שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > העליון: חובת תום הלב של החייב חלה גם בהליך חדלות פירעון שנפתח לבקשת נושה

חדשות

העליון: חובת תום הלב של החייב חלה גם בהליך חדלות פירעון שנפתח לבקשת נושה, צילום:
העליון: חובת תום הלב של החייב חלה גם בהליך חדלות פירעון שנפתח לבקשת נושה
12/12/2021, עו"ד שוש גבע

בית המשפט העליון דחה ערעור שהגיש עו"ד שהורשע בגניבה מלקוחותיו, על ההחלטה לבטל הליך פשיטת רגל בשל חוסר תום ליבו. נקבע כי אין החייב פטור מלנהוג בתום לב במסגרת הליך שנפתח לבקשת נושיו. מקום בו נהג החייב בחוסר תום לב במסגרת ההליך, הדבר יעמוד לו לרועץ בעת שיבקש הפטר או בעת שיבקש להותיר את ההליך על כנו חרף היעדר תועלת לנושים מקיומו.

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתיק פש"ר, בגדרו הורה בית המשפט על ביטול הליך פשיטת הרגל שנפתח בעניינו של המערער ודחה את בקשתו למתן הפטר. בסוף שנת 2013 המערער הוכרז כפושט רגל ומונה נאמן על נכסיו. חלק ניכר מחובותיו של המערער נבע ממעשי מרמה אשר ביצע כלפי לקוחותיו במסגרת עיסוקו כעורך דין, בעקבותיהם הורשע בעבירות של גניבה בידי מורשה וקבלת דבר במרמה ונידון ל-69 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים. בשנת 2020 ביקש הנאמן להורות על ביטול הליך פשיטת הרגל זאת בשל התנהלות המערער במסגרת ההליך, כמו גם בשים לב להליך הפלילי שהתנהל נגדו המלמד כי חובותיו נוצרו בחוסר תום לב.  בית המשפט המחוזי קבע כי חוסר תום ליבו של המערער ניכר הן בשלב ובאופן יצירת החובות והן בהליך עצמו. באשר לשלב יצירת החובות נקבע כי בניגוד לטענת המערער, כ-70% מתביעות החוב המאושרות נבעו ממעשי המרמה החמורים בהם הורשע. נקבע כי המערער סרב לשתף פעולה עם הנאמן ופעל בזלזול מופגן כלפי ההליך, הצדדים ובית המשפט ומשכך, יש להורות על ביטול ההליך וחלוקת הכספים המצויים בקופת פשיטת הרגל ובחשבון הנאמנות, על פי דין.

לטענת המערער, תום הלב של חייב בהליך פשיטת רגל יילקח בחשבון רק מקום בו מדובר בהליך שנפתח לבקשתו, אולם בעניינו ההליך נפתח לבקשת נושה ותוך התנגדותו. גם לגופו של עניין לא הוכח כי הוא נהג בחוסר תום לב בשלב יצירת החובות או בכלל, למעט חוב לנושַה אחת שנוצר בעקבות ההליך הפלילי. למעשה, העובדה שמדובר בהליך לבקשת נושה ושהוא התנגד לו, מחזקת את הטענה כי לא ביקש לנצל את ההליך לרעה ולא פעל בחוסר הגינות בהפעלת זכויותיו. מנגד, הנאמן הוא שהתנהל שלא בתום לב, בין היתר משום שבחר לפתוח בהליכי פשיטת רגל נגד המערער ביודעו כי הכרזתו פושט רגל תשלול ממנו את זכותו לעסוק בעריכת דין.

