שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > בג"ץ : יש לשקול מינוי נשות הלכה כחלק מ "הרבנים" בגוף הבוחר את הרבנים הראשיים

חדשות

בג"ץ : יש לשקול מינוי נשות הלכה כחלק מ "הרבנים" בגוף הבוחר את הרבנים הראשיים, צילום: pixabay
בג"ץ : יש לשקול מינוי נשות הלכה כחלק מ "הרבנים" בגוף הבוחר את הרבנים הראשיים
16/01/2024, עו"ד שוש גבע

בג"ץ קבע כי נשים בעלות השכלה תורנית מתאימה יכולות להתמנות בין ה"רבנים" ב"אסיפה הבוחרת" את הרבנים הראשיים. עקרון השוויון חולש גם על פרשנותם של חוקים בתחום שירותי הדת, ועל הרכב האסיפה לתת ביטוי נאמן לקולו של הציבור. החלטות הרבנים הראשיים משפיעות על חיי נשים ועל זכויותיהן, וראוי שקולן יישמע

 

השאלה הדורשת מענה בהליך דנן הינה האם נשים בעלות השכלה תורנית והלכתית מתאימה יכולות להתמנות בין ה"רבנים" ב"אסיפה הבוחרת" את הרבנים הראשיים לישראל ואת מועצת הרבנות הראשית. שאלה פרשנית זו מתעוררת על רקע הוראתו של סעיף 7(8) לחוק הרבנות הראשית לישראל, המורה כי בין 150 חבריה של האסיפה הבוחרת ייכללו גם "10 רבנים שימנו הרבנים הראשיים לישראל, בהתייעצות עם השר ובאישור הממשלה".

המרכז לקידום מעמד האישה טוען כי לשון החוק סובלת פרשנות על פיה יוכרו כ"רבנים" גם נשים אשר למדו הלכה בלימודים גבוהים או במוסדות להכשרת מנהיגות הלכתית דתית, כמו גם יועצות הלכה, וטוענות רבניות.

מנגד טענו המשיבים כי הפרשנות להוראות החוק, המיוסדת על עמדת הרבנים הראשיים לפיה בהתאם להלכה היהודית הסמכה לרבנות יכולה להינתן רק לגברים, היא פרשנות המעוגנת בלשון החוק ובתכליתו.

כב' השופטת ד' ברק-ארז פסקה בדעת רוב (בהסכמת כב' השופט י' עמית כנגד דעתו החולקת של כב' השופט ד' מינץ), כי יש לקבל את העתירה. ניתן להבין את שורשיה של העמדה הגורסת כי המונח "רבנים", שטבול בעולמה של ההלכה, מכוון למי שקיבלו הסמכה רבנית לכל דבר ועניין, שהם, בעת הזו, במדינת ישראל – גברים בלבד. עם זאת, לצד מעמדו הדתי של מוסד הרבנות הראשית, הסדרתו היא על-פי חוקי המדינה. את המונח "רבנים" בסעיף 7(8) לחוק הרבנות הראשית יש לפרש גם בהקשרו המשפטי. רבנים אלה הם חברים באסיפה הבוחרת, שחברים בה גם נציגי ציבור, ושאינה גוף הלכתי אלא גוף הממלא תפקיד ממלכתי מובהק. זאת ועוד: מונחים משפטיים, ולא כל שכן אלו המתייחסים למוסדות ציבוריים כמו האסיפה הבוחרת את הרבנים הראשיים, אמורים לשקף את מציאות החיים, ומציאות זו כוללת כיום את המהפכה שהתחוללה בעולם לימוד התורה לנשים, שבגדרה יש נשים רבות שהן בעלות השכלה תורנית שאינה נופלת מזו של גברים שקיבלו סמיכה לרבנות. חלקן אף ממלאות תפקידים "רבניים" בקהילותיהן. פרשנות המונח "רבנים" אמורה לשקף מציאות חיים זו. הסוגיה של מינוי נשים לאסיפה הבוחרת אינה חדשה. לפני למעלה מחמש שנים הוגשה עתירה שבה התבקש סעד דומה. העתירה האמורה נדחתה על הסף בשל השיהוי שחל בהגשתה. הצדדים המעורבים היו יכולים להסדיר את הנושא באופן מתאים, למשל על דרך קביעת מכסה למינוין של נשות הלכה לאסיפה הבוחרת. בפועל, אף יוזמה מסוג זה לא קודמה.

