נדחתה בקשה לצו מניעה לאיסור דיספוזיציה בנכס במסגרת תביעה לאכיפת חוזה, לאחר שהמוכרים נרצחו ב-7.10. לשם אכיפה נדרש חוזה מחייב שהופר, אלא שביתם של הנרצחים לא חתמה על המסמך, העסקה לא דווחה לרשויות המס, ולא שולמה כל תמורה. המבקשים לא גילו בבקשה כי אף לא נרשם תאריך על המסמך
עסקינן בבקשה למתן צו מניעה האוסר על המשיבה למכור דירה, הנמצאת באופקים. המשיבים 2 ו-3, בעלי הנכס, והוריה של המשיבה המתגוררת באוקראינה, נרצחו במתקפת הטרור בשביעי באוקטובר 2023. בין המבקשים, עורכי דין, והמנוחים, נחתם הסכם למכר הדירה בחודש פברואר 2022. במסמך נקבע שעו"ד שלמן אשר ייצגה את המנוחים, תחתום על המסמך בשם הבת, על פי ייפוי הכוח הקונסולרי, אולם עו"ד שלמן לא חתמה על המסמך. המבקשים לא שילמו תשלום כלשהו על חשבון התמורה, לא נרשמה הערת אזהרה והצדדים לא דיווחו על העסקה הנטענת למיסוי מקרקעין. במרץ 2022, הודיעה עו"ד שלמן שעקב המצב באוקראינה, הבת אינה יכולה לחתום על ייפוי הכוח הקונסולרי, ולכן המוכרים מעוניינים לבטל את העסקה. המבקשים טוענים שהמסמך מהווה הסכם מכר מקרקעין מחייב, והגישו תביעה לאכיפת המסמך. בד בבד עם הגשת התביעה, הוגשה בקשה למתן צו מניעה זמני האוסר דיספוזיציה בדירה. בית המשפט קבע את הברור מאליו - שלא ניתן להמשיך בהליכים נגד המנוחים, על כן, החלטה זו היא בעניינה של הבת בלבד.
המבקשים טוענים כי די בעובדה שהמסמכים נשלחו לבת והיא קבעה תור בקונסוליה על מנת לחתום עליהם, כדי להראות גמירות דעת לחתימת ההסכם, ולכן הצורך בחתימתה על המסמכים הינו טכני בלבד.
הבת טענה מנגד כי המסמך לא השתכלל לכדי הסכם מחייב, מאחר שהוא לא נחתם על ידה. חתימתה אינה חתימה טכנית, אלא מהותית. אם המבקשים היו סבורים שמדובר בהסכם מחייב, היה עליהם לדווח עליו לרשויות המס, דבר שהם לא עשו.
כב' השופט ע' כהן פסק כי יש לדחות את הבקשה. השיקולים המרכזיים המנחים את בית המשפט אם לתת סעד זמני אם לאו הם סיכויי התביעה - קיום ראיות מספקות לכאורה בקיומה של עילת תביעה, מאזן הנוחות - הנזק שעלול להיגרם לכל אחד מהצדדים אם יינתן הצו או לא יינתן, ותום לבם של בעלי הדין, לרבות השאלה אם המבקש לא השתהה יתר על המידה בהגשת התביעה או הבקשה לסעד זמני. הסיכויים שיינתן פסק דין לטובת המבקשים אינם גבוהים מהסיכויים שהתביעה תידחה. כמו כן, הנזקים שייגרמו למבקשים אם תידחה הבקשה והתביעה תתקבל אינם עולים על הנזקים שייגרמו לבת אם תתקבל הבקשה והתביעה תידחה. בנוסף, המבקשים השתהו יתר על המידה עד אשר הגישו את התביעה והבקשה לסעדים זמניים ולא עמדו בחובת תום הלב החלה עליהם. גם אם יתקבלו טענות המבקשים וייקבע שהמסמך הוא הסכם מחייב, נראה שניתן יהיה לאכוף אותו רק לאחר שהבת תחתום על המסמכים. על פי הוראות המסמך, כל עוד לא חתמה הבת על המסמכים הנ"ל ועו"ד שלמן לא חתמה על המסך בשמה, טרם הגיע המועד להשלמת עסקת המכר, ובשלב זה, לא ניתן לקדם אותה. נוכח העובדה שהבת לא חתמה על המסמך ולא הייתה צד למשא ומתן לחתימתו, לא ניתן לקבוע שהסיכויים שהתביעה תתקבל עולים על הסיכויים שהיא תידחה.
