שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > תאוות בצע – 14 חודשי מאסר לנשיא התאחדות התעשיינים לשעבר שרגא ברוש

חדשות

תאוות בצע – 14 חודשי מאסר לנשיא התאחדות התעשיינים לשעבר שרגא ברוש, צילום: pixabay
תאוות בצע – 14 חודשי מאסר לנשיא התאחדות התעשיינים לשעבר שרגא ברוש
19/03/2024, עו"ד שוש גבע

14 חודשי מאסר וקנס בסך 100,000 ₪ הושתו על שרגא ברוש בשל עבירות זיוף, מרמה ועבירות מס בסך 1.55 מיליון ₪. ברוש ביצע מצג מרמתי מתמשך במטרה לקבל הכרה בחברה בבעלותו כחברה משפחתית, על  מנת להתחמק ממס. גם לאחר ההרשעה הוא לא נטל אחריות, לא ביטא חרטה, והדגיש רק את הנזק שנגרם לו

 

שרגא ברוש וחברה בבעלותו הורשעו בעבירות לפי פקודת מס הכנסה, בזיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, ובעבירת קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי לחוק העונשין. החברה הינה חברת אחזקות שהחזיקה במניות חברת עושרד גז טבעי בע"מ, שהתאגדה באוקטובר 2014 לשם עיסוק בקניית גז טבעי שמקורו באסדת הקידוח תמר ומכירתו ללקוחות. הנאשם החזיק ב-50% מהון ומניותיה ואחיו ב-50% הנותרים. הוכח כי במהלך שנת 2015 מכרה הנאשמת מקצת מניותיה בעושרד ב – 4 מועדים, ואירוע זה הניב לה הכנסה בסך 8,640,000 ₪ שיש עמה ריווח הון בסך כולל של 8,639,156 ₪. על פי סעיף 64א לפקודה, על חברה שחבריה הם בני משפחה לפי סעיף 76(ד)(1) לפקודה ואשר בתוך 3 חודשים מיום היווסדה הוגשה בקשה להכיר בה כ"חברה משפחתית", יחולו הוראות מיסוי מיוחדות, שעיקרן היותה של החברה "שקופה", וחישוב המס מתבצע אצל בעל המניות עצמו. בהכרעת הדין נקבע שלו הייתה הנאשמת בבחינת חברה משפחתית, הייתה נצמחת הטבת מס בגין רווחי ההון הואיל וריווח ההון אשר נצמח לבעלי המניות לא היה ממוסה במיסוי דו שלבי: תחילה מיסוי ריווח ההון בחברה ולאחר מכן מיסוי הדיווידנד כשהוא מחולק לבעל המניות המבקש למשוך לעצמו את הריווח. במועד המאוחר לחודש יוני 2015 חתם הנאשם על שני טפסים וערך מכתב לוואי, שתכליתם הייתה להציג מצג כוזב לפיו הוגשה בקשה להכיר בנאשמת כחברה משפחתית בתוך 3 חודשים ממועד היווסדה. בינואר 2017, הגישו הנאשמים ורו"ח בר לבב לרשות המיסים, דו"ח שנתי על הכנסות הנאשמת לשנת 2015, בחתימת הנאשם, אליו צורף דו"ח כספי מבוקר על ידי רו"ח בר לבב בו נכתב כי הנאשמת נרשמה כחברה משפחתית. נקבע כי המצג הכוזב בוצע במזיד ובכוונה לקבל במרמה את הטבת המס, וכי שעקב הפניות וההצהרות ותוכנן הכוזב, סווגה הנאשמת כחברה משפחתית.  המדינה הוכיחה כי סכום המס שנגזל מהקופה הציבורית כתוצאה מביצוע העבירות הוא בסך 1,554,626 ₪.