בהמשך לאמור, נקבע כי יש לפנות ללשון החוק ולתכליתו כדי להכריע בשאלה האם המונח "רבנים" הקבוע בסעיף 7(8) לחוק הרבנות הראשית כולל גם נשים בעלות מעמד של מורות הלכה ושל מנהיגות של קהילות דתיות. לשונו של סעיף 7(8) לחוק הרבנות הראשית אינה מגדירה את המונח "רב", וממילא אינה מציבה תנאי כשירות כלשהם, כגון עמידה במבחני הסמכה לרבנות. יש לפנות למכנה המשותף הרח שלשון החוק, כפשוטה, אינה מלמדת על צמצום המונח "רב" מן המשמעות הרחבה שלו בשפה העברית, באופן התוחם את גבולותיו רק למי שקיבל הסמכה לרבנות מטעם הרבנות הראשית. מעבר להיעדרם של תנאי כשירות פורמאליים ביחס למונח "רבנים" בחוק, הרי שעד לשנת 2018 לא הוצב התנאי של הסמכה לרבנות על-ידי הרבנות הראשית לצורך מינויו של אדם כ"רב". אכן, במישור המסורתי וההיסטורי "רבנים" היו בדרך כלל גברים שזכו להשכלה ישיבתית גבוהה. יתר על כן, על-פי המצב הנוהג כיום בישראל, האפשרות לגשת למבחני הסמכה לרבנות במסלול אורתודוכסי, פתוחה לגברים בלבד. אולם, כל שנדרש להכריע בו בעתירה דנן, הינו האם במישור העיוני, המונח "רב" הכשיר להתמנות לגוף ממלכתי שאינו הלכתי, עשוי לכלול בתוכו, מבחינת פרשנותו המשפטית בעת הזו, גם נשים שפילסו דרך לרכישת השכלה תורנית גבוהה ואף זכו להכרה ומעמד מתאים בקהילותיהן.

זאת ועוד, נקבע כי לאורך השנים, הצטברו תקדימים לכך שנשים, גם אם יחידות סגולה, פילסו דרך בעולם ההלכה וזכו להכרה מתאימה בקהילותיהן כלמדניות. ההתייחסות המוקדמת לדמויותיהן של נשים כאל "רבניות" מלמדת כי המונח "רבנים" יכול לכלול בתוכו, אף מתוך תפיסה מסורתית אותנטית, מי שהתקבלו בציבור כ"רבניות". הדברים מקבלים משנה תוקף בהתחשב בכך שכיום, אף בציבור האורתודוכסי במדינת ישראל מוכר השימוש במונח "רבנית" שלא על מנת לציין אשת רב, אלא אשה בעלת השכלה הלכתית, שממלאת תפקיד דתי בקהילתה. המסקנה המתבקשת היא כי יש לפרש את המונח "רבנים" בסעיף 7(8) לחוק הרבנות הראשית כמכוון למי שממלאים תפקיד רבני הלכה למעשה. בהקשר הנשי, מונח זה יכול להתייחס למורות ויועצות הלכה, לרבניות העומדות בראש קהילה (תפקיד שבו מכהנות נשים במספר קהילות אורתודוכסית בישראל), לרבניות במדרשה או במוסד אחר של השכלה תורנית גבוהה לנשים, לרבניות במוסדות חינוכיים, או לבעלות השכלה תורנית גבוהה שתתקבל על דעתם של הרבנים הראשיים. כל זאת, מבלי להידרש למחלוקת באשר לסמיכה של נשים לרבנות במסגרת המסורת האורתודוכסית. באשר לתכלית החקיקה,  נקבע כי התכלית הקונקרטית של ההסדר הנוגע להרכב האסיפה הבוחרת היא מתן ביטוי נאמן לקולו של הציבור הנדרש לשירותי הרבנות. האסיפה הבוחרת אינה מוסד הלכתי טהור, והרכבה נועד לאזן בין תרומתם החשובה של אנשי הלכה לבין תרומתם של נציגי הציבור. תכלית זו עולה מלשונו של סעיף 7 לחוק הרבנות הראשית, הקובע "מפתחות" באופן שמבטיח ייצוג בהיבטים שונים, לרבות מתן קול לרשויות מקומיות ולמוסדות לאומיים שונים, כמו גם לשיוך עדתי. משכך, יש בסיס לטענה כי הרחבת הייצוגיות של נשים באסיפה הבוחרת משתלבת בתכלית הקמתה ופועלה של האסיפה הבוחרת.

