שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > העליון: הערת אזהרה שלילית מעניקה לבעל ההערה מעמד של נושה מובטח

חדשות

העליון: הערת אזהרה שלילית מעניקה לבעל ההערה מעמד של נושה מובטח , צילום:
העליון: הערת אזהרה שלילית מעניקה לבעל ההערה מעמד של נושה מובטח
11/02/2021, עו"ד שוש גבע

בית המשפט העליון דחה ברובו ערעורו של נאמן בפשיטת רגל  שטען כי אין בכוחו של רישום הערת אזהרה שלילית לתת לנושה מעמד של נושה מובטח. נקבע כי סעיף 127(ב) לחוק המקרקעין אינו עורך  הבחנה בין הערת אזהרה שלילית לבין הערת אזהרה חיובית והוא חל על כל סוגי הערות האזהרה המפורטות בסעיף 126 לחוק. הסעיף אינו מבחין בין התחייבות לביצוע עסקה לבין התחייבות להימנע מביצוע עסקה.

עסקינן בערעור נאמן על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתיק פש"ר, בו נקבע כי למשיב 1 (להלן: "המשיב") מעמד של נושה מובטח בהליכי פשיטת רגל בשל קיומה של הערת אזהרה שלילית שנרשמה לטובתו על נכס מקרקעין של החייב, ועל החלטת בית המשפט בה נקבע כי גם ריבית הפיגורים שנצטברה על סכום החוב של החייב כלפי המשיב היא חלק מהחוב המובטח. בין המשיב לבין החייב, נחתם הסכם מסגרת במסגרתו הסכים המשיב להעמיד לחייב אשראי מעת לעת. להבטחת פירעונו של האשראי, נקבע בהסכם כי החייב יחתום על התחייבות להימנע מביצוע עסקה במגרש שבבעלותו וכן על שטר משכון זכויותיו במקרקעין לטובת המשיב. בהתאם לאמור בהסכם המסגרת, נרשם משכון על המקרקעין אצל רשם המשכונות לטובת המשיב. המשכון נרשם בעקבות הודעת משכון, אך לא נלווה אליה שטר משכון. בנוסף, נרשמה על המקרקעין "הערת אזהרה שלילית" לטובת המשיב, בדבר התחייבות החייב להימנע מביצוע עסקה במקרקעין. המשיב העמיד מעת לעת אשראי לחייב על יסוד הסכם המסגרת, וכמו כן נחתם בין הצדדים הסכם הלוואה פרטני, גם במסגרת הסכם זה הוסכם כי החייב ישעבד את המקרקעין למשיב להבטחת התחייבויותיו. חלקן של ההלוואות שניתנו לחייב נפרע, אך יתרת החוב שלא נפרעה הסתכמה בלמעלה מ-4,000,000 ש"ח.

בחודש אוגוסט 2016 נפתחו הליכי פשיטת רגל נגד החייב ולימים הוא הוכרז פושט רגל. במסגרת הליכי פשיטת הרגל טען המשיב כי יש להכיר בו כנושה מובטח מכוח הערת האזהרה. ברם, המערער, הנאמן בפשיטת הרגל של החייב, כפר במעמדו של המשיב כנושה מובטח וטען כי יש להכיר בו אך ורק כנושה רגיל. כונס הנכסים הרשמי (להלן: הכנ"ר) תמך בעמדתו של המערער. בפסק דינו דן בית המשפט המחוזי בשתי שאלות: האם כוחו של המשכון שנרשם לטובת המשיב ברשם המשכונות יפה על מנת ליצור נשיה מובטחת; האם רישומה של הערת אזהרה שלילית לטובתו של המבקש מקנה לו מעמד של נושה מובטח. נקבע כי, כאשר מתעוררת שאלה האם יש מקום להכיר במי שנרשמה לטובתו הערת אזהרה שלילית כנושה מובטח, נדרשת בחינת השאלה לאיזו תכלית היא נועדה, ובדיקה האם התכלית משתקפת מן המסמכים שהופקדו בלשכת רישום המקרקעין, אשר מכוחם נרשמה ההערה. אם התכלית הגלויה והמוצהרת היא ליצור בטוחה לסילוק חוב, אין מניעה להכיר בזכאי על פי ההערה השלילית כנושה מובטח. הן מכיוון שיש לו מעין עיכבון על מקרקעי החייב בתור ערובה לסילוק החוב, והן מכיוון שמדובר בהערת אזהרה שלילית שוויתור עליה מגדיל את מסת נכסיו של החייב שעומדת לטובת נושיו. במקרה דנן, הערת האזהרה השלילית שנרשמה לטובת המשיב הייתה הערת אזהרה "מדברת", משום שצורף לה הסכם המסגרת מכוחו היא נרשמה, אשר גילה באופן ברור וחד-משמעי כי הערת האזהרה נועדה להבטיח עסקת משכון ובשל כך נקבע כי יש להכיר במשיב כנושה מובטח של החייב בגובה האשראי שהעמיד לו על פי הסכם המסגרת. לאחר מתן פסק הדין התגלעה מחלוקת נוספת בשאלה האם יש להכיר גם בסכומי ריבית הפיגורים, הקבועה בהסכם ההלוואה, שהצטברו לטובת המשיב, כחלק מהחוב המובטח. נקבע כי גם הריבית הנטענת היא חלק מן החוב המובטח.

