שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > אישה תשלם פיצויים בסך 48,000 ש"ח בגין לשון הרע בסכסוך גירושין רווי הכפשות

חדשות

 אישה תשלם פיצויים בסך 48,000 ש"ח בגין לשון הרע בסכסוך גירושין רווי הכפשות, צילום: getty images Israel
אישה תשלם פיצויים בסך 48,000 ש"ח בגין לשון הרע בסכסוך גירושין רווי הכפשות
02/06/2021, עו"ד שוש גבע

בית משפט לענייני משפחה קיבל תביעת לשון הרע כנגד אישה בגין הכפשות שנעשו בזדון במסגרת סכסוך גירושין. נקבע כי התנהגות האישה מלמדת על האובססיביות שלה כלפי האיש וחוסר השלמתה עם רצונו להיפרד ממנה. אין ליתן לגיטימציה לאדם החש נבגד בידי שותפו לחיים, לפגוע בכבודו ללא רסן ולפרסם דברי בלע עליו.

עסקינן תביעות הדדיות בין בני זוג לשעבר. תביעת לשון הרע כנגד האישה בגין הכפשות שנעשו בזדון בסך של 200,000 ₪. תביעה שכנגד כספית ונזיקית בסך של מיליון ₪ בגין אלימות פיסית, בגידה פיננסית, בגידה עם אישה אחרת, קריסת עסק האישה בשל נזק נפשי מתמשך שגרם לה, לשון הרע ונזקים נפשיים.

לטענת האיש, מאז שהגיש נגד אשתו לשעבר (להלן: "הנתבעת") את תביעתו לגירושין בבית הדין הרבני החלה הנתבעת במסע השמצות כנגדו העולות כדי פרסום לשון הרע בזדון. לטענתו הנתבעת  הגישה כנגדו תלונת שווא במשטרה, ותלונתה זו בעצמה, הנה לשון הרע. לאחר שחרורו ממעצר בעקבות אותה תלונה, לא חזר לבית המשותף, והנתבעת פנתה אליו במכתבים וביקשה סליחה והאשימה את בנם המשותף במצבם. הנתבעת אף פנתה לדיין ביה''ד כדי לנסות להשפיע על חזרתו לבית. עוד נטען כי הנתבעת שלחה לו מסרונים מאיימים, משמיצים ופוגעניים, צעקה עליו לעיני כל במסדרונות בית הדין הרבני וירקה עליו. לדברי האיש במעשיה עברה הנתבעת עבירת לשון הרע.

הנתבעת טענה מנגד כי האיש הסתיר ממנה ומילדיהם המשותפים במזיד את הכנסותיו הגבוהות משך השנים וכן בגד בה עם אישה אחרת ודיבר אודותיה לשון הרע עם משפחתו וחברים משותפים. אליבא דנתבעת, חלה החמרה נפשית במצבה החל משנת 2010. ומצבה החמיר מאוד לאחר גילוי המסמכים כאשר התברר לה כי האיש הסתיר ממנה כספים במשך כל נישואיהם. בשל נזקיה הנפשיים לא יכלה לעבוד ולתפקד והעסק שלה נפגע. עילות התביעה שכנגד הנן: הפרת הסכם הנישואין על ידי האיש בשל בגידתו בה, ביצוע עוולת רשלנות שכן אדם סביר ונבון לא היה נוהג כך ובוגד, ביצוע עוולה של הפרת חובה חקוקה בשל הבגידה העולה כדי פגיעה ''בכבוד האדם'', קל וחומר כאשר לא הייתה לו עילת גירושין. הנתבעת הגישה בקשה לחייב האיש בפיצויים בגין תקיפתה (עוולת התקיפה) ובשל פרסום לשון הרע.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

כב' השופטת ר' גורביץ פסקה כי בתביעה על-פי חוק איסור לשון הרע יש לבחון ארבעה מרכיבים: האם הדברים שפורסמו הם בגדר לשון הרע, האם בוצע פרסום בפועל, האם עומדת לנתבע אחת ההגנות המנויות בחוק איסור לשון הרע, ובמקרה שבוצע פרסום ולנתבע לא עומדת הגנה, מהו שיעור הפיצוי שיש להעניק לתובע. סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, קובע כי לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול –להשפיל אדם בעיני הבריות או לבזותו. בסעיף 14 לחוק איסור לשון הרע  – מופיעה הגנת "אמת דיברתי". המסרונים והמכתבים שנשלחו לאנשים שונים ובכללם לבת זוגו הנוכחית של האיש הנם בגדר האשמות קשות כנגד האיש בעלות גוון פלילי המייחסות לו עבירות חמורות של הלבנת הון, זיוף, מרמה ושיבוש הליכי משפט. עוד האשימה הנתבעת את האיש בבגידה בה ובאלימות כנגדה והגדירה את התובע כ-"אלים ומסוכן''. הנתבעת אף רשמה להם כי הוא ''חולה נפש'' וסיפרה לבת זוגו כי הוא נוטל תרופות פסיכיאטריות ועל בעיותיו הרפואיות הנוספות, כאשר אין חולק כי יש במסירת המידע משום פגיעה בפרטיותו. הנתבעת אף לא חסכה במילים פוגעניות באשר לתפקודו המיני. נקבע כי סעיף 1 (1) לחוק איסור לשון הרע קובע כי כל פרסום שעלול להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה לבוז או לעג הנו לשון הרע. סעיף 1 (2) קובע כי לשון הרע ייחשב גם פרסום אשר נועד לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסות לו. הנתבעת בחקירתה הנגדית הודתה בפרסום ובשליחת המסרונים לארבעה אנשים אשר העידו בדיון ובכללם בת זוגו של האיש. מטרת הנתבעת באמירותיה במכתבים ובמסרונים להשפיל את האיש ולשים אותו ללעג ולקלס בעיני חבריו, משפחתו ובת זוגו.

