שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > בעל משק זוכה מעבירה של העסקה ללא מגורים הולמים לפי חוק עובדים זרים

חדשות

בעל משק זוכה מעבירה של העסקה ללא מגורים הולמים לפי חוק עובדים זרים, צילום: pixabay
בעל משק זוכה מעבירה של העסקה ללא מגורים הולמים לפי חוק עובדים זרים
10/11/2021, עו"ד שלי גולדמן

ביה"ד האזורי לעבודה זיכה נאשם בעל משק מעבירה של העסקה ללא מגורים הולמים לפי חוק עובדים זרים, תוך שביקר בחריפות את התנהלות המאשימה ומפקחיה. נקבע כי המפקחים לא היו קשובים לדברי הנאשם, אלא כפי הנראה היו נעולים בדעתם, ללא רצון לבדוק דברים לאשורם וכי נפלו פגמים רבים בכתב האישום שהוגש.

עניינו בהכרעת דין. ע"פ כתב האישום, הנאשם החזיק במשק ובחממות ביישוב זיקים. במאי 2015 בשעה  נערכה ביקורת, ונמצא כי במגורי שלושת העובדים נמצאו ליקויים, אשר פורטו בכתב האישום, ואשר בעטיים עולה כי הנאשם לא העמיד לרשות העובדים מגורים הולמים כנדרש בחוק עובדים זרים.  המאשימה הגישה תמונות, ובנוסף נשמעו עדויות המפקחים. מטבע הדברים, המפקחים לא זכרו את פרטי הדברים, והמאשימה הסתמכה על חומר שהוגש. המאשימה הגישה דוח פעולה, שממנו לא ניתן ללמוד פרטים מספיקים אם בכלל, וכן הגישה את חקירתו של הנאשם בפניה. בחקירה נשאל הנאשם גם לגבי נושאים שלא הופיעו בכתב האישום, הקשורים לתלושי שכר, לביטוח רפואי ועוד. כבר בחקירתו דאז, מסר הנאשם כי מדובר במבנה מגורים חדש, הכולל מיטות, חלונות, עשרה חדרים וציוד. הנאשם הסביר ופירט את עמדתו לכתב האישום, אך מפקחי המאשימה לא קיבלו את הסבריו.

כב' השופט י' יוספי פסק כי עדות הנאשם נמצאה מהימנה בעיני בית הדין, ויש לקבוע את העובדות בהסתמך עליה. הנאשם העיד עדות אמינה וקולחת, ונראה כי עדות זו תיארה עובדות כהווייתן. הנאשם השיב לכל שאלה שנשאלה, גם אם התשובה לא הייתה נוחה עבורו, והכל בפירוט, ללא כחל ושרק ובלא הסתר דבר. עולה כי היה לכאורה ליקוי אחד ויחיד במגורים, שאינו הופך אותם למגורים שאינם הולמים. הנאשם העמיד לרשות שלושת עובדיו מבנה מגורים חדש, אשר נבנה שנים ספורות עובר לכך, תוך השקעה כספית גדולה. מדובר במבנה חדיש בסטנדרט מעל לסביר, ואל מול זאת צורמות הטענות כי לא היו במקום מי שתיה, כיורים, חיפוי קרמיקה ועוד.

עוד נקבע כי התנהלות מפקחי המאשימה מעלה תהיות, ובחלקה הייתה צורמת. עולה כי המפקחים לא היו קשובים לדברי הנאשם, אלא כפי הנראה היו נעולים בדעתם, ללא רצון לבדוק דברים לאשורם. הסיבה לכך אינה נהירה, אך מעדות הנאשם עלה כי מאן דהוא ניסה לסייע לנאשם והתקשר אל המפקח, תוך שהוא, כפי הנראה, מדבר אליו בתקיפות יתר. בתגובה, הגיע למקום רכב ובו עשרה מפקחים ושוטרים, תוך תגובה שאינה בהלימות לדברים. מאותו רגע, הגישה כלפי הנאשם הייתה גישה נקמנית. למשל, הנאשם אולץ לפנות את העובדים למגורים אחרים עד להסדרת הליקויים.

זאת ועוד נפסק כי בכתב האישום הסתפקה המאשימה בהפניה אל סעיף 2 ב(4) לחוק עובדים זרים, סעיף זה קובע כעבירה העסקת עובד זר על ידי מעסיק "בלי שהעמיד לשימושו מגורים הולמים בהתאם להוראות סעיף 1ה". בסעיף 1ה לחוק זה נקבע, בין היתר, כי השר רשאי לקבוע אמות מידה מחייבות למגורים הולמים. היה מקום כי המאשימה תפנה לאותן אמות מידה מחייבות שנקבעו. דא עקא, המאשימה לא עשתה כן. אותן אמות מידה מחייבות מפורטות בתוספת הראשונה לחוק, שכפי הנראה הוספה לאחר ביצוע העבירה הנטענת דנן, או בתקנות עובדים זרים איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים. היעדר הפניה שכזו פוגע ביכולתו של הנאשם להתגונן.