לטענת הנאמן, בפסיקה נקבע כי אין בכוחה של התחייבות לרישום משכנתא שבידי נושה כדי להפוך אותו לנושה מובטח. כך, אין בכוחו של רישום הערת אזהרה שלילית לתת לנושה מעמד של נושה מובטח. הערת אזהרה שלילית אינה מעידה על קיומו של חוב אלא רק על הצורך בהשגת הסכמה של בעל הערת האזהרה מקום בו מבקש בעל הנכס למכור את המקרקעין. כמו כן, לנושה אין גישה לנספחים המצורפים להערת האזהרה ואדם החפץ לעיין בהערה, חייב לקבל את אישור בעל הנכס ולהגיש בקשה לשם כך בהתאם. האינטרס הציבורי מחייב שלא ליצור מעין זכות חדשה במקרקעין ולהעניק למשיב עדיפות בסדר הנשיה. כאשר נושה מבקש להבטיח אשראי באמצעות בטוחה, הוא חייב לעשות זאת בדרך המלך באחת הדרכים הקבועות בדין ולפרסם בריש-גלי על אופיה ומהותה של הבטוחה שיש בידיו ואין מקום להכיר בדרכים חלופיות שאינן קבועות בדין. באשר להחלטת בית המשפט המחוזי בקשר לריבית הפיגורים, נטען כי לא ויתר מעולם על טענתו כי הריבית אינה חלק מהנשייה המובטחת של המשיב. הריבית לה זכאי המשיב מקורה בהסכם ההלוואה הפרטני והסכם זה לא הופקד מעולם אצל רשם המקרקעין, בניגוד להסכם המסגרת מכוחו נקבע מעמדו של המשיב כנושה מובטח.

המשיב טען כמצדו כי הוא נושה מובטח לפי הוראות סעיף 127(ב) לחוק המקרקעין, שכן המשכון נרשם ברשם המשכונות ונרשמה גם הערת אזהרה "מדברת" שתוכנה גילה לכולי עלמא על מהות העסקה בינו לבין החייב. למסקנה זו ניתן להגיע גם דרך הגדרתו כבעל "משכון מן היושר". התחייבות לעשות עסקה במקרקעין היא זכות מן היושר הגוברת על זכות נושה שהטיל עיקול על הנכס. בפסיקה יושמה הלכה זו גם במצבי פשיטת רגל. הרציונלים בהעדפת בעל זכות "משכון מן היושר" על פני נושה שהטיל עיקול על הנכס הממושכן, נכונים גם ביחס לתחרות בין זכויותיו של בעל זכות אובליגטורית בנכס שלא נרשמה לבין זכותו של נאמן בפשיטת רגל, אשר גם לו אין זכות מהותית בנכס המסויים. בנוסף, ההסכם בין הצדדים היה הסכם למתן אשראי, קרי קשר עסקי "נושם" ופעיל והמשכון נועד להבטיח כי כל כספי החוב ישולמו למשיב בהתאם להסכם המסגרת. על כן, השאלה הרלוונטית היחידה הייתה האם הנושים האחרים יכלו לדעת שקיימת התחייבות לעסקת משכון ואין מקום לשלול מהמשיב את הריבית המגיעה לו.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

כב' השופט ד' מינץ פסק כי יש לדחות את הערעור ברובו. נקבע כי הערת אזהרה ובכלל זה התחייבות להימנע מביצוע עסקה (לפי סעיף 126(א) לחוק המקרקעין), מקנה לזכאי על פי ההתחייבות (בהתאם לסעיף 127(ב) לחוק המקרקעין), עדיפות על פני נושיו של בעל המקרקעין שפשט את רגלו. קריאה פשוטה של סעיף 127(ב) לחוק המקרקעין מגלה כי הוא אינו עורך כל הבחנה בין הערת אזהרה שלילית לבין הערת אזהרה חיובית. הוא חל על כל סוגי הערות האזהרה המפורטות בסעיף 126 לאותו חוק. הסעיף אינו מבחין בין התחייבות לביצוע עסקה לבין התחייבות להימנע מביצוע עסקה. הוא קובע נורמה מהותית, המשריינת את זכותו של בעל ההערה מפני פגיעה על ידי אחרים, שגם להם זכויות כנגד בעל המקרקעין. בנוסף, הענקת עדיפות לנשייה מובטחת היא עניין שבמדיניות כלכלית, חברתית ומשפטית. סעיף 1 לחוק המשכון קובע כי משכון הוא שעבוד נכס כערובה לחיוב והוא מזכה את הנושה להיפרע מהמשכון אם לא סולק החיוב. ביסודו של המשכון מונחת הסכמה בין המלווה לבין הלווה.

