שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > פרסומים ברשתות החברתיות אינם מהווים נימוקים לסגירת חשבון בנק

חדשות

פרסומים ברשתות החברתיות אינם מהווים נימוקים לסגירת חשבון בנק, צילום: pixabay
פרסומים ברשתות החברתיות אינם מהווים נימוקים לסגירת חשבון בנק
20/12/2023, עו"ד שוש גבע

ביהמ"ש המחוזי הורה לבנק לאומי להסיר לאלתר את החסימה מחשבונה של עמותה שלטענתו הציגה את ישראל כמבצעת פשעי מלחמה בעזה. על הבנקים חובה לפעול בסבירות במתן שירות בנקאי ובשלילתו מלקוח, ופרסומים, מזעזעים וקשים ככל שיהיו לאוזני הבנק, אינם מספיקים כדי לחסום חשבון בנק פעיל

 

עסקינן בבקשה למתן צו שיאפשר למבקשת שימוש בחשבון הבנק שלה המנוהל אצל הבנק מאז שנת 2017, לאחר שחסם את חשבונה כיוון ש"הפעילות בחשבון אינה תואמת את אופן ניהול הסיכונים של הבנק בעת הזו". מדובר בעמותה שהוקמה בשנת 2005 הפועלת ללא כוונת רווח, ומטרתה המרכזית היא הגנה באמצעים משפטיים על חופש תנועה של פלסטינים, בעיקר תושבי רצועת עזה. בכלל זה המבקשת פונה לרשויות בישראל, לרבות בעתירות לבתי המשפט, כדי לקבל היתרים עבור תושבי רצועת עזה לכניסה ויציאה מהרצועה למטרות שונות כגון לימודים, טיפול רפואי, וקיום קשרי מסחר. בנוסף, היא פועלת לקבלת מידע בנוגע לנושאים החיוניים לחיי האוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה, דוגמת נתונים על אספקת חשמל ומי שתיה. המבקשת פועלת באמצעות צוות של 23 עובדים, בשקיפות מלאה ובפיקוח של רשם העמותות. כעשרה ימים לאחר פרוץ המלחמה, ביקשה העמותה להעביר סך של כ-13,000 ₪ לחשבון בנק בגדה המערבית, שהמותב שלו הוא תושב עזה. הבנק סירב לבצע את ההעברה. בהמשך אותו חודש, עמותה גרמנית ביקשה להעביר לגישה סך של כ-20,000 אירו עבור: "Legal Support and Legal Aid for Palestinian Business Owners in Gaza".. הבנק ביקש מהמבקשת להבהיר את מהות ההעברה, ומנכ"לית המבקשת הבהירה לבנק כי מדובר בארגון בישופים גרמני קתולי לשיתוף פעולה לפיתוח, והתרומה שלו מיועדת כולה למשכורות לעובדי גישה בישראל ועבודת הסברה והכספים אינם מועברים לעזה. הבנק לא אישר את ההעברה.

לטענת המבקשת, בנקים מעניקים ללקוחותיהם שירות חיוני, ועל הבנק הנטל להוכיח כי סירובו להעניק שירות הוא סירוב סביר – מה שלא נעשה במקרה דנן, משאין כל סיכון בפעילות החשבון לעניין הלבנות הון או מימון טרור, ובוודאי שאין כל הצדקה לחסימה גורפת של הפעילות בחשבון.                                         

לעמדת הבנק,  החלטתו סבירה ואף מתחייבת, כיוון שפעולות המבקשת ומטרותיה, ובכלל זה בקשת העמותה להעברת כספים לגורמים בעזה ושלל פרסומים מטעמה המציגים את מדינת ישראל כמבצעת פשעי מלחמה וטיהור אתני, מעלים חשש לפעילות הקשורה לגורמים בסיכון גבוה לעניין הלבנת הון ומימון טרור ולפעילות בלתי חוקית.

