העליון דחה בקשה לעיכוב תשלום חוב מס, שהגישו הבאבא ברוך ובנו, עד להכרעה בערעור. נקבע כי הסיכוי שהערעור יתקבל באופן מלא, דהיינו שחבות המס תבוטל כליל, איננו מן המשופרים. אף השיהוי הרב בהגשת הבקשה פועל לרעת המבקשים, שעשו דין לעצמם ונמנעו שלא כדין מלשלם את חיוב המס שהוטל עליהם
עסקינן בבקשה לעכב את ביצועו של פסק דינו של בית המשפט המחוזי, במסגרתו נדחו בעיקרם והתקבלו בחלקם ערעורים שהגישו המבקשים על שומות שנערכו על ידי פקיד השומה. המבקש 1 הוא רב ובנו של "הבאבא סאלי", והמבקש 2 הוא בנו של הרב. לרב אבוחצירא קהל מאמינים ותומכים גדול, להם הוא בין היתר מייעץ ומעניק ברכות, וכן הוא משתתף באירועים ומקיים הילולות. פעילותו של הרב אבוחצירא מקודמת גם על ידי עמותות שייסד, והיא נתמכת בתרומות ומתנות מצד קהל מאמיניו בארץ ובחו"ל. פקיד השומה ערך שומות לרב אבוחצירא ולאשתו לשנות המס 2011-2003 ולבנו של הרב ולאשתו לשנות המס 2011-2005. במסגרת השומות פקיד השומה ייחס את הסכומים שהופקדו בחשבונות בנק שונים של המבקשים ושל נשותיהם למכלול פעילותו של הרב אבוחצירא, וקבע כי מדובר בהכנסות מעסק או משלח יד החייבות בתשלום מס בהתאם לסעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה. פקיד השומה ניכה מהכנסות אלה כספים שהועברו מחשבונות הבנק לעמותות ושביחס אליהם שימשו המבקשים כ"צינור", כלשונם. בנוסף, כלל פקיד השומה בשומות הכנסות מריביות אותן הוא ייחס לפעילות פיננסית של הרב, וכמו כן הוא הטיל על המבקשים קנס מכוח סעיף 191ב לפקודה בשל אי-ניהול פנקסי חשבונות. במהלך הדיון בבית משפט קמא השומות תוקנו מספר פעמים וסכומן הופחת. המבקשים הגישו ערעורים על השומות, אשר נדחו בעיקרם ונקבע כי פעילותו של הרב אבוחצירא בשנות המס שנבדקו עולה כדי עסק או משלח יד החייב בתשלום מס. בית משפט קמא דחה את טענתו של הרב כי חלק מהתקבולים מהווים מתנות שניתנו על רקע אישי-רגשי ולפיכך אינם חייבים במס. ערעור על פסק הדין הוגש בנובמבר 2022, ובמרץ 2023 הוגשה בקשה לעכב את ביצועו. את פער הזמנים בין מועד הגשת הערעור למועד הגשת הבקשה לעיכוב ביצוע הסבירו המבקשים בכך שהם נתקלו בקושי באיסוף המסמכים אשר תומכים לטענתם בתשתית הראייתית לבקשה.
לעמדת המבקשים, ההכנסות שמוסו על ידי פקיד השומה נובעות מ"זכות אבות" ונועדו למימוש פעילות העמותות ולרווחת הקהילה. הרב אבוחצירא שימש לאורך השנים כמעין "נאמן", ופעל להעברת התקבולים שהופקו משירותי הדת שהעניק לחשבונות העמותות. יש להתייחס להסתמכותם ארוכת השנים של המבקשים על הסכם שנחתם בין פקיד השומה לאחיינו של הרב בשנת 2003, ועל כך שעד לשנת 2016 לפקיד השומה לא הייתה מדיניות סדורה ביחס להכנסות הנובעות מפעילות דתית. פסק דינו של בית משפט קמא כרוך בחיוב חריג המוערך על ידם בכ-50 מיליון ש"ח, שיש בו מעצם טבעו כדי להכביד באופן משמעותי על המבקשים. לטענתם אין ברשותם ההון הנדרש לפרוע את החוב.