עוד נפסק כי דיני השעבודים עוסקים בהסכמים בין הנושה לבין החייב, לפיו נכס מסוים של החייב יעמוד לרשות הנושה באופן בלעדי לפרוע ממנו את החוב כלפיו אם החייב לא יעמוד בהסכם ההלוואה עמו, וזאת תוך ייחוד הנכס לטובת הנושה, קודם שהנכס יעמוד למימוש על ידי נושיו האחרים של החייב. מתן זכות הקניין על ידי אדם לזולתו מבוסס על דוקטרינת "חופש החוזים" ואין גם מניעה שאדם יעניק לחברו זכות קניינית בדרך של מתן שעבוד על נכסיו "על חשבון" נושיו האחרים. על דרך קל וחומר: אם אדם יכול להקנות את מלוא זכויותיו לאדם אחר באמצעות מכר או מתנה, ודאי שיכול להעניק לזולתו זכות קניינית מתונה יותר, על דרך שעבוד הנכס לטובתו, בו נשארות בידי המשעבד חלקן של הזכויות. עצם קיומו של סדר קדימות בנשייה מעניק ודאות המטיבה עם כלל הנושים. לפיכך, כלל הנושים מעוניינים באסדרת שוק האשראי באופן שייקבע סדר קדימות בנשייה. בתוך כך נפסק כי ההחלטה אם הסכם מסוים זוכה במעמד נשייה מובטחת, היא עניין של מוסכמה חברתית רחבה שהמחוקק נותן לה גושפנקא. על כן, מתן עדיפות נשייתית להערת אזהרה שלילית, מתבקש מקום שבו המחוקק לא רואה מקום להבחין במסגרת חוק המקרקעין בינה לבין הערת אזהרה חיובית. נקבע כי  קיימת בהסכם התחייבות מפורשת של החייב כלפי המשיב שתירשם הערת אזהרה שלילית על המקרקעין כבטוחה להחזרת האשראי שיינתן מעת לעת. מדובר בהערת אזהרה מהסוג שהמחוקק נתן לה תוקף, ואינה חורגת מהמקובל. ההערה בענייננו לא רק "מדברת", אלא "זועקת". נפסק כי הערת האזהרה המתייחסת להתחייבות החייב להימנע מביצוע עסקה במקרקעין, מעניקה למשיב מעמד של נושה מובטח שבכוחו למנוע ביצוע כל עסקה במקרקעין, עד אשר ייפרע חובו של החייב כלפיו.

יתר על נקבע כי, בהחלטתו קבע בית המשפט המחוזי כי הנאמן ויתר על כל טענותיו למעט טענתו הקניינית, קרי האם בידי המשיב נשייה מובטחת או רגילה. משכך, בית המשפט פסק כי משעה שנקבע כי החוב הוא חוב מובטח, סכום הריבית מתווסף לו ואין מקום לדון בשיעורו.  נפסק כי בסוגיה זו הדין עם הנאמן. הריבית ההסכמית נקבעה בהסכם ההלוואה הפרטני שנחתם בין הצדדים וזכרה של ריבית זו לא בא בהסכם המסגרת שהוא זה אשר הופקד בלשכת רישום המקרקעין ומכוחו נרשמה הערת אזהרה לטובת המשיב. מאחר שהנשייה המובטחת נוצרה מכוח הסכם המסגרת, אכן מתעוררת השאלה האם יש להכיר בריבית, שמקורה בהסכם ההלוואה הפרטני, כחלק מהחוב המובטח. לשאלה זו משמעות רבה, שכן קיים הבדל משמעותי בגובה שיעור הריבית.

לאור האמור לעיל, הערעור נדחה ברובו, נקבע כי סוגיית הריבית תוחזר לבית המשפט המחוזי על מנת שתינתן החלטה משלימה בעניין. יתר חלקי פסק הדין ייוותרו על כנם.

המערער יוצג ע"י עו"ד אופיר גנץ; המשיב 1 יוצג ע"י עו"ד יהושע גבעון; עו"ד זיו אריאלי; המשיב 2 יוצג עו"ד רועי נירון

ע"א 3042/19

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:112
קומיט וכל טופס במתנה