שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > ביה"ד הארצי: לפרקליט בשירות המדינה אסור להשתתף בהפגנות נגד הרפורמה

חדשות

ביה"ד הארצי: לפרקליט בשירות המדינה אסור להשתתף בהפגנות נגד הרפורמה , צילום: pixabay
ביה"ד הארצי: לפרקליט בשירות המדינה אסור להשתתף בהפגנות נגד הרפורמה
28/06/2023, עו"ד שוש גבע

ביה"ד קבע כי עו"ד בפרקליטות לא יוכל להשתתף בהפגנות נגד הרפורמה המשפטית, בשל היותן בעלות אופי מדיני. השירות המשפטי בשירות המדינה הוא חלק ממערכת אכיפת החוק. ככזה, עליו להיות נטול פניות ואסור שיהא מזוהה עם עמדה פוליטית כזו או אחרת. האיסור נועד לשמר את אמון הציבור במערכת

 

עניינו של ההליך דנא בשאלה מהי הפגנה בעלת "אופי מדיני", בה נאסר על עובד השירות המשפטי של מדינת ישראל להשתתף. עסקינן בערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה במסגרתו נדחתה בקשתו של המערער למתן צו עשה כנגד המדינה אשר יורה לה להתיר לו להשתתף בהפגנות נגד תכנית הממשלה לשינויים במערכת המשפט. המערער מועסק כעו"ד בפרקליטות מזה 28 שנים ומייצג את המדינה בערכאות השונות. על רקע הפגנות המחאה המתקיימות נגד תכנית הממשלה, המערער ביקש אישור להשתתף בהפגנות, תוך שפירט את נסיבותיו האישיות – השתייכות בנו לקהילה הלהט"בית וכוונתו של הבן לעזוב את הארץ, ככל שתכנית הממשלה תיכנס לתוקף. בנוסף טען כי לעובדי המוסד ניתן היתר לקחת חלק בהפגנות. בקשתו נדחתה נוכח הוראת סעיף 42.321 לתקשי"ר, האוסרת על השתתפות כלל עובדי השירות המשפטי בהפגנות בעלות אופי מדיני. המערער הגיש לבית הדין האזורי לעבודה בקשה לצו עשה, אך ביה"ד דחה את בקשתו, תוך שקבע כי מדובר בהחלטה מנהלית שאינה חורגת ממתחם הסבירות, וכן כי ההפגנות נגד תכנית הממשלה הינן הפגנות "בעלות אופי מדיני".

לטענת המערער, יש להחיל את הפרשנות המצמצמת למונחים "מדיני" ו"פוליטי" באופן שלא תיפגע הזכות להפגין, אלא "בהתקיים ודאות קרובה לפגיעה רצינית וקשה בשלום הציבור".

המדינה טענה מנגד, כי  צדק בית הדין האזורי בקבעו כי פסיקת בית המשפט העליון קובעת שתכליתן של הוראות החוק והוראות התקשי"ר נועדו לשמור על תדמיתו נטולת הפניות של השירות הציבורי, וכי צדק בקבעו שההפגנות מושא ערעור זה בעלות אופי מדיני.

כב' השופטת ו' וירט ליבנה פסקה כי ההחלטה שלא לאפשר לעובד המדינה להשתתף בהפגנה אינה מהווה החלטה מנהלית – כי אם החלטה של המדינה בכובעה כמעסיקה, בהתבסס על חוות דעת של המחלקה המשפטית בנציבות שירות המדינה. משכך, אין מדובר בהחלטה מנהלית הנבחנת בכלים של משפט מנהלי, ובראשם השאלה האם התקיימה חריגה ממתחם הסבירות המצדיקה התערבות בהחלטה השלטונית. מדובר בסוגיה פרשנית הנוגעת לגדרי חופש הביטוי של עובדי השירות המשפטי בשירות המדינה – ובמילים אחרות – בשאלה האם המדינה, בכובעה כמעסיקה, נתנה פרשנות נכונה להוראות החוק והתקשי"ר כאשר אסרה על המערער להשתתף בהפגנות. הזכות לחופש הביטוי היא זכות- על, ולאחר חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, זכה חופש הביטוי למעמד של זכות יסוד חוקתית מכוח הפסיקה. ההגנה על חופש הביטוי נובעת מן ההכרה בחשיבותה של הבעת דעה להגשמתו העצמית של האדם. לחופש הביטוי הפוליטי בפרט, תינתן הגנה רחבה ביותר, וזאת מן הטעם, שהוא מהווה תנאי הכרחי לקיומו של ההליך הדמוקרטי. עם זאת, הזכות לחופש הביטוי אינה מוחלטת, כי אם זכות יחסית, שיש לאזנה למול זכויות, ערכים ואינטרסים אחרים המהווים עקרונות יסוד של השיטה. האיזון בין הזכויות והאינטרסים המתנגשים, יהא נגזרת של מושא הביטוי, נושאו וחשיבותו. בשל מעמדה הרם של הזכות לחופש הביטוי, הגבלתה של הזכות תיעשה ברוב המקרים כאשר "הפגיעה הצפויה לאינטרס המתנגש בחופש הביטוי היא קשה וממשית" והסתברותה היא ברמה של "ודאות קרובה". (עניין אינדור בג"ץ 6226/01). יתר על כן, נקבע כי הזכות להפגין נובעת מחופש הביטוי ומהווה זכות יסוד במשטר דמוקרטי. התפיסה העומדת בבסיסה היא כי החופש להפגין ולמחות הוא חלק בלתי נפרד מזכותו של האדם לביטוי עצמי ולאוטונומיה מחשבתית. ואולם, בדומה ליתר זכויות היסוד, גם הזכות להפגין תיסוג במקרים מסוימים, בהם מאזן האינטרסים ייטה לטובת זכות אחרת או ערך חברתי מוגן העומדים למולה. כך למשל, במקרים בהם הפגנה עשויה בוודאות קרובה לסכן חיי אדם או לפגוע בסדר הציבורי, תצומצם הזכות להפגין ובלבד שהפגיעה בה תהא מידתית ולא תעלה על הנדרש.