יתרה מזו, נקבע כי התכלית הכללית של קידום שוויון "מרחפת" מעל דברי החקיקה כולם, ועקרון השוויון חולש גם על פרשנותם של דברי חקיקה שיש להם השקה לתחום שירותי הדת. הפרשנות הלשונית למונח "רבנים" בסעיף 7(8) לחוק הרבנות הראשית, באופן שכולל בו גם נשים בעלות רקע תורני והלכתי מתאים, מקבלת משנה תוקף נוכח ההעדפה הפרשנית לפרשנות מקדמת שוויון. בג"ץ פסק כבר לפני שנים רבות כי חזקה על המחוקק שלא התכוון להפלות בין גברים לנשים, ועל כן יש לתת עדיפות לפרשנות שאינה יוצרת הפליה בין המינים. (בג"ץ 153/87 בעניין שקדיאל). עקרון השוויון חל, ככל שאינו נסתר במפורש, גם ביחס לחקיקה המסדירה מינויים לתפקידים בעלי היבטים דתיים. בעניין פורז (בג"ץ 953/87), נפסק כי המחוקק ביקש לשמור על עקרון השוויון, וכי החלטה שלפיה לא ישתתפו באסיפה הבוחרת של רב העיר תל-אביב נשים, בשל היותן נשים, אינה עולה בקנה אחד עם עיקרון זה. יתרה מכך, כהונה באסיפה הבוחרת את הרבנים הראשיים מחייבת אמנם, מטבע הדברים, היכרות מעמיקה עם העולם הדתי והרבני, אולם אינה מצריכה כשירות לפסוק הלכה. על כן, אין כל מניעה שבדין האזרחי או הדתי, למנות אישה כחברה באסיפה הבוחרת, ככל שתימצא ראויה לתפקיד.

לא זו אף זו, נקבע כי הבחירה ברבנים הראשיים משפיעה באופן מובהק על נשים כחלק מהחברה הישראלית. בכובעו של הרב הראשי כנשיא בית הדין הגדול הוא דן ומכריע בשאלות רוחב הקשורות למסורבות גט, עניין המשפיע באופן מהותי על זכויותיהן של נשים. בנוסף, כנשיא מועצת הרבנות הראשית, הרב הראשי נותן חוות דעת הלכתיות בעניינים שונים, לרבות היתרי נישואין, ענייני גיור, מקוואות ועוד, שמשפיעים על חייהן של נשים באופן יום-יומי לא פחות מאשר על חייהם של גברים. הקביעה כי המונח "רבנים" כולל בתוכו גם "רבניות" שהן נשות הלכה, מבטאת את שייכותן המלאה של נשים לעולם התורה, ואת יכולתן לתרום ולהעשיר אותו. משכך, על הרבנים הראשיים לשקול מינוין של נשים בעת שהם עורכים את המינויים לאסיפה הבוחרת. החלטה על מינוין של נשות הלכה במשבצת של "רבנים" אינה מחייבת את הרבנים הראשיים לאמץ עמדה הרואה בהן "רבנים" לכל דבר ועניין – אלא רק לצורך מינוי חברים לאסיפה הבוחרת, שהיא כאמור גוף בעל תפקיד ממלכתי רשמי, שאינו מוסד הלכתי כשלעצמו. אין מניעה למינוי נשים בגדר מכסת ה"רבנים" לפי סעיף 7(8) לחוק הרבנות הראשית, ככל שהן בעלות רקע תורני והלכתי מתאים לצורך התפקיד. הודגש כי הדרך לייצוג הולם של נשים באסיפה הבוחרת את הרבנים הראשיים עוד ארוכה ורבה, ופתרון מתאים יותר לבעיה הוא תיקונו של חוק הרבנות הראשית עצמו, משתיקון כזה יוכל לקבוע מכסות מתאימות למינוין של נשים. לאורך השנים הוכנסו תיקונים בחקיקה המסדירה את השתתפותן של נשים בבחירת בעלי תפקידים המכהנים במוסדות דתיים אחרים בישראל, ובתיקון משנת 2021 לחוק הדיינים, שוריינו 5 מקומות לנשים (מתוך 13). כב' השופט ד' מינץ קבע בדעת מיעוט כי יש לדחות את העתירה תוך שקבע כי המונח "רבנים" אינו כולל את מי שאינו בעל הסמכה לרבנות על ידי הרבנות הראשית, ונכון להיום נשים אינן נכנסות לגדרו של המונח מפני שאין כיום מסלול באמצעותו ניתן להסמיכן ל"רבנות". עוד קבע כי המקרה דנן נוגע בגרעין התפיסה ההלכתית, ועל כן משמעות הפרשנות של דעת הרוב היא כי יש מקום "לעדכן" את "ההלכה", מפני שהפרשנות אינה מתיישבת עם התפיסה החברתית הרלוונטית. בעניין זה, ידי בית המשפט כבולות.

לסיכום, העתירה מתקבלת.

העותר יוצג ע"י: עו"ד קרן הורוביץ; עו"ד שי זילברברג ;  המשיבים יוצגו ע"י: עו"ד יונתן נד"ב

בג"ץ 7583/22

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:71
קומיט וכל טופס במתנה