כב' השופט ד' מינץ פסק כי דין הערעור להידחות על הסף לפי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי. עקרון יסוד בהליכי פשיטת רגל הוא כי על החייב מוטלת החובה לפעול בתום לב. חובה זו "מרחפת" מעל הליך פשיטת הרגל כולו, מתחילתו ועד סופו, והיא אף חוצה את גבולותיו לעבר התקופה שקדמה לו. הצבת חובת תום הלב ביסוד הליכי פשיטת רגל מתחילתם ועד סופם נובעת מהתפישׂה לפיה הליכים אלה הם בבחינת "חסד של המחוקק" לנוכח ההזדמנות הניתנת לחייב להיחלץ ממצבו ולהשתקם כלכלית. משכך, "אין כל הצדקה לתת 'קרש הצלה' לחייב אשר בא לבית-המשפט בידיים שאינן נקיות, ואין כל הצדקה לפגוע בנושים כדי לסייע למי שנהג בחוסר הגינות ובחוסר יושר" (רע"א 03/2282  בעניין גרינברג). דרישה זו משתלבת עם העיקרון הכללי השזור בכל תחומי המשפט על פיו "לא יהא חוטא נשכר". על רקע זה, מקום בו מדובר בהליך פשיטת רגל שנפתח לבקשת החייב, הפרת חובת תום הלב על ידו עשויה לגרור אחריה תוצאות קשות, כך, יצירת חובות בחוסר תום לב עלולה להביא לביטול הליכי פשיטת הרגל. חוסר תום לב קיצוני מצד החייב ביצירת חובותיו עשוי אף להביא לנעילת שערי ההליך לפניו עוד בטרם ניתן צו כינוס (ע"א 6416/01 בעניין בנבנישתי). התנהלות חסרת תום לב מצד החייב בשלב כינוס הנכסים ועד למתן צו פשיטת הרגל, הבאה לידי ביטוי בין היתר באי-שיתוף פעולה עם בעל התפקיד ובית המשפט, הימנעות מחשיפת כלל המידע הנדרש ואי-עמידה בחובת תשלומים, עשויה גם היא להביא לביטול ההליכים בעניינו. הגשת בקשת חייב לפתוח בהליכי פשיטת רגל בחוסר תום לב, במטרה לנצל את ההליכים לרעה, עלולה גם כן להביא לביטול הליכי פשיטת הרגל, וכן התנהלות חסרת תום לב מצד החייב ביצירת החובות או במסגרת ההליך תובא בחשבון גם במסגרת הכרעה בבקשת החייב למתן הפטר (סעיפים 63(ב)(1) ו 69(א) לפקודת פשיטת הרגל). עמידת החייב בחובת תום הלב מהווה הלכה למעשה תנאי לקיומם של הליכי פשיטת הרגל שנפתחו לבקשתו מתחילתם ועד סופם. ברם, שונים הם הדברים בהליכים שנפתחו לבקשת נושה. מקום בו ההליכים נפתחו שלא לבקשת החייב, ולעיתים תוך התנגדות נחרצת מטעמו – אין הצדקה עוד להתנותם בתום ליבו. למעשה, התנאת הליכי פשיטת רגל שנפתחו לבקשת נושה בתום ליבו של החייב מעוררת קשיים בלתי מבוטלים. התנהלות חסרת תום לב מצד החייב בעת יצירת החובות היא במקרים רבים אינהרנטית להליכים שנפתחו לבקשת נושה. התנאת ההליך בתום ליבו של החייב בעת יצירת החובות עשויה לעקר מתוכן את האפשרות הנתונה לנושה להגיש בקשת פשיטת רגל לשם פירעון חובות החייב כלפיו. כך גם לגבי תום ליבו של החייב לאחר הגשת הבקשה. במקרים לא מעטים בקשות נושה להליכי פשיטת רגל מוגשות תוך התנגדות החייב. על כן, התנאת ההליך בתום ליבו של החייב תקנה לו כלי לביטול ההליך ממנו הוא מבקש להיחלץ. ההבחנה בין סוגי ההליכים נדרשת אפוא על מנת למנוע תוצאות בלתי רצויות. צודק המערער כי בכל הנוגע לחובת תום הלב, יש מקום להבחין בין הליך שנפתח לבקשת חייב לבין הליך שנפתח לבקשת נושה, אלא שהבחנה זו אין משמעותה כי לא יינתן כל משקל לתום ליבו של החייב לאורך ההליך. משמעות ההבחנה היא לעניין השלכותיה של הפרת חובת תום הלב על קיום ההליך: בעוד שחובת תום הלב היא תנאי לקיומם של הליכי פשיטת רגל לבקשת החייב והפרתה – הן בשלב יצירת החובות והן בהגשת הבקשה ובהליך – עשויה לגרור את ביטול ההליך; חובת תום הלב אינה מהווה תנאי להליכים שנפתחו לבקשת נושה, וככלל אין בהפרתה כדי להביא לביטולם, כל עוד קיימת תועלת מהותרת ההליך על כנו.