כב' השופט א' בכר פסק כי יש לקבל את הבקשה. החובה החלה על תאגיד בנקאי לתת שירותים בנקאיים אינה מוחלטת, ומותר לבנק לסרב סירוב סביר כאשר ישנו חשש להתנהלות בלתי תקינה של הלקוח. יש להבחין בין סירוב לפתוח חשבון חדש ובין סירוב להמשיך לתת שירות לאחר שהחשבון כבר נפתח – שאז יידרשו נימוקים כבדי משקל יותר. הנטל להוכיח שמדובר בסירוב סביר מוטל על הבנק, והוא "אינו ברמת ההוכחה הנחוצה במשפט האזרחי, דהיינו מאזן הסתברויות, אלא ברמה נמוכה יותר, הקרובה יותר לרף הראייתי הנדרש בהליך מינהלי". (ע"א 4432/21 בעניין בנק מרכנתיל דיסקונט). חסימה מוחלטת של החשבון היא אמצעי קיצוני ועל הבנק לשקול חלופות אחרות קודם לכן, כגון הקפאה של פעולות מסוימות. לא נמצא שהבנק עמד בנטל להוכיח שקיים חשש ממשי להתנהלות בלתי תקינה המצדיקה חסימה מוחלטת וללא התראה של חשבונה של המבקשת.

בהמשך לאמור, נקבע כי הבנק לא ביסס חשד להתנהלות בלתי תקינה, ובפרט להלבנת הון או מימון טרור. במצב החירום בו נמצאת מדינת ישראל, אין מניעה שהבנק יבחן מחדש פעולות שכבר בוצעו בעבר ויגיע למסקנה אחרת ביחס אליהן. מתקפת הטרור הרצחנית בשביעי באוקטובר והימצאותה של מדינת ישראל במלחמה עקובה מדם מזה למעלה מחודשיים, כשבניה ובנותיה לרבות ילדים וקשישים, נמצאים בשבי או נהרגים ונפצעים על הגנתה, מהוות נסיבות חדשות שניתן ורצוי להתחשב בהן בעת קבלת החלטה האם קיים חשש ממשי להתנהלות בלתי תקינה בחשבון בנק. עם זאת, בנסיבות דנן הבנק לא ביסס חשד להתנהלות בלתי תקינה, ובפרט להלבנת הון או מימון טרור. מדובר בעמותה ותיקה, שפועלת בחשבון הבנק משנת 2017. העמותה אינה פועלת בדרך של חלוקת כספים למטרות הומניטריות, אלא במתן שירותים משפטיים מול מוסדות מדינת ישראל. הבנק לא טען, לא כל שכן הראה בראיות מנהליות, כי העמותה חילקה בעבר כספים לגורמים ברצועת עזה או לגורמים אחרים שעשויים להיות חשודים כמסייעים למימון פעולות טרור. הבנק הפנה לשתי פעולות בלבד עליהן הוא מבסס את חשדו. פעולות אלו, הגם שניתן לומר שהצדיקו בדיקה, אינן נופלות בגדרי "הדגלים האדומים" המופיעים בצו איסור הלבנת הון או בהוראה 411 בהוראות נוהל ניהול בנקאי תקין (מניעת הלבנת הון ומימון טרור וזיהוי לקוחות), ומדובר פעולות אופייניות ובעלות היגיון, בהיקף לא מהותי, שנעשו ע"י העמותה במהלך העסקים הרגיל העולה בקנה אחד עם מטרותיה ואין מדובר בפעילות מול גורמים חשודים. אף אם היה בפעולות אלו משום חשד למימון טרור – העמותה סיפקה הסברים מניחים את הדעת, באופן המסיר את החשד. ממילא הפעולות לא אושרו על ידי הבנק ובפועל לא בוצעו, והמבקשת הבהירה כי היא מוכנה לוותר על שתי הפעולות. משכך, חסימה גורפת של חשבון הבנק אינה סבירה.

