שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > פיצויים בסך 4,000 ₪ ישולמו ללקוחה שהואשמה בגניבה מול יתר לקוחות החנות

חדשות

פיצויים בסך 4,000 ₪ ישולמו ללקוחה שהואשמה בגניבה מול יתר לקוחות החנות, צילום: צילום: istock
פיצויים בסך 4,000 ₪ ישולמו ללקוחה שהואשמה בגניבה מול יתר לקוחות החנות
01/12/2020, עו"ד שלי גולדמן

בית המשפט לתביעות קטנות קיבל בחלקה תביעה שהגישה לקוחה שטענה כי שעה שביצעה רכישה בחנות, בעל החנות האשים אותה בגניבה מול יתר לקוחות החנות. נקבע כי בעל החנות רשאי להגן על האינטרסים שלו ולמנוע פגיעה בקניינו, אולם הדרך לעשות כן הייתה לפנות אל הלקוחה באופן דיסקרטי ולבקש ממנה לסור לחדר צדדי לצורך בירור העניין, ולא לעיני כל.

עסקינן בתביעה ותביעה-שכנגד שעניינן אירוע שהתרחש בחודש יולי 2019 בחנות הנתבעת, המנוהלת על ידי הנתבע (להלן: "בעל החנות"). על פי כתב התביעה, במועד זה הגיעה התובעת לחנות, כשבידיה שקית ובה וילון שהביאה לה אחותה מתורכיה. היא הסתובבה בחנות וכאשר ביקשה לצאת, עצר אותה לפתע בעל החנות אל מול כל לקוחות החנות ודרש כי תפתח את השקית שבידה, כשהוא מאיים עליה לפנות למשטרה ולדווח כי גנבה מהחנות.

לטענת התובעת, היא הניחה את השקית על הרצפה והזמינה את בעל החנות להתקשר למשטרה. לטענתה, בעל החנות עשה עצמו כמתקשר למשטרה, ניגש אל השקית ופתח אותה ללא רשותה, ולאחר שראה את תוכנה סילק אותה בצעקות מהחנות. התובעת הוסיפה וטענה כי מעשיו של בעל החנות גרמו לה לבושה ולהשפלה עצומות, מאז היא חשה בושה להסתובב בעיר שמא יחשדו בה כגנבת.

בעל החנות טען מצדו כי מרגע שנכנסה התובעת לחנות היא התנהגה בזלזול מופגן כלפי עובדי החנות ונהליה, היא התעלמה מבקשות עובדי החנות להשאיר בכניסה את השקית (צעד מנע שננקט בעקבות אירועי גניבה רבים מהחנות) ומשלט התלוי בחנות ובו בקשה דומה, והסתובבה בהפגנתיות בחנות כשהשקית בידה. בעל החנות הוסיף וטען, כי לאור הפרת נהלי החנות על ידי התובעת הוא הוזעק ע"י עובדי החנות– פנה לתובעת בצורה שקטה ורגועה, באזור צדדי של החנות, מבלי שאיש שומע או רואה, וביקש לראות את תוכן השקית שבידה. בתגובה החלה התובעת להשתולל ולצעוק לעברו  ולעבר עובדי החנות כי הם גנבים וכי עליהם להתבייש. בעל החנות אף הגיש תביעה שכנגד בטענה כי התובעת העלתה בדף הפייסבוק של החנות, שלו כ - 3,000 ₪ עוקבים, רשומה ובה כתבה - "הבעל של החנות מתייחס ללקוחות לא יפה, וחושד כל אחד בגניבה. לא נעים להיכנס לחנות הזאת." בכך, נטען, פגעה התובעת בשמם הטוב של החנות ובשמו וגרמה לנזק חמור לתדמיתם ולפרנסתם על לא עוול בכפם.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

כב' הרשמת הבכירה ט' מירום פסקה כי לא נסתרה גרסתה של התובעת באשר להשתלשלות העניינים ולנסיבות התרחשותו של האירוע נשוא התביעה, וכי יש להעדיף גרסה זו על פני זו של בעל החנות. נקבע כי ניתן היה, איפוא, לצפות מבעל החנות כי ידאג לשמור את הסרטונים, במיוחד לאור הכשרתו כעורך דין. אין לקבל את טענתו, כי האירוע נמצא באזור "מת" של המצלמה, שכן  הוכח בין השאר על סמך עדותו של עובד החנות, כי האירוע התרחש בסמוך לקופות, אזור שמעצם טיבו וטבעו וודאי מצוי בשטח הכיסוי של המצלמות והימנעותו זו מהצגת ראיה רלוונטית ביותר נזקפת לחובתו.