כב' השופט ע' גרוסקופף פסק כי יש לדחות את הבקשה. תקנה 145 לתקנות סדר הדין האזרחי, קובעת כי "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים", אולם בית המשפט רשאי להורות על עיכוב ביצוע החלטה "בתנאים שייראו לו". בכל הנוגע לערעורי מס, סעיף 184 לפקודה קובע שכאשר מוגש לבית המשפט המחוזי ערעור על שומה, גבייתה של השומה מעוכבת באופן "אוטומטי" עד למתן פסק דין בכל הנוגע לאותם הרכיבים המצויים במחלוקת. הוראה דומה אינה קיימת ביחס לערעור המוגש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ומכלל ההן למדים את הלאו – משניתן פסק דין על ידי בית המשפט המחוזי בערעור על שומת מס, אין בערעור על פסק הדין כדי לעכב את גביית השומה. בית המשפט יורה על עיכוב ביצוע של פסק דין במקרים בהם המבקש יוכיח כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, כאשר תנאים אלה מקיימים ביניהם יחס של "מקבילית כוחות". הלכה היא כי משקל הבכורה ניתן לשיקול שעניינו מאזן הנוחות. זאת ועוד, על מנת להוכיח כי מאזן הנוחות תומך בעיכובו של פסק דין כספי כבעניין דנן, על המבקש להראות כי אם יזכה בערעור יתקשה להשיב את כספו או כי התשלום יפגע בו באופן שלא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו. עם זאת, המקרה דנן אינו נמנה על המקרים החריגים בהם יש לעכב את ביצוע פסק הדין, שכן המבקשים לא הוכיחו שייגרם להם נזק בלתי הפיך אם הם יידרשו לשלם את המס בו חויבו. יתר על כן, נקבע כי קשה לחלץ מכתבי הטענות שהצדדים הגישו בבקשת העיכוב נתון מדויק בדבר היקף החיוב במס בעקבות פסק דינו של בית משפט קמא. המבקשים טענו כי הם חויבו בתשלום של כ-50 מיליון ש"ח, ופקיד השומה בתשובתו לא התייחס כלל לעניין זה. לצורך עיכוב הביצוע אין לבית המשפט אלא להניח כי הסכום בו נקבו המבקשים הוא לערך סכום המס אותו הם נדרשים לשלם בעקבות פסק הדין. עם זאת, בית המשפט העיר שלהבא, מן הראוי שבקשות מסוג זה יוגשו בצירוף תחשיב המלמד, ולו באופן מקורב, מהו היקף חיוב המס שעיכוב ביצועו מתבקש.
יתרה מזו, נקבע כי בקשת עיכוב הביצוע אינה מבססת כדבעי את טענת המבקשים בדבר היעדר מקורות הכנסה לביצוע התשלום. זאת, משום שהבקשה והתצהירים שהובאו לתמיכה בה חסרים התייחסות להכנסות מפעילותו השוטפת של הרב לאורך השנים. פעילות זו היא שעמדה בבסיס השומות מלכתחילה, ובהיעדר התייחסות לעניין זה לא נותר אלא להניח כי היא התקיימה הן בשנים הרלוונטיות לתביעה, והן, בהיקף כזה או אחר, בשנים שלאחר מכן. לא נעלמה מעיני בית המשפט טענת המבקשים כי פקיד השומה מושתק מלטעון בעניין זה, נוכח דברים שאמרה נציגתו במסגרת חקירתה בבית משפט קמא, בדבר הטעם לכך שהוא נמנע מטיפול שומתי בשנים שלאחר 2011. אולם, נטל ההוכחה רובץ על המבקשים וזהו נטל פוזיטיבי שיש לבססו באמצעות ראיות. לא די בכך שפקיד השומה נמנע מטיפול שומתי ביחס לשנים מאוחרות יותר על מנת לעמוד בנטל זה, וכאמור, המבקשים לא הציגו כל ראיה שיכולה ללמד כי הרב חדל מפעילותו השוטפת או כי אין הכנסות בצידה. אף טענת המבקשים כי מרבית חשבונות הבנק שנבחנו במסגרת השומה נסגרו זה מכבר אינה מסייעת לעניינם, שכן לא הוברר כי חשבונות אלה לא הוחלפו באחרים. לפיכך, נמצא לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע מן הטעם שלא הוכח כי מאזן הנוחות תומך בקבלתה. בית המשפט הוסיף כי לא נמצא להרחיב בעניין סיכויי הערעור, ודי אם יאמר כי הסיכוי שהערעור יתקבל באופן מלא, דהיינו שחבות המס תבוטל כליל, איננו מן המשופרים. במצב דברים זה, מצבו הרפואי של מי מהנישומים איננו יכול להוות עילה שלא לפתוח כבר עתה בהליכי גביה ביחס לחוב מס בהיקף כה משמעותי.
זאת ועוד, נקבע כי טעם נוסף לדחיית הבקשה הוא השיהוי הרב בהגשתה. המבקשים טוענים כי העיכוב בהגשת הבקשה נבע מקושי לאסוף את המסמכים הרלוונטיים לתמיכה בה, אולם עובדה היא כי מיום מתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי ועד הגשת הבקשה דנן חלפה יותר מחצי שנה – פרק זמן שלא ניתן להסבירו בצורך לאסוף מסמכים שעל פני הדברים לא אמור להיות קושי באיתורם. בפועל, במהלך תקופה זו עשו המבקשים דין לעצמם ונמנעו שלא כדין מלשלם את חיוב המס שהוטל עליהם. למבקשים עמדו דרכי פעולה אשר היו יכולות להביא לדחיית מועד תשלום החוב מבלי שתהיה בכך הפרה של הדין, אך הם בחרו שלא לנקוט בהן. כך, הם היו יכולים לבקש לעכב את ביצועו של פסק הדין באופן ארעי תוך מתן ארכה להגיש את הראיות החסרות, והם אף היו יכולים לפנות למדינה ולבקש את הסכמתה לעיכוב ארעי כאמור. שיקול זה פועל גם הוא לרעתם.
לסיכום, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית.
המבקשים יוצגו ע"י: עו"ד דורון ברזילי; עו"ד נעמי עיני פלדמן ; המשיב יוצג ע"י: עו"ד יורם הירשברג