יחד עם זאת, נקבע כי אין החייב "פטוּר" מלנהוג בתום לב במסגרת הליך שנפתח לבקשת נושיו. זאת, שכן מקום בו נהג החייב בחוסר תום לב במסגרת ההליך, הדבר יעמוד לו לרועץ בעת שיבקש הפטר או בעת שיבקש להותיר את ההליך על כנו חרף היעדר תועלת לנושים מקיומו. במצבים אלה, בהם מבקש החייב ליהנות מהיתרונות הגלומים בהליכי פשיטת הרגל אף שהם לא נפתחו לבקשתו, שוב מתעוררת התכלית שביסוד הטלת חובת תום הלב על החייב – ש"לא יהא חוטא נשכר". כאמור, אין כל הצדקה להושיט יד לחייב שהתנהל במסגרת ההליך בחוסר תום לב, ואף אין כל הצדקה לפגוע בנושים כדי לסייע לחייב שכזה. אדרבה, הליכים הנפתחים לבקשת נושה אינם מותנים בתום לב של החייב בעת יצירת חובותיו ובמרבית המקרים אף כרוכים בכך. על כן, אי זקיפת התנהלות חסרת תום הלב של החייב עובר לכניסתו להליך, מדגישה את הצורך שיוכיח ביתר שאת את היותו ראוי ליתרונות הגלומים בהליך פשיטת הרגל. הליך פשיטת הרגל של המערער החל לפני כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ועל כן חלות הוראות הפקודה, עם זאת, גם על הליכי חדלות פירעון לפי החוק חולש העיקרון על פיו על החייב לנהוג בתום לב. בחוק הושמטה הדרישה בבקשת נושה לביצוע "מעשה פשיטת רגל", ונושה רשאי לפתוח בהליך חדלות פירעון אם החייב נמצא ב"חדלות פירעון" ולא פרע את חובו במועדו (סעיף 109(א) לחוק). עם זאת, לא קיימת דרישה שהנושה יוכיח כי היחיד התנהל בחוסר תום לב. בהתאם לסעיף 174 לחוק, בתום תקופת התשלומים יהיה היחיד פטור מחובות העבר שלא ניתן לפרוע מנכסי קופת הנשייה. יוצא אפוא, כי החלטת בית המשפט לעניין תקופת התשלומים בעלת משמעות רבה לנוכח העובדה שהיא זו שקובעת מתי יופטר היחיד מחובותיו וייצא לדרך חדשה. סעיף 163 לחוק מדגיש את החשיבות הרבה הניתנת לעקרון תום הלב בהליכי חדלות פירעון של יחיד, בכך שהוא מייצב אותו במוקד החלטתו של בית המשפט על דבר מועד מתן ההפטר ליחיד. חוסר תום לב עלול להביא להארכת תקופת התשלומים שהוטלה על היחיד ואף לעיתים לאי-מתן הפטר. הגם שבמסגרת החוק ניתן משקל משמעותי לשיקומו הכלכלי של היחיד, ניצול הליך חדלות הפירעון לרעה שלא בתום לב שומט את הקרקע תחת ההצדקה לסייע למי שמבקש ליהנות מחסדי המחוקק ומהוגנות ההליך.

מן הכלל אל הפרט, נקבע כי בעניין דנא ההליך נפתח לבקשת נושה, ומטעם זה הוכרז המערער פושט רגל חרף התנהלותו וחרף הנסיבות בהן נוצרו חובותיו. עם זאת, בעת הזו המערער מבקש ליהנות מהיתרונות הגלומים בהליך פשיטת הרגל למרות התנהלותו הפסולה במסגרת ההליך. לא בכדי הוא מתנגד לביטול ההליך, ואף מגדיל ועותר לקבלת הפטר. בנסיבות מעין אלו, חייב בית המשפט להידרש גם לתום ליבו של המערער והתנהלותו במסגרת ההליך. ואכן, כעולה מטענות המערער עצמו, אין כל מחלוקת על כך שלמעט תשלומים בודדים, הוא לא שילם את התשלומים החודשיים שהושתו עליו במשך כ-7 שנים. המערער נמנע מליתן לנאמן מענה לשאלותיו לעניין מקום מגוריו ונמנע מלהגיש דוחות, וגם התייצבותו לחקירה נעשתה רק לאחר שהוצא צו הבאה נגדו. לכך יש להוסיף את המקור לחלק משמעותי מחובותיו – התנהלותו אשר הביאה לנקיטת ההליכים הפליליים נגדו. די בכל אלו כדי להצביע על התנהלות חסרת תום לב מצד המערער הן במסגרת ההליך והן במסגרת יצירת חובותיו. נקבע כי המערער מנסה אפוא ליהנות משני העולמות. הוא מבקש למחול לו על מחדליו ועל חוסר תום ליבו מפני שלא הוא זה שיזם את ההליך, ובד בבד הוא מבקש לקצור את פירות ההליך ולקבל הפטר מחובותיו תוך התעלמות מהתנהלותו הפסולה והמזלזלת בהליך פשיטת הרגל. בית המשפט קבע כי כך לא ייעשה במחוזותינו. חרף ההזדמנויות הרבות שניתנו למערער לתקן את דרכיו, לשתף פעולה בהליך ולעמוד בצו התשלומים, הוא לא תיקן את דרכיו . התנהלותו היא שהביאה לביטול ההליך, ובנסיבות אלה אין לו להלין אלא על עצמו .

לסיכום, הערעור נדחה.

ע"א 3631/21

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit.jpg
17 | S:127
קומיט וכל טופס במתנה