שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > בצל המלחמה: העליון אישרר הריסת מבנה בן 20 שנה בשטח C – מהווה סיכון בטחוני

חדשות

בצל המלחמה: העליון אישרר הריסת מבנה  בן 20 שנה בשטח C – מהווה  סיכון בטחוני, צילום: pixabay
בצל המלחמה: העליון אישרר הריסת מבנה בן 20 שנה בשטח C – מהווה סיכון בטחוני
23/01/2024, עו"ד שוש גבע

מוטב מאוחר מאשר לעולם לא- העליון הורה על הריסת מבנה בן 5 קומות בשטח C השוכן במרחק של כ-100 מטרים מאפרת, ואשר הוצא לו צו הריסה לפני כ-20 שנה. חידוש הליכי האכיפה נובע מצורך ביטחוני מידי שהתעורר בעקבות המלחמה, והצורך בשמירה על שדה ראייה פתוח המאפשר שליטה על נתיבי חדירה פוטנציאלים

 

עסקינן בערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים שבמסגרתו נדחתה עתירת המערער נגד צו סופי להפסקת עבודה ולהריסה שניתן ביחס למבנה בן חמש קומות, ששטחו כ-600 מ"ר, הממוקם בשטח C באזור יהודה והשומרון, במרחק של כ-100 מטרים מהיישוב אפרת. בשנת 2003 הוצא צו הפסקת עבודה ביחס למבנה, אשר כלל בעת ההיא קומת קרקע שבניית קירותיה הושלמה, ועל גביה שלד של ארבע קומות נוספות. המערער זומן לדיון בוועדת המשנה לפיקוח, ובהעדר התייצבות מטעמו, הומצא לו בשנת 2004 צו הריסה. המערער המשיך בבניית המבנה, וגם גופי המדינה מצדם נמנעו ממימוש צו ההריסה לאורך השנים. לאחרונה, על רקע מלחמת "חרבות ברזל", נעשתה הערכת מצב ביטחונית עדכנית באזור, אשר השפיעה על סדרי העדיפויות לאכיפת צו ההריסה, ומפקד חטיבת עציון קבע בחוות דעתו כי: " המתקפה הרצחנית חידדה את תרחישי הייחוס המוזכרים מטה, והבהירה את החשיבות המכרעת שיש בשמירה על שדה ראייה פתוח לתצפיות, ככל הניתן, וצמצום נקודות תורפה ושטחים בלתי נצפים המהווים נתיבי חדירה פוטנציאליים. ללא האמור, היכולת לתת מענה אפקטיבי בזמן אמת לאיום הנשקף מהמרחב פוגמת באופן משמעותי ביכולת להגן על המרחב. [...]. המבנה מהווה נקודת מסתור, ומקשה על כוחות הביטחון לזהות פעולות המתרחשות בסביבתו ומאחוריו. [...]. מעבר לכך, לצורך יצירת שמירה והגנה אפקטיבית נדרשת יכולת תצפית רחבה, אשר תקנה מרווח ביטחון וזמן להיערכות לסיכול איום, בשעת הצורך. אפשרות ההסתתרות מאחורי המבנה ובסביבתו מקצרת באופן משמעותי את זמן התגובה שניתן לכוחות מעת שזוהה איום בשטח.". העותר הגיש עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי וטען, כי לא ידע על הליכי האכיפה שננקטו ביחס למבנה בשנים 2004-2003, וכי החלטת משיבי המדינה לממש כעת את צו ההריסה בלי לאפשר לו לפעול להכשרת המבנה – חורגת ממתחם הסבירות. עתירתו נדחתה ונקבע, כי אין לעכב את מימוש צו ההריסה עד למיצוי הדיון בבקשת ההיתר שהגיש המערער ערב הדיון בעתירה המינהלית, וזאת בשל הדחיפות הביטחונית במימושו.

המערער טוען ל"שיהוי חסר תקדים בהליכי האכיפה". כמו כן, הוא שב וטוען כי צו ההריסה מעולם לא נמסר לו. המבנה הוקם כ-15 שנה לפני שהוקמה השכונה הסמוכה למבנה ביישוב אפרת אשר בגינה מבוקש עתה להרוס את המבנה, כך שאין מקום להתחשב בסיכון הנשקף לתושבי השכונה האמורה.