עוד נקבע משאין חולק, כי לא נמצא בכליה של התובעת דבר שאינו שייך לה, הרי שאין בעל החנות יכול ליהנות מהגנת "אמת בפרסום" שבסעיף 14 לחוק. באשר להגנות תום הלב שבסעיף 15 לחוק: לענייננו רלוונטיות ההגנה שבסעיף 15(2), לפיה תהא זו הגנה טובה לבעל החנות אם הייתה מוטלת עליו חובה חוקית, מוסרית או חברתית לעשות את הפרסום; וכן זו שבסעיף 15(3), ולפיה תהא זו הגנה טובה לבעל החנות אם נעשה הפרסום לשם הגנה על עניין אישי כשר שלו; והכל אם הדבר נעשה בתום לב. בענייננו, אכן רשאי בעל החנות להגן על האינטרסים שלו ולמנוע פגיעה בקניינו, ולשם כך - לערוך בירור עם התובעת; אולם הדרך לעשות כן הייתה לפנות אל התובעת באופן דיסקרטי ולבקש ממנה לסור לחדר צדדי לצורך בירור העניין, ולא לעיני כל. משערך בעל החנות את הבירור בפרהסיה, וכינה את התובעת "גנבת" רק על יסוד כך שהסתובבה בחנות ובידיה שקית גדולה ומשום שסירבה לאפשר לו לבדוק את תכולת השקית, הרי שיש לקבוע כי הבירור נערך שלא במידתיות הראויה וללא שמירה על כבודה של התובעת, באופן המזכה אותה בפיצוי כספי.

יחד עם זאת נקבע כי התובעת תרמה בהתנהלותה ובצעקותיה, שנשמעו היטב בשיחה המוקלטת שהושמעה, להסבת תשומת הלב הציבורית למתרחש. כאשר למרות חוסר הנעימות, היה ניתן לצפות כי התובעת תנהג באיפוק ותימנע מלהרים את קולה באופן זה.

בית המשפט לתביעות קטנות הוסיף ודחה את התביעה שכנגד. נקבע כי יש לקבל את טענת התובעת, כי תגובתה האמורה בחנות באה בעקבות הבושה וההשפלה שחשה, כאשר נחשדה על ידי בעל החנות בגניבה על לא עוול בכפה, ובעת שהיא נתונה בסערת רגשות קשה. בנוסף עומדת לה ההגנה של "אמת בפרסום" שבסעיף 14 לחוק, שכן אכן נחשדה בגניבה ללא כל בסיס, רק משום שהחזיקה בידיה שקית גדולה. אשר לרשומה בפייסבוק: ראשית, הרשומה נוסחה באופן מתון ולא מתלהם או פוגעני. יש לראות בה משום ביקורת מותרת שאינה עולה כדי לשון הרע. זאת ועוד, גם ביחס לרשומה זו עומדת לתובעת הגנת ה"אמת הפרסום", שכן האמור ברשומה הינו אמת, שהרי בעל החנות אכן חשד בה בגניבה ללא כל יסוד סביר לכך, והתייחס אליה בצורה משפילה. בנוסף עומדת לתובעת ההגנה שבסעיף 15(2) לחוק, שכן הפרסום בא מתוך כך שהתובעת ראתה לעצמה חובה מוסרית או חברתית להזהיר את הציבור מפני יחסו של בעל החנות ללקוחות החנות.

לסיכום, נקבע כי  לנוכח נסיבות האירוע, תחושתה הקשה של התובעת והעדרה של התנצלות מצד בעל החנות מחד, ומאידך - תרומתה של התובעת לפרסום האירוע והעובדה שבעל החנות פעל מתוך כוונה להגן על קניינו, יש להעמיד את הפיצוי לתובעת על סך של 4,000 ₪. עוד נקבע כי בעל החנות ישלם לתובעת הוצאות משפט בסך 500 ₪.

ת"ק 40183-08-19

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:107
קומיט וכל טופס במתנה