים לפי סוגי הליכים, מהווה אף היא פגיעה בפרטיותו וחושפת עניינים מקצועיים או מסחריים הקשורים לעסקיו. 

לאור האמור, העתירה נדחתה; העותר ישלם למדינה ולמשיב הוצאות בסך 12,000 שקל לכל אחד.

 

עת"מ 44352-05-18

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit.jpg
17 | S:66
קומיט וכל טופס במתנה