המדינה טענה כי הנאשם ביצע מצג מרמתי מתמשך על פני פרק זמן לא מבוטל בן כשנתיים, ואין המדובר באירוע נקודתי. הנאשם ניהל הגנת בדים שהתנהלה כהתקפה על גורמי החקירה, התביעה, ופקיד השומה. הנאשם הסיר את מחדל המס רק לאחר הרשעתו ובחלוף 5 שנים ממועד ביצוע העבירות.

לטענת הנאשמים, יש לשקול לקולא באופן משמעותי את פועלו הציבורי של הנאשם לאורך שנים בהתנדבות. לנאשם לא היה צורך בכסף בחשבונו האישי, וממילא עשה בו שימוש להשקעה בחברה אחרת. מהלך ביצוע העבירות נשען על התנהלות רו"ח בר לבב שהוא מחולל העבירות. לדברי הנאשם , הוא חי עם נזק מתמשך, ובני משפחתו והוא מכרו את כל נכסיהם בשל קריסת העסקים ועל מנת לכבד ערבויות אישיות שנתן.

כב' השופטת ד' אמיר פסקה כי מדובר בביצוע עבירות מס, זיוף ומרמה באופן אקטיבי ומתוחכם. העבירות בביצוען הורשעו הנאשמים באות להגן על ערכים חברתיים בעלי חשיבות רבה, הנוגעים גם לחשיבות הקופה הציבורית לכלכלת המדינה וביטחונה. כתוצאה מביצוע עבירות המס נפגעת באופן תדיר הקופה הציבורית, וכפועל יוצא נפגע ה"קורבן השקט", הציבור בכללותו ובפרט ציבור המוחלש בחברה, הנשען על השירותים הציבוריים. בין הערכים המוגנים בעבירות אף ערך השוויון, חשיבות פיקוח הרשות, והאמון הניתן בנישומים שידווחו, יגישו מסמכי אמת וישלמו מס כחוק. כגודל האמון שניתן – כך עומק הפגיעה בהפרה. מביצוע העבירות אף נפגעים הכוח והאותנטיות של מסמכים, חופש הרצון, חופש הפעולה, וחופש הבחירה של המרומה, במקרה זה גורמי רשות המסים, ויכולתם לקבל החלטות מושכלות ונכונות. עבירות המס מושא שני האישומים שלובות בעבירות הזיוף והמרמה, שבוצעו בנסיבות מחמירות, כך שיקבע מתחם ענישה אחד לכלל העבירות בהתאם למבחן הקשר ההדוק. מדובר על זיוף ומרמה אקטיבית בהם נקטו הנאשמים, זאת לשם קבלת הנחת דעתו של פקיד השומה כי הנאשמת ביקשה להירשם במועד לצורך הכרה כחברה משפחתית ועל מנת להתחמק ממס ולסייע לאחר להתחמק ממס. המעשים מאופיינים בתכנון ותחכום, שבעטיים נגרמה פגיעה בקופה הציבורית, בסך כולל של 1.5 מיליון ₪ (קרן מס) – מה שמעיד גם הוא על החומרה הלא מבוטלת במעשים.

זאת ועוד, נקבע כי הנאשמים ביצעו מצג מרמתי מתמשך במטרה לקבל את הכרת הנאשמת כחברה משפחתית, להתחמק ממס ולסייע לאחר להתחמק ממס. בכל שלב יכלו הנאשמים לחדול מניסיונותיהם לקבל את הכרת הנאשמת כחברה משפחתית במרמה על יסוד המסמכים המזויפים, אך הם בחרו שלא לעשות כן. הנאשמים פנו באמצעות רו"ח בר לבב לפקיד השומה בבקשה לרשום את הנאשמת כחברה משפחתית הגם שחלף המועד לשם כך, תוך שימוש במסמכים המזויפים. לאחר מכן, כשניסיון זה לא צלח, שכר הנאשם את שירותי רו"ח שיף אשר פנה גם הוא למשרדי פקיד השומה באותו העניין. על מנת לשכנע את פקיד השומה אף פנה הנאשם בעצמו לסגנית פקיד שומה ת"א 1, בשיחה, בהודעת דוא"ל, ובמכתב שצורפותיו המסמכים המזויפים, תוך הצגת מצג כוזב לפיו הנאשמת ביקשה להירשם כחברה משפחתית במועד אך הטפסים אבדו. יש לדחות את הטענה כי רו"ח בר לבב הוא מחולל העבירה ויש לשקול לקולא את העובדה שהעבירות בוצעו במעורבותו והכנת הטפסים על ידי משרדו. הנאשם הכיר היטב את מוסד החברה המשפחתית לצורכי מס. הנאשמים הם הנהנים הפוטנציאלים ואלה שנהנו הלכה למעשה מחיסכון המס בסך 1.5 מיליון ₪ לשמו בוצעו העבירות, ולא רו"ח בר לבב. אין כל קביעה בהכרעת הדין לפיה רו"ח בר לבב הוא יוזם העבירות או מבצען העיקרי או הדומיננטי, ולא נקבע כי היה לו כל אינטרס אישי בביצוען. קיימת טביעת אצבע ברורה של הנאשם בביצוע העבירות, הן ביחס לחתימה על הטפסים המזויפים ועריכת מכתב הלוואי הכוזב, הן ישירות מול סגנית פקיד שומה ת"א 1. פעולותיו השונות הישירות של הנאשם, ואף שכירת שירותי רו"ח שיף לטיפול בעניין לאחר שניסיון רו"ח בר לבב לא צלח, מלמדות על מעורבותו הרבה והאקטיבית בביצוע העבירות.

יתרה מזו, נקבע כי לא נמצא שיש להתחשב לקולא בכך שהנאשם מילא תפקידים ציבוריים בהתנדבות ללא שכר לאורך השנים. מבצעי עבירות צווארון לבן מהסוג הנדון הם פעמים רבות כאלה אשר מנהלים אורח חיים נורמטיבי לבד מביצוע העבירות ותרמו לחברה ולמדינה לאורך שנים, גם בפן הכלכלי. נתונים אלה רלבנטיים בעת קביעת עונשו של הנאשם בגדרי מתחם הענישה, אך אין בהם כדי להשפיע על המתחם עצמו. אף אין שיקול לקולא בטענת הנאשם כי לא היה לו צורך בכספי ריווח ההון והוא ממילא עשה בהם שימוש לצורך השקעה בחברה אחרת. העדר צורך כלכלי דווקא יכול לרמוז על תאוות בצע פשוטה בבסיס העבירות. בשים לב לכך שעבירות המס בוצעו ממניע כלכלי, ובסוג עבירות אלה הקנס הוא ממין העבירה, קיימת חשיבות רבה גם בהטלת ענישה אשר תפגע בכיסו של הנאשם ותלמד כי אין אף רווח כלכלי לצידן. הגם שנזק הכלכלי מביצוע העבירות תוקן ובכך יש נסיבה לקולא, גם לאחר ההרשעה לא באה מצד הנאשם כל נטילת אחריות לביצוע העבירות. גם בדבריו האחרונים, לאחר ניהול המשפט ולאחר שהורשע בהכרעת דין מנומקת, לא ביטא כל חרטה או הפנמה של הפסול שבמעשיו וחזר והדגיש רק את הנזק שנגרם לו מן הפרשה, את מעשיו הטובים לאורך השנים, ואת קשייו בשנים האחרונות. העדר נטילת האחריות וחרטה אף מלמד על חשיבות ענישה מרתיעה במקרה קונקרטי זה, אשר חשיבותה נודעת בעבירות כלכליות גם באופן רגיל.

לסיכום, על הנאשם הושתו מאסר בפועל למשך 14 חודשים, וקנס בסך 100,000 ₪.

המאשימה יוצגה ע"י: עו"ד נעם עוזיאל; עו"ד חופית שרים; הנאשמים יוצגו ע"י: עו"ד איריס ניב-סבאג; עו"ד אבנר שמלה; עו"ד נטע גורי

ת"פ 49429-07-20

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:200
קומיט וכל טופס במתנה