כב' השופטת י' וילנר פסקה כי יש לדחות את הערעור. אין חולק כי המבנה הוקם באופן בלתי חוקי, וכי ב-20 השנים שחלפו מאז הקמתו, המערער לא פעל להכשרתו אל מול הרשויות המוסמכות. את טענת המערער בדבר חוסר ידיעתו על אודות הליכי האכיפה שננקטו ביחס למבנה יש לדחות, שכן בית המשפט המחוזי קבע, כעניין עובדתי, כי צו ההריסה נמסר בשנת 2004, על דרך של תלייתו במקום בולט במבנה, במועד שבו עבדו במקום פועלים מטעמו של המערער, ובקביעה עובדתית זו אין להתערב. לפיכך, צו ההריסה נמסר למערער כדין, בהתאם לסעיף 62(2)(ב) לחוק התכנון הירדני, ובנסיבות אלו, בצדק דחה בית המשפט המחוזי את טענתו כי הוא לא ידע על קיומו של צו ההריסה. יש לדחות אף את טענת המערער בנוגע לטעות שנפלה בצו. צו ההריסה נתלה כאמור במקום בולט במבנה, וצוין במסגרתו כי הוא מתייחס למבנה שלד בטון בן חמש קומות, בגודל של כ-600 מ"ר, שקומתו הראשונה מצופה אבן, בכפר ארטס. בנסיבות אלו, אף אם נפלה טעות כלשהי בנקודות הציון שבצו ההריסה, אין בכך כדי לפגוע במסקנה המתבקשת שלפיה הצו אכן מתייחס למבנה.

זאת ועוד, נקבע כי המערער טוען שאין לאפשר את מימוש צו ההריסה נוכח השיהוי הרב שחל מעת הוצאתו. אכן, באופן עקרוני, על הרשות המינהלית להפעיל את סמכויותיה במהירות הראויה, לצד זאת, הלכה היא כי קביעת סדרי העדיפויות לאכיפת הדין מסורה לרשות המינהלית המוסמכת ,דהיינו, המהירות הראויה להפעלה של סמכות האכיפה, נגזרת ממכלול הנסיבות, ומסורה, ככלל, לשיקול-דעתה של הרשות המינהלית. ויודגש, גם במקרים שבהם הרשות המינהלית לא פעלה במהירות הראויה, אין בעובדה זו, כשלעצמה, כדי למנוע ממנה להפעיל את סמכויותיה, שכן בהקשר של אכיפת הדין, מוטב מאוחר מאשר לעולם לא. משכך, הימנעות משיבי המדינה מלממש את צו ההריסה שניתן בשנת 2004, אינה מקימה למערער אינטרס הסתמכות בר-הגנה שלפיו, המבנה שהוקם ללא היתר ייהנה מחסינות נצחית מפני מימוש הליכי אכיפה. אמנם חלפו כ-20 שנים ממועד הוצאת צו ההריסה, אולם חידוש הליכי האכיפה נובע מצורך ביטחוני מיידי שהתעורר בעקבות המלחמה שפרצה בחודש אוקטובר האחרון, ומדובר בשיקול רלוונטי לקביעת סדרי העדיפויות לאכיפה. אכן, ראוי היה לתת למערער פרק זמן ארוך יותר משלושה ימים להצגת טענותיו בנוגע למימוש צו ההריסה, עם זאת, ובהתחשב בשיקולים הביטחוניים המחייבים את מימוש הצו בהקדם האפשרי, כעולה מחוות-דעתו של מפקד חטיבת עציון – אין הצדקה לקצוב פרק זמן נוסף לצורך הצגת טענותיו, שהועלו בינתיים על ידי המערער, נבחנו ונדחו אחת לאחת.

יתרה מכך, נקבע כי אין לקבל את טענת המערער שלפיה השכונה באפרת הסמוכה למבנה, נבנתה רק לאחר הקמתו, ולכן הסמיכות האמורה איננה שיקול לגיטימי להריסת המבנה. צו ההריסה הוצא בגין אי-חוקיותו של המבנה, ולא בגין קרבתו ליישוב כזה או אחר. הקרבה האמורה, שימשה כשיקול אך לקידום הליכי האכיפה לנוכח המצב הביטחוני. מדובר כאמור בשיקול רלוונטי, ובנוסף, כבר במועד הקמת המבנה, הוא היה סמוך לגבול שנקבע בתכניות התקפות של היישוב אפרת, עוד בראשית שנות התשעים של המאה הקודמת, כפי שעולה מפסק-דינו של בית המשפט המחוזי.

לסיכום, הערעור נדחה.

המערער יוצג ע"י: עו"ד נאסר ג'יאת';  המשיבים יוצגו ע"י: עו"ד נועה רוזנברג

עע"מ 8840/23

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:41
קומיט וכל טופס במתנה