שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > סוכן ביטוח ישלם ללקוחה פיצוי בסך של כ 100,000 ₪ בשל התרשלות בעריכת פוליסה

חדשות

סוכן ביטוח ישלם ללקוחה פיצוי בסך של כ 100,000 ₪ בשל התרשלות בעריכת פוליסה, צילום: pixabay
סוכן ביטוח ישלם ללקוחה פיצוי בסך של כ 100,000 ₪ בשל התרשלות בעריכת פוליסה
24/07/2023, עו"ד שוש גבע

סוכן ביטוח התרשל בעריכת פוליסה ולא הסביר למבוטחת שהיא אינה כוללת פיצוי בגין אובדן כושר עבודה. נקבע כי הסוכן פעל בניגוד להוראות חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, והפר את חובת הזהירות המוטלת עליו מכוח החוק. הסוכן ישלם לתובעת פיצוי בסך הנזק שנגרם לה בשל 18 חודשי היעדרותה מהעבודה בשל מחלה

 

התובעת חתמה בשנת 2008 על מסמכי הצטרפות לביטוח מנהלים בחברת מגדל. מסמכי ההצטרפות הוכנו לחתימה בידי הנתבע - סוכן ביטוח של המעסיק. בשנת 2010 התובעת חלתה ובעקבות מחלתה נאלצה להיעדר מעבודתה למשך 18 חודשים, ולכן פנתה אל חברת מגדל בבקשה לקבלת פיצוי מכוח הפוליסה, עבור התקופה בה לא עבדה. אז התברר לה כי פוליסת הביטוח אינה כוללת פיצוי בגין רכיב זה. התביעה הוגשה בתחילה גם נגד מגדל אולם נדחתה לאחר שבית הדין לעבודה קבע, בין היתר, כי התובעת ידעה שהיא מבוטחת בביטוח מנהלים שאינו כולל פיצוי בגין נכות או אובדן כושר עבודה. נקבע, כי התובעת יכולה הייתה להיוועץ בגורם מקצועי מתאים, ואין מקום להרחיב את אחריותו של המעסיק ולהטיל עליו חובה לבדוק את תנאי הביטוח הפנסיוני של עובדיו.

לטענת התובעת, הסוכן לא נפגש עמה עובר לחתימתה על פוליסת הביטוח ולא הסביר לה את המשמעות של ביטוח שאינו כולל כיסוי למקרה נכות או אבדן כושר עבודה, משכך, הסוכן התרשל בעריכת פוליסת הביטוח וגרם לה להפסדים כספיים.

הסוכן טען לקיומו של מעשה בית דין בעקבות פסק הדין שניתן בבית הדין האזורי לעבודה, ודחיית הערעור בבית הדין הארצי. נטען, כי בהליך שהתקיים בבית הדין האזורי, נקבע ממצא פוזיטיבי לפיו התובעת ידעה על תנאי הפוליסה ובחרה להיות מבוטחת בביטוח מנהלים ללא כיסוי למקרה של מוות או נכות.

כב' השופט ז' אריאלי פסק כי יש לקבל את התביעה. בניגוד לתובעת שהייתה עקבית בעדותה, הסוכן שינה את גרסתו חדשות לבקרים. השוואה בין הטענות העולות מכתבי הטענות לבין עדותו בבית הדין לעבודה וחקירתו הנגדית בפני בית המשפט – מלמדת כי למעשה אין גרסה סדורה ועקבית אחת באשר לנסיבות בהן חתמה התובעת על מסמכי הצטרפותה לפוליסת הביטוח. הסוכן טען כי הוא ערך את מסמכי הפוליסה עבור התובעת לאחר ששוחח עמה מספר פעמים בטלפון והסביר לה, כנדרש, את טיבו של הביטוח אותו הוא הציע לה ובכלל זה גם משמעותו של רכיב אובדן כושר עבודה. עוד טען כי הוא לא נכח במעמד חתימתה של התובעת על המסמכים. לעומת זאת, בחקירה הנגדית טען כי הוא נפגש עמה במשרדו של המעסיק עובר לחתימתה על מסמכי הפוליסה וכי באותו מעמד הסביר לה שבפוליסה שהיא רוכשת אין כיסוי ביטוחי לאובדן כושר עבודה. בהמשך חקירתו הנגדית הודה כי הוא היה זה שהחליט איזה ביטוח לעשות לתובעת וכי הוא לא שוחח איתה על כך מבעוד מועד. מכל האמור עולה כי עדותו של הסוכן לא הייתה קוהרנטית, הוא שינה את גרסתו בין טענותיו בבית הדין לעבודה לבין ההליך דנן, ואף שינה את גרסתו במהלך הדיון. משלא הגיש סיכומים, אין בפני בית המשפט גרסה עובדתית "סופית" שלו, ואין הסבר כיצד ניתן ליישב בין הסתירות המהותיות העולות מגרסאותיו המשתנות.