בהמשך לאמור נקבע כי לאור הקביעה כי אמירות הנתבעת עולות כדי פרסום לשון הרע כלפי האיש, יש לבדוק האם הנתבעת חוסה תחת הגנות העומדות לה מכוח חוק איסור לשון הרע. טענתה העיקרית היא כי עומדת לה הגנת ''אמת הפרסום'' אשר קבועה בסעיף 14 לחוק. סעיף 14 לחוק לשון הרע קובע שני תנאים מצטברים, וכי באמיתות הפרסום לא די. היסוד השני נוגע למידת העניין הציבורי שבאותו פרסום. קיים הבדל מהותי בין שני היסודות, היסוד הראשון הוא עובדתי בעיקרו והוא נוגע להשוואה בין הפרסום לבין המציאות העובדתית. היסוד השני עוסק בשאלה, האם קיימים לפרסום יתרונות חברתיים המצדיקים אותו, למרות לשון הרע שבו, שאלה שהיא ערכית בעיקרה, והיא מוכרעת על ידי בית המשפט בהתאם למדיניותו השיפוטית. נטל ההוכחה בטענת "אמת דיברתי" מוטל על הנתבעת. מידת ההוכחה הנדרשת עומדת ביחס ישיר למידת חומרתו של תוכן הפרסום. בפסיקה נקבע כי כשמדובר בתביעה שיש בה טענות והאשמות במעשים פליליים, על הטוען לכך שמדובר בפרסום דברי אמת להביא ראיות בעלות משקל משמעותי ביותר התואמות את חומרת ההאשמות. לטענת הנתבעת אמירותיה בנוגע ל''בגידה הפיננסית'' של האיש נהנית מהגנת ''אמת הפרסום''. לשיטתה היא פירטה בכתב התביעה שכנגד את כלל טענותיה העובדתיות הנוגעות לעניין זה הוצאות למשק הבית ואי שיתוף בסך של 18,300 ₪ מהכנסתו החודשית. לטענתה הגנת ''אמת הפרסום'' עומדת לה אף לגבי טענותיה בנוגע לבגידתו בה עם אישה אחרת, ובנוגע לעבירות המס שביצע. האיש הכחיש באופן כללי את טענותיה של הנתבעת בכל הנוגע לבגידה הפיננסית ולעבירות המס אך בד בבד ציין כי קיים פסק דין של בית הדין הרבני אשר מהווה מעשה בית דין. נקבע כי בעניין דנן קיים השתק פלוגתא אשר מקים מחסום דיוני לנתבעת לשוב ולהתדיין בשאלות עובדתיות שכבר נדונו בין בעלי-הדין בהתדיינות קודמת: הבגידה הפיננסית, הבגידה של האיש עם אישה אחרת והתלונה למשטרה. טענות הנתבעת לבגידה פיננסית ועבירות המיסוי נדחו על ידי מומחה בית הדין הרבני שאומצה חוות דעתו בפסק הדין. בית הדין קבע כי התלונה שהוגשה על ידי הנתבעת למשטרה הייתה תלונת שווא. על כן, מתקיים השתק פלוגתא בכל הסוגיות. ובאשר לפרסום הנתבעת אודות הבגידה הפיננסית ועבירות המיסוי שביצע האיש לא עומדת לה הגנת "אמת הפרסום". על פי הפסיקה, בכדי ליהנות מן ההגנה שבסעיף 14 לחוק שומה כי יהיה בפרסום עניין ציבורי. בעניין דנא לא עלה בידי הנתבעת להוכיח את האלמנט השני והמחייב בחוק לגבי קיומו של ''עניין לציבור'' באשר לבגידה של האיש עם נשים אחרות ומצבו הבריאותי- אשפוזו ונטילת כדורים פסיכיאטריים. נקבע אין כל ספק כי הפרסומים של הנתבעת נעשו ממצוקה ומתסכול אישי שלה, אך אין בכך כדי להפחית מחומרת החשיפה של פרטיו האינטימיים ביותר של האיש וההשפלה הכרוכה בכך

 בנוסף לאמור התביעה שכנגד שהגישה הנתבעת נדחתה על כל טענותיה ועילותיה. נקבע כי הנתבעת לא טרחה להמציא דוח רוח והפסד לשנים הרלוונטיות ולא הסבירה כיצד היא מתפרנסת למחייתה אם היא אינה עובדת כלל ומחזור עסקאותיה עומד על אפס שקלים, ולא הציגה מסמכים בנקאיים אודות הלוואות שנטלה בשל מצבה הכלכלי. כמו כן לא נסתרה טענת האיש לגבי הכנסות לא מדווחות מהעסק. בנוסף הנתבעת לא פנתה למל"ל לקביעת דרגת נכות נפשית חרף טענותיה לנזק נפשי חמור המונע מבעדה להמשיך ולעבוד. לפיכך נפסק לדחות את הטענה כי העסק של הנתבעת כקוסמיטקיאית קרס כתוצאה מהמצב הנפשי הקשה שנגרם לה ע"י האיש.

לאור האמור לעיל תביעת האיש לפיצוי בגין הוצאת לשון הרע התקבלה, הנתבעת חויבה לפצות את האיש בסך של 48,000 ₪ בגין פרסומי לשון הרע כנגדו. התביעה שכנגד נדחתה.

התובע יוצג ע"י  עו"ד פתחי שחאדה; הנתבעת  יוצגה ע"י עו"ד אילן קלמנוביץ

תלה"מ 60974-02-18

 

 

 

 

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit.jpg
17 | S:32
קומיט וכל טופס במתנה