כב' השופט י' יוספי הוסיף והטעים כי כתב אישום אשר בו פירוט שאינו מספק, לרבות השמטת "פרט ענייני" מכתב האישום מהווה פגם או פסול בכתב האישום במובנו של סעיף 149( 3 )לחוק סדר הדין הפלילי. כתב האישום בענייננו אינו מספק. באופן הגשת כתב האישום דנן יש ליקוי נוסף, הנוגע לנטל השכנוע. עסקינן בעבירה ובה יסוד שלילי. אין ליפול לכלל טעות, ולסבור כי נטל השכנוע במקרה כזה מוטל על כתף הנאשם. נטל השכנוע נגזר מהחזקה בדבר חפותו של הנאשם, וככלל מוטל הוא על כתף המאשימה במהלך כל ההליך הפלילי, מתחילתו ועד סופו, למעט מקרים חריגים. עקרון יסוד חשוב זה אינו משתנה בעת שמדובר בעבירה ובה יסוד שלילי, כמו במקרה דנן. גם עת דנים בעבירה אשר בה יסוד שלילי, נטל השכנוע היה ונשאר מוטל על התביעה. עם זאת, בעת שמדובר ביסוד שלילי בעבירה, משפיע הדבר על חובת הראיה, וזאת כמפורט להלן; לעניין יסוד שלילי בעבירה, בדרך כלל די בכמות הוכחה מועטה על מנת שהמאשימה תעמוד בחובת הראיה, ואז עוברת חובת הראיה אל כתפי הנאשם.

כב' השופט י' יוספי הוסיף והתייחס לליקויים שנטענו בכתב האישום וקבע בין היתר, כי באשר לליקוי "אין גישה נאותה למבנה ואין תאורה נאותה סביבתו" –הנאשם הגיש תמונות, מהן עולה כי יש גישה נאותה. הנאשם אף מסר כי יש תאורה נאותה. בהקשר זה יצוין, כי הביקורת נערכה בשעה 11:00 וקשה להבין כיצד התרשמו המפקחים כי אין תאורה נאותה כשמדובר בשעת בוקר. באשר לליקוי "המגורים אינם מופרדים בגדר משטח העבודה" – הנאשם מסר כי המגורים רחוקים כמה מאות מטרים משטח העבודה, וכי לפיכך המגורים אינם מגודרים, אלא שטח העבודה הוא זה שמגודר. מדובר בהסבר טוב ממנו עולה כי אין ליקוי כנטען. באשר לליקוי "אין חימום ואוורור במגורים, בשירותים ובמקלחת" – הנאשם מסר כי יש חלונות בחדרים, וכי השירותים והמקלחות בנויים בצורת תאים שלא מגיעים עד התקרה, כך שיש בהם אוורור. ואכן, בתמונות שהוגשו ניתן לראות זאת. מדובר בהסבר טוב, לעומת התיאור הכללי בכתב האישום.

בסיכומם של דברים נקבע כי במקרה דנן, המאשימה לא עמדה בחובת הראיה המוטלת עליה. המאשימה הסתפקה בהעתקת כותרות מהתקנות, ולא פירטה מה היה המצב בפועל במבנה המגורים. לפיכך, חובת הראיה לא עברה אל כתפי הנאשם, וממילא המאשימה לא עמדה בנטל השכנוע המוטל עליה. כתב האישום שהוגש משמעו שהמאשימה מצפה כי היא תפרט בתמצית את דרישות התקנות, ואילו הנאשם יפרט ויוכיח מדוע עמד באותן דרישות. כמובן שהמצב המשפטי לאשורו שונה לחלוטין, ואין לדרוש מנאשם לשכנע בחפותו מבלי שהמאשימה עמדה בחובת הראיה המוטלת עליה. הדבר דומה לכתב אישום שיוגש כנגד מעסיק, ובו יואשם המעסיק בכך ששילם לעובדיו "שכר שאינו מספק". במקרה שכזה, יידרש המעסיק לשכור שירותיו של איש מקצוע, לבדוק מה היה השכר הנדרש ע"פ דין בכל תקופה ולכל עובד, להשוות לשכר ששילם בפועל, ולהוכיח בכך שלא עבר עבירה. כמובן שמצב דברים שכזה נוגד את עקרונות המשפט הפלילי, באשר הוא מעביר את נטל השכנוע אל כתף הנאשם. וידוע, כי בכתבי אישום הנוגעים לשכר עובדים מפרטת המאשימה את השכר שהיה על המעסיק לשלם אל מול זה ששולם בפועל. היה ראוי שכך תעשה המאשימה גם במקרה של אישום בדבר מגורים שאינם הולמים.

לאור האמור לעיל, הנאשם זוכה.

הע"ז 24048-01-17

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit.jpg
17 | S:253
קומיט וכל טופס במתנה