זאת ועוד, נקבע כי על הבנקים חובה לפעול בסבירות במתן שירות בנקאי ובשלילתו מלקוח, בשל ייחוד השירות החיוני שהם מעניקים לציבור. פרסומים, מזעזעים וקשים ככל שיהיו לאוזני הבנק, אינם כשלעצמם מספיקים כדי לחסום חשבון בנק פעיל. בהעדר קשר ישיר לפעילות בחשבון או לבנק עצמו – פרסומים ברשתות החברתיות אינם מהווים נימוקים לסגירת חשבון בנק. לגישתו  של הבנק הפרסומים ברשתות החברתיות הם "אנטי ישראלים" ועולים כדי עבירות פליליות. אולם פרסומים של לקוח אינם רלוונטיים לניהול עסקי הבנק. לא נמצא בטענות הבנק מקור לחובה שחלה עליו לשמש כזרוע הארוכה של רשויות החוק בנושאי פרסומי לשון הרע או עבירות אחרות העוסקות בפרסומים נכונים או שגויים שמבצעים לקוחותיו, זאת לעומת הדרישות המוטלות על הבנק בענייני הלבנת הון ומימון טרור, או פעולות אחרות הקשורות לפעילות בלתי תקינה בחשבון הבנק. לא הוצג כל תקדים לפיו תאגיד בנקאי נחשב כמסייע לדבר עבירה הקשורה בפרסומים ברשתות החברתיות או שנפגע בדרך אחרת כגון הטלת סנקציות או פגיעה באמון הציבור בבנק ובמערכת הבנקאית – וזאת רק משום שנתן שירותים ללקוח שפרסומיו ברשתות החברתיות היוו עבירה פלילית. זאת ועוד, לא הובהר כיצד הגיע הבנק למסקנה כי הפרסומים עולים כדי עבירה פלילית, וספק אם בידי הבנק כלים מתאימים לברר זאת, בהינתן שלא מדובר בעניין המצוי בתחום הפעילות שלו. גם בנסיבות החריגות בהן מצויה מדינת ישראל, יש לשמור על זכויות יסוד ובהם חופש הביטוי. הבנק הוא נותן שירות חיוני וגוף מעין-ציבורי וחלה עליו חובה לפעול בסבירות ונאמנות כלפי לקוחותיו. גם אם לקוח של הבנק פרסם אמירות מקוממות ובסגנון צורם, על הבנק למלא תפקידו ללא שיקולים זרים והוא אינו יכול לחסום חשבון בנק של לקוח פעיל על בסיס אמירות שאינן נעימות לאוזניו. יש להבדיל בין השמעת ביקורת מותרת לדברי הסתה ותמיכה בטרור.

יתרה מזו, נקבע כי הבנק חסם את חשבונה של העמותה לאלתר בשל שתי פעולות חשודות שהבנק מנע את ביצוען, ובשל פרסומים "אנטי ישראליים" לגישתו. בהינתן שהפעולות החשודות לא בוצעו ושהפרסומים אינם גורמים נזק ישיר לבנק – לא היה מקום לחסום את החשבון לאלתר. לבנק יש אפשרות לחסום העברות ספציפיות – הן בהוצאת כספים והן בקבלתם. בהתחשב בכך שסירוב הבנק למתן שירות צריך להיות סביר, על הבנק להפעיל שיקול דעת ולפעול במידתיות בהחלטתו לחסום את החשבון כולו או שמא רק פעולות מסוימות בו. מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת אשר חשבונה נחסם באופן מוחלט המונע ממנה תשלום משכורות, דמי שכירות, מסים, התחייבויות כלפי ספקים ועוד, ובכך לא רק שעלולה להיפגע פעילותה השוטפת של אלא אף עשוי להיגרם נזק לשמה הטוב. נפסק כי הבנק יסיר לאלתר את החסימה מחשבונה של המבקשת ויאפשר לה לבצע פעולות בחשבון. אין בכך כדי לגרוע מזכותו של הבנק לנטר ולמנוע פעולות ספציפיות בעתיד שיש בהן למיטב הבנת הבנק כדי להוות פעילות אסורה על פי הדין.

לסיכום, התביעה מתקבלת.

המבקשת יוצגה ע"י: עו"ד יונתן ברמן; עו"ד אורי אדלשטיין;  המשיב יוצג ע"י: עו"ד נועם בר דוד

ת"א 62322-11-23

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:162
קומיט וכל טופס במתנה