יתר על כן, נקבע כי ככלל, תרופת האכיפה מניחה קיומו של חוזה מחייב שהופר על ידי אחד הצדדים. אכן, לעיתים ניתן לאכוף הסכם אף בהיעדר חוזה מחייב, אולם, אכיפת חוזה בשלב הטרום חוזי תיעשה במקרים חריגים. במסמך נקבע במפורש שעל הבת להסכים ולאשר, בייפוי הכוח הקונסולרי, למכור את הדירה למבקשים ושמלוא התמורה תשולם למנוחים. לכן, מנוסח המסמך נלמד שבמועד החתימה עליו היא טרם נתנה את אישורה והסכמתה למכירת הדירה למבקשים ולכך שמלוא התמורה תשולם למנוחים. בהיעדר חתימה של הבת, לא ניתן לקבוע שהיא נתנה את הסכמתה לתנאי ההסכם. המבקשים מנסים להוכיח את גמירות דעתה של הבת והסכמתה לתנאי ההסכם בהסתמך על ראיות חיצוניות. אולם, במסמך עצמו קבעו הצדדים שהמסמך ממצה את כל הסכמות והצהרות הצדדים ולא יהיה תוקף לכל סיכום, מצג או הבטחה שניתנו קודם לחתימת המסמך ושפרשנות המסמך לא תיעשה בהסתמך על ראיות חיצוניות או נסיבות עריכתו אלא רק על הכתוב בו. במסמך אין אמירה כלשהי ממנה ניתן להסיק שהמנוחים הציגו מצג כאילו הם פועלים בשם הבת, או שקראה את ההסכם והסכימה לתוכנו. העובדה שלא נרשם תאריך על גבי ההסכם מחלישה את הסיכויים שייקבע שמדובר בהסכם מחייב.
זאת ועוד נקבע כי המבקשים לא דיווחו על העסקה למיסוי מקרקעין ובהיותם עורכי דין, ותחום עיסוקו העיקרי של המבקש הוא מקרקעין, חזקה עליהם שהם יודעים שחובה לדווח על עסקאות מקרקעין למיסוי מקרקעין. עצם העובדה שהעסקה לא דווחה לרשויות מיסוי מקרקעין במשך תקופה של יותר משנה וחצי, מחלישה את הסיכויים לקבל את טענת המבקשים שהם סברו שמדובר בהסכם מקרקעין מחייב. כל עוד לא שולם המס בגין העסקה הנטענת, אין היא יכולה לעבור מהשלב החוזי, כהתחייבות לעשות עסקה, לשלב הקנייני. המבקשים לא שילמו מאומה על חשבון התמורה, מלבד הפקדת שיק בנקאי שהושב להם. המבקשים לא שילמו למתווך את שכר התיווך, תשלום אותו היה עליהם לשלם אם הם האמינו שנחתם בינם לבין המשיבים הסכם מכר מחייב. משכך, נקבע שהסיכויים שהתביעה תידחה עולים על הסיכויים שהיא תתקבל.
יתרה מזו, נקבע כי המבקשים לא הוכיחו כי מאזן הנוחות עומד לטובתם. הסעד הזמני המבוקש לא בא לשמור על המצב הקיים, אלא בא לשפר את מעמדם של המבקשים, בכך שלמרות שהבת לא חתמה על המסמכים הנ"ל, מבקשים הם שתירשם הערה לטובתם על הנכס, בניגוד להוראות המסמך. גם אם יזכו המבקשים בסעד העיקרי אותו הם מבקשים, לא יוכלו הם לרשום הערה על הנכס עד אשר תחתום הבת על המסמכים, כך שלא ייגרם להם נזק מדחיית הבקשה לסעד זמני. יתרה מכך, התביעה והבקשה לסעדים זמניים הוגשו בשיהוי ניכר - רק בחלוף כשנה מהודעתם למשיבים שהם דוחים את הבקשה לבטל את המסמך. מדובר בשיהוי ניכר, המצדיק בפניי עצמו את דחיית הבקשה למתן סעדים זמניים. בנוסף, היה על המבקשים לגלות בבקשה לסעדים זמניים שלא נרשם תאריך על גבי המסמך וכי המבקש הוסיף תאריך על גבי המסמך לאחר מועד חתימתו, ולהסביר מדוע לא נרשם התאריך על המסמך. הצגת המסמך עם תאריך, מבלי לפרט את העובדות הנ"ל, פוגעת בחובת תום הלב של המבקשים.
לסיכום, הבקשה נדחית, המבקשים ישלמו את הוצאות המשיבה בסכום של 12,500 ₪.
המבקשים יוצגו ע"י: עו"ד פודים; המשיבים יוצגו ע"י: עו"ד אהוד ערב