בנוסף לאמור, נקבע כי בפסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה נאמר ביחס להתנהלותו של הסוכן כי הוא הבהיר שהוא החליט על דעת עצמו ובלא להתייעץ עם התובעת, שלא לקנות עבורה אובדן כושר עבודה. נוכח עדותו ההפכפכה בית המשפט העדיף את עדות התובעת, לפיה הסוכן לא ישב עמה, לא הסביר לה ולא סקר בפניה את האפשרויות השונות בכל הנוגע לבחירת מסלול ביטוח מנהלים. למעשה, הוא שבחר עבורה את מסלול הביטוח אשר חשב כי מתאים לצרכיה. הוא לא הסביר לה כי מסלול זה אינו כולל רכיב של אובדן כושר עבודה. בכך, פעל הסוכן בניגוד להוראות חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), לא התאים את השירות לצורכי הלקוחה, לא בירר עמה את מטרות החיסכון שלה, ואת מצבה הכספי. נקבע כי הסוכן הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו מכוח החוק הנ"ל, והתרשל כלפי התובעת. התרשלותו של הסוכן מתחדדת נוכח עדותו, לפיה עם עובדים אחרים הוא נפגש טרם חתמו על הצטרפות להסדרי הביטוח, וסקר בפניהם את האפשרויות העומדות בפניהם. במצב דברים זה, הוכחה התרשלותו, שכן אם לא נפגש עם התובעת, הרי שממילא לא הסביר לה אודות האפשרות המסורה בידה לרכוש גם פוליסה הכוללת פיצוי בגין אובדן כושר עבודה, ואם כן נפגש איתה, עולה השאלה מדוע לא נהג עמה כפי שנהג עם העובדים האחרים איתם נפגש, ולא הציע לה מספר מסלולי ביטוח לבחירתה, לרבות כזה הכולל פיצוי בגין אבדן כושר עבודה. 

יתרה מזו, נקבע כי באשר לשאלת הנזק, אין מחלוקת שהתובעת שהתה באובדן כושר עבודה מלא למשך 18 חודשים. אף אין מחלוקת כי אובדן כושר העבודה נעוץ במחלתה. מששכרה של התובעת, כעולה מתלושי השכר שצורפו, עמד על 5,486 ₪. הסכום לו  היא זכאית, מכוח הפוליסה, עומד על 75% משכרה המבוטח, דהיינו 4,114 ₪ בחודש. פיצוי חודשי זה, לתקופה בת 18 חודשים בה הייתה מצויה התובעת באובדן כושר עבודה, ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית עד למועד הגשת התביעה, מגיע  כדי 85,302 ₪. לסיכום, נקבע כי הסוכן שינה את גרסתו במהלך חקירתו הנגדית וטען טענות עובדתיות קוטביות, עד שאין בפני בית המשפט גרסה עובדתית קוהרנטית וסדורה מטעמו. התובעת הוכיחה כי בגין התרשלותו, והפרת חובות הזהירות המוטלות עליו, נגרם לה נזק. התביעה מתקבלת, הסוכן ישלם לתובעת פיצוי בסך 85,302 ₪, וכן הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 12,000 ₪.

לסיכום, התביעה מתקבלת.

מייצגי הצדדים: לא צויין

ת"א 13839-09-18

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:87
קומיט וכל טופס במתנה