זאת ועוד, נקבע כי הזכות החוקתית לחופש הביטוי הינה זכות "אובייקטיבית תת-חוקתית" הן במישור האינדיבידואלי של יחסי עובד מעסיק והן במישור הקיבוצי של יחסי העבודה. חופש הביטוי ביחסי העבודה נובע מזכותו של העובד לכבוד ולאוטונומיה אישית, וכן מחובות תום הלב וההגינות החלות על הצדדים לחוזה העבודה במהלך יחסי העבודה ולאחריה. כך, למשל, זכותם של העובדים להתארגן ולקיים יחסי עבודה קיבוציים עם המעסיק נובעת, בין היתר, מחופש הביטוי. גם במסגרת יחסי עבודה, תהיינה פעמים בהן הזכות לחופש הביטוי תיסוג מפני זכויות, ערכים ואינטרסים אחרים של הצדדים ליחסי עבודה. היקף ההגנה שתינתן לחופש הביטוי תיבחן לפי נסיבותיו המסוימות של כל מקרה ומקרה, עם זאת, מעמדם של עובדי המדינה נבדל מזה של עובדי המגזר הפרטי, מבחינת היקף הזכות לחופש הביטוי. על זכותם של עובדי מדינה מסוימים לחופש ביטוי, חלות מגבלות מתוקף תפקידם, המהוות פגיעה בזכות יסוד חוקתית, ומשכך, מעוגנות בחקיקה ראשית של הכנסת. סעיף 1 לחוק הסיוג מסמיך את הממשלה לקבוע מי יהיו סוגי העובדים עליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק. בהחלטת הממשלה, נכללו, ללא סייג, כל עובדי השירות המשפטי. תכליתן של הוראות החוק המגבילות את חופש הביטוי של עובדי המדינה, בהן חוק הסיוג, וכן הוראות התקשי"ר הנגזרות ממנו, היא להבטיח מראית עין של שירות ציבורי א-פוליטי, נטול פניות, הוגן ושוויוני. תכליתו של חוק הסיוג היא לשמור על ממלכתיות השירות הציבורי כשירות ניטרלי ואובייקטיבי, הפועל לטובת כלל האזרחים בשקיפות ובמקצועיות. מדובר באיסור החל על כל עובדי השירות המשפטי, ללא קשר לבכירותם, לדרגתם ולסמכותם.

יתרה מזו, נקבע כי השירות המשפטי בשירות המדינה הוא חלק ממערכת אכיפת החוק. ככזה, עליו להיות נטול פניות ואסור שיהא מזוהה עם עמדה פוליטית כזו או אחרת. האיסור הגורף נועד לבצר את מעמדו של השירות המשפטי כאחד מעמודי התווך של שלטון החוק בישראל ולשמר את אמון הציבור במערכת אכיפת החוק. על עובדי השירות המשפטי להיות "עיוורים" לשיקולים פוליטיים או סקטוריאליים. תפקידם הוא לשרת את האינטרס של הציבור בכללותו. על כן, השתתפותו של עובד השירות המשפטי בהפגנה בעלת אופי מדיני מהווה גילוי דעת ומעידה על השתייכות פוליטית. משמעה, הלכה למעשה, הוא כי העובד אינו נטול פניות בבואו לייצג את האינטרס הציבורי הרחב. משכך, על עובדי השירות המשפטי חל איסור מוחלט להשתתף בהפגנה בעלת אופי מדיני. ההפגנות נגד תכנית הממשלה הינן בעלות "אופי מדיני", שכן הן נובעות ממחלוקת פוליטית הנוגעת לשינויי חקיקה שמקדמת הממשלה. משנקבע כי ההפגנות נגד תכנית הממשלה הינן הפגנות בעלות "אופי מדיני", על כל עובדי השירות המשפטי, עליהם נמנה המערער, חל איסור להשתתף בהפגנות. השתתפות בהפגנה היא פומבית, ולא ניתן לומר כי המערער, המופיע בערכאות השונות כנציג המדינה, יוכל לשמור על אנונימיות בהפגנות אלה. המערער העובד כמעט שלושה עשורים כפרקליט מזוהה עם הפרקליטות והשתתפותו בהפגנות עלולה לפגוע, בוודאות קרובה, במראית העין הניטרלית של השירות המשפטי. האמור נכון גם ביחס לעצם השתתפותם של עובדי השירות המשפטי בהפגנות, אפילו באופן אנונימי. זאת ביתר שאת, כאשר ההפגנות נוגעות באופן ישיר לשינויים שמבקשת הממשלה לבצע במערכת המשפט.

לסיכום, הערעור נדחה.

המערערים יוצגו ע"י: עו"ד אילה הוניגמן; עו"ד יובל יועז; עו"ד אוהד שפק

המשיבה יוצגה ע"י: עו"ד יעל ברלב; עו"ד יחיאל גרליק

ע"ע 11297-04-23

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:187
קומיט וכל